דבר המבקר
עומר שוורץ, בן 22, מהנדס מכונות (B.sc), גולש בפורום מוזיקה ישראלית ב ynet, מספר לכם על הרגעים המיוחדים שלו במוזיקה הישראלית. בואו להכיר אותו
"השביל הזה מתחיל כאן בין סניף בנק למעין לא סלול לא תמיד מסומן".
"יוצא לאור". אהוד בנאי. עוד מעט. 1996.
לעיתים החיים מובילים אותנו למקומות לא צפויים, לרב השביל לא מסומן ויש הרבה מכשולים באמצע הדרך ,אתה לוקח פניות לא צפויות , יורד מהכביש וחוזר, יש תקופות טובות יותר וטובות פחות אבל תמיד אתה יכול להיות בטוח שהמוזיקה תהיה שם בשבילך, תמיד אפשר לפתוח את החלון, להגביר את הווליום ולשכוח מהכול לכמה רגעים, לתת למילים לחדור עמוק פנימה ולצבוט את הלב בעוד שהגיטרה מנסרת לך את האוזניים, ממש לא משנה אם יש חצי דמעה או חצי חיוך אולי זיכרון ואולי חלום תמיד המוזיקה תהיה שם.
"שער הברזל נסגר מאחורי / יצאתי לעולם הקר משוחרר על תנאי / כותב את השירים ושר / הדרך לפני... הדרכים הידועות...".
"הדרכים הידועות". שלום חנוך. חתונה לבנה. 1981.
כאשר אנחנו מחפשים רגעים מיוחדים בחיים, כמה רגעים שיחדדו את התחושות ואת הרגשות, אנחנו לא צריכים לטוס מעל אוקיאנוסים ולקפוץ מגשרים גבוהים קשורים לחבל, אנחנו יכולים לתת למוזיקה לעשות את העבודה בשבילנו, אם זה כאשר ירמי קופץ מהרמקול בקדמת הבמה באמצע "הדפוק הזה" אם זה כאשר בללי הופך את הבאס לסימפונית שלמה ב"אדון הסליחות" או כאשר עמיר לב שר את "קסם" ואתה מבין שאחרי הכול אתה עדיין אוהב את ההיא שעזבה אותך לפני כל כך הרבה זמן.
"לשכונה ההיא קוראים על שם יושב ראש הכנסת רומנים מרוקאים פולנים התערבבו בחולות".
"כמה יוסי". ברי סחרוף, סימנים של חולשה. 1993.
המוזיקה הישראלית היא התרבות שלנו, המוזיקה נוצרת ומושפעת מתהליכים המתרחשים בתוך החברה בה אנו חיים, אם נקרא בין השורות נוכל לראות את התפתחות המדינה ואת התהליכים העוברים עליה, נוכל להבחין בלחן המושפע מערב רב של תרבויות שהגיעו מהגולה לארץ ישראל, המוזיקה מאפשרת ביטוי להרבה מחשבות דעות ורעיונות שלו היו יוצאים לאוויר העולם בלעדיה.
"ילד מכין בסלון שיעורים בהיסטוריה / בא בשעה שאתונה פולשת לטרויה / אבא נכנס עם קופסת עוגיות ועיתון... ... ובתוך הדפים של הזמן שאבד אנשים נגמרים ברגע אחד / אימפריות נופלות לאט".
"אימפריות נופלות לאט". מילים: מאיר גולדברג לחן: דן תורן . יורד נמוך. 1996.
המוזיקה הישראלית מוצאת אותנו ברגעים הכי שמחים והכי כואבים , ערן צור ב "הוא והיא" תוקף את ההשלמה בנישואים כושלים, דני רובס ב "מחר הוא יחזור" כואב את מות קרובינו בעת שירותם הצבאי בעוד שצביקה פיק ב "אהבה בסוף בקיץ" מזכיר לנו את הרגעים היפים של החיים .
"ולפעמים האהבה נגמרת החשבונות הישנים מהצגה אחרת / וכל האנשים שהיו כאן והולכים
משאירים אותי לבד בחדר נשיקה ונפרדים / רק נשיקה ומשאירים את הדברים הלא פתורים עומדים / החושך הוא חבר שלי ברגעים הכי יפים / שותים ומנגנים ואוהבים אחד את השני / כי ככה אנשים כשזה זמן ללכת נגמרות לי המילים". עברי לידר. "מלטף ומשקר" 1997.
