"45% מהמשפחות הערביות - מתחת לקו העוני"
מדו"ח של עמותת "סיכוי" עולה כי נמשכת האפליה כלפי המגזר הערבי בחינוך, בבריאות ובתעסוקה. לפי הדו"ח, הסיכוי של משפחה ערבית להפוך לענייה גדול פי 3 מזה של משפחה יהודית. עוד מציינים המחברים כי "ערבים סובלים יותר מעודף משקל, ומעשנים הרבה יותר מיהודים"
"סיכוייה של משפחה ערבית להיות ענייה גבוהים פי שלושה מסיכוייה של משפחה יהודית. בפועל, כ-45% מהמשפחות הערביות הן מתחת לקו העוני". כך עולה מדו"ח של עמותת "סיכוי" לקידום שוויון אזרחי בישראל.
הדו"ח חושף נתונים על המשך האפלייה כלפי המגזר הערבי, בדיוק בתחומים בהם המליצה ועדת אור "למחוק את כתם האפליה". לפי מחברי הדו"ח, שנה לאחר פרסום מסקנות ועדת אור, הממשלה לא נוקטת צעדים של ממש ליישומן.
"אם הממשלה לא תוביל לשינוי מהותי, אין שום הבטחה שאירועים כמו אירועי אוקטובר 2000 לא יחזרו שוב", מזהירים המחברים.
"בגלל הכנסה נמוכה"
מהדו"ח עולה כי התלות של המשפחות הערביות בקצבאות הביטוח הלאומי כפולה מזו של המשפחות היהודיות ( 24%) לעומת 10.7%. מחברי הדו"ח טוענים כי הגורם העיקרי לעוני בקרב ערבים הוא הכנסה נמוכה הנובעת משכר עבודה נמוך, משיעור גבוה של משפחות בהן יש מפרנס יחיד ומשיעורי האבטלה גבוהים. כמו כן, גם העובדה שמשפחות ערביות רבות הן ברוכות ילדים.
לפי הדו"ח, כ-40% מהגברים הערבים בגיל 45 עד 54 אינם משתתפים בכוח העבודה. נשים ערביות משתתפות פחות (17.1%) לעומת יהודיות (54%). בדו"ח נכתב כי "תופעה זו עשויה להצביע על ייאוש מן הסיכויים לפרנסה ולהתפתחות המגולמים בעבודה".
"שימור הפער בחינוך"
בתחום החינוך נכתב בדו"ח כי "הפער ברמת ההשכלה בין יהודים לערבים מכתיב פער כלכלי חברתי מתרחב במיוחד בשל ההתקדמות הטכנולוגית והכלכלית".
לפי הדו"ח, "המדיניות הננקטת כעת היא שימור הפער. למרות המלצות ועדת אור בעניין, משרד החינוך מתמהמה בהגעה אל היעד שאליו מכריז המשרד כמקובל ורצוי. אפליה נגד האזרחים הערבים נמשכת ומדינת ישראל חותרת בדרך זו לעתידה הקרוב והרחוק תוך ויתור מראש על תרומה איכותית למשק של חלק גדול מהאוכלוסייה. ויתור זה מוטעה ושינוי מיידי בגישה זו חיוני".
עוד נכתב בדו"ח כי "לאורך שנים סובלת מערכת החינוך הערבית מתת תקצוב בכל שלבי החינוך. "עובדה זו מהווה גורם בעל משקל בהישגיהם הירודים של התלמידים הערבים".
הדו"ח מצביע על מכשולים בפני קבלת התלמידים הערביים לאוניברסיטאות. אחד המכשולים הם הבחינה הפסיכומטרית. הפער הממוצע בין הנבחנים בערבית לבין הנבחנים בעברית נע בין 123 ל-126 נקודות וכך סיכוייו של מועמד לא יהודי להידחות גבוהים פי 3 ממועמד יהודי.
פערים גבוהים בתמותת תינוקות
לפי הדו"ח, יש פערים בין יהודים וערבים כמעט בכל תחומי הבריאות, הן ברמת הידע, במודעות, בהתנהגות האוכלוסייה והן ברמת שירותי הבריאות ומשאבי הבריאות.
לצד השקעה והתקדמות בתחומים אחדים, עדיין קיים פער ממשי בפריסת שירותי הבריאות בערים ערביות ויהודיות ובמגוון השירותים הניתנים במסגרתם.
לפי הדו"ח, בכוחה של הקצאה "מתקנת אפליה" של שירותי בריאות להביא לסגירת הפערים בין שתי האוכלוסיות בישראל.
עוד עולה מהדו"ח ששיעור תמותת התינוקות בקרב הערבים גבוה יותר מהתינוקות היהודים. בשנת 2002 שיעור תמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה הערבית עמד על 8.4 תינוקות ל-1,000 לידות. בקרב האוכלוסייה היהודית השיעור היה - 3.6. שיעור התמותה בקרב התינוקות הבדואים בנגב אף גבוה יותר.
סיבות המוות העיקריות בקרב תינוקות ערביים הם מומים מולדים - 34.6 אחוזים ממקרי המוות, נישואי קרובים הינם רק אחד הגורמים לתופעה ומחלות מטבוליות גנטיות מסבירות רק כ-40 אחוזים מהפער בשיעורי התמותה בין יהודים וערבים.
להערכת הדו"ח "לפיכך ניתן להניח כי מרבית הפער בשיעורי התמותה מקורו בפערים חברתיים-כלכליים בין שתי קבוצות האוכלוסייה ופערים באיכות השירות. הפערים החברתיים-כלכליים מגבירים את תלותה של האוכלוסייה הערבית בשירותי הבריאות".
"סובלים מעודף משקל"
לפי הדו"ח, ערבים סובלים יותר מעודף משקל, עושים פחות דיאטה ועוסקים בפחות ספורט והפער גדול במיוחד בין נשים ערביות לנשים יהודיות.
ערבים מעשנים יותר ולוקים בסרטן בדרכי הנשימה בשיעורים גבוהים כך ששיעור המעשנים בקרב הגברים הערבים גבוה בכ-50% מאשר בקרב גברים יהודים. ובאחוזים: 42.3 מהערבים מעשנים לעומת 29.9 מהיהודים.
לגבי הנשים: אחוז הנשים הערביות המעשנות נמוך פי 4 מזה של הנשים היהודיות המעשנות (5.8 אחוזים) לעומת 20.8 אחוזים.
