"חשבנו שהלנת שכר יש רק בארצות מתפתחות"

השביתה הכללית שהתקיימה בשבוע שעבר במשק, עקב אי תשלום המשכורות לעובדי המקומיות, תפשה לא מעט כותרות בעיתונות העולמית: הממשלה הנוכחית וסכסוכיה הרבים עם ההסתדרות כבר קנו להם שם בעולם.

בארגון העבודה העולמי (ILO) לא הופתעו לקרוא באתרי האינטרנט, שהסכסוך התדרדר לשביתה כללית. אלא שפעילי הארגון, העוקבים אחרי סכסוכי עבודה בכל רחבי העולם, נדהמו לשמוע את הסיבה לשביתה.

"קראתי את הדיווחים על מה שקורה אצלכם, וחשבתי שאני מתבלבלת", מספרת ל-ynet סהיזואי טומודה מיפאן, המשמשת כאחראית העולמית על תחום השירותים הציבוריים ב-ILO, "האינטרנט והודעות האימייל שקיבלתי מארגוני העובדים בישראל (ההסתדרות, ת.ג.) מסרו, שהעובדים ברשויות המקומיות אצלכם מוחים על כך שלא קיבלו שכר. אבל חשבתי לתומי, שהתרגום יצר בלבול, ושהכוונה הייתה, שהעובדים מוחים על כך שהשכר שקיבלו אינו מספיק גבוה, לטעמם".

"ישראל נחשבת בעולם למדינה מערבית מתוקנת ומפותחת", אומרת טומודה, "המחשבה, שבמדינה כזאת לא ישלמו שכר להמוני עובדים על עבודתם, ביודעין, היא בלתי נתפסת. דבר כזה לא קרה במגזר הציבורי בשום מדינה מערבית מזה עשרות שנים. הסיפור הזה מערער את המעמד שלכם כמדינה מפותחת, וגורם לנו לחשוב שהמצב אצלכם הולך ומתדרדר".

התופעה של הלנת שכר המונית מוכרת לכם ממקומות אחרים בעולם?

"בארצות מערביות יש מפעלים ועסקים שאינם משלמים שכר במשך תקופה קצרה, אך אלה מפעלים הנמצאים על סף קריסה, ויחד עם השכר לעובדים הם אינם משלמים לספקים ולבנקים. בסופו של דבר, או שהם משלמים, או שהם פושטים את הרגל וכונס הנכסים או הממשלה משלמים לעובדים".

"אחרי התמוטטות הקומוניזם הופיעה במזרח אירופה תופעה קשה, של מפעלים שלא שילמו לעובדים במשך תקופה ארוכה, ולא נסגרו. זאת תופעה שלא מצאנו לה פיתרון, אבל היא נעלמת בשנים האחרונות, עם ההתאוששות הכלכלית באותן מדינות.

"הלנת שכר במגזר הציבורי מוכרת לנו בעולם השלישי. היא נפוצה מאוד באפריקה: עובד באפריקה כלל אינו בטוח שיקבל שכר על עבודתו. היא קיימת גם באסיה: יש משרדי ממשלה בסרי-לנקה ובאינדונזיה, למשל שלא משלמים לעובדים שלהם, או משלמים להם סכום שאינו מספיק למחייתם".

ומה עושים העובדים?

"בדרך כלל הם פשוט סוגרים את המשרד ב-10:00 או 11:00 בבוקר והולכים לעבוד במקום אחר. הציבור נפגע, כמובן, אבל אף אחד אינו מעיז לבוא אל הפקידים בטענות. הם הרי צריכים לחיות ממשהו".

מה את חושבת על מה שקורה אצלנו, אחרי שהבנת את המצב לאשורו? 

"משבר כזה מעלה מיד את השאלה: כיצד מתנהל התקציב בישראל, ומדוע הוא אינו מספיק לדבר בסיסי כמו תשלום שכר לעובדים? תקציב של מדינה מתוכנן שנה מראש. האם שרי ממשלת ישראל לא ידעו שהתקציב לא יספיק, או שהכסף שהיה אמור להגיע לעובדים הועבר באופן תמוה למקומות אחרים? הלנות שכר ציבוריות מתרחשות רק בארצות שהממשלה שלהן מנהלת את התקציב באופן לא תקין".

בממשלה טוענים, שהכסף היה אמור להספיק, אבל ראשי הרשויות ניהלו אותו לא נכון ובזבזו אותו.

"אם כך, מדוע ראשי הרשויות אינם מפוטרים, או נחקרים? מדוע העובדים הזוטרים צריכים לשלם על מחדלים של המנהלים?"

ראשי הרשויות טוענים שהממשלה קיצצה בתקציבם, ולכן הכסף לא הספיק להם כדי לשלם שכר.

"יכול להיות, אבל האם התקציב בישראל מתוכנן מראש, או שהוא נקבע באופן ספונטני במהלך השנה, כפי שמקובל במדינות מתפתחות באסיה ובאפריקה? האם הם לא הזהירו את הממשלה מראש, שהכסף לא יספיק להם? האם הממשלה לא לקחה אפשרות כזאת בחשבון? הטענות של הממשלה ושל ראשי הערים רק מחזקים את התחושה שלי, שהמצב אצלכם מתדרדר. ההתנהלות הזאת מזכירה את המדינות המתפתחות, ולא את מה שתמיד חשבנו על ישראל".

בממשלה אומרים גם, שכל המשבר היה נפתר, אם האיגודים המקצועיים (ההסתדרות) היו מוכנים לבצע תוכניות הבראה ולפטר חלק מהעובדים ברשויות.

"זאת טענה מוזרה מאוד. כשהממשלה קיצצה את התקציב, השרים לא ידעו אם העובדים יפוטרו או לא? אם הם ידעו שהעובדים לא יפוטרו, מדוע הם קיצצו בתקציב מראש? כל הזה מראה, שהממשלה בישראל מנהלת את התקציב גרוע מאוד".

"הייתי מציעה לממשלה הישראלית גם לבדוק שוב, אם פיטורים המוניים של עובדים הם מה שיפתור את הבעיה. הנסיון הבינלאומי מראה, שגופים שסובלים מניהול לא תקין מתארגנים טוב יותר כאשר בודקים מה קורה אצל המנהלים, ולא אצל העובדים הזוטרים. ממשלות מנסות לקצץ בתקציבים בכל העולם. לא תמיד הם מצליחות, ויש מקרים שבהם מתברר, שאחרי הפיטורים ההמוניים היו מעט עובדים, והשירות לאזרח נפגע".

"הסיפור הזה מעלה גם בעיה נוספת, שכבר נתקלנו בה ביחסי העבודה בישראל בשנתיים האחרונות: בעולם המערבי מקובל, שקיצוצים ותוכניות התעיילות נעשים תוך משא ומתן והסכמה בין הממשלה לארגוני העובדים. זאת לא הפעם הראשונה שזה לא קורה אצלכם".

"ה-ILO הוא ארגון שנזהר מלנקוט עמדה, אבל אנחנו מאמינים גדולים בהידברות. הידברות בין עובדים למעסיקים היא מתכון להצלחה, חוסר הידברות מוביל לכישלון. נראה לי, שלממשלה בישראל יש קושי להידבר עם העובדים, והיא נוטה לבצע רפורמות כפויות בלי הסכמים. רפורמות כאלה כמעט תמיד נכשלות".

ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) הוא זרוע של האו"ם, העוסקת במעקב אחרי זכויות עובדים ויחסי עבודה ברחבי העולם. הארגון מעסיק כ-1,900 פעילים, המייצגים את הממשלה, ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים ב-110 מדינות שונות, ו-400 פעילים נוספים, המפוזרים ברחבי העולם ועוסקים בהפצת מידע על זכויות עובדים, סיוע לעובדים במצוקה וקידום הידברות בין עובדים למעסיקיהם.