שתף קטע נבחר
צילום: אלדד רפאלי

אני זוכר אותם מהמכולת

חלקנו אהבות ראשונות, סיגריות "מיוחדות", סקס בשירותים, את האהבה למוזיקה - ואחד לשני. בשבילנו, ה"רוקסן" היה מועדון חברים

מדי פעם אנחנו נפגשים שוב ברחוב או במעבר החציה. השיער, שהיה סבוך עד מאוד, הפך לקצר ואף מתחיל להיעלם באזורים אסטרטגיים. הכרס הקטנה מותחת את החולצה המכופתרת שהחליפה את החולצות השחורות עם ההדפס של "לד זפלין" או "גאנז אנד רוזס" . לפעמים מתלווה גם האשה שעל קמיצתה מתנוססת טבעת זהובה, לפעמים אפילו עגלת תינוק. אנחנו מחליפים קריצה וחצי חיוך. אני חייב להודות, אין לי מושג איך קוראים לחלקם, אבל אני זוכר אותם מהמכולת.

 

למי שלא הכיר את ה"רוקסן" - נתחיל בתיאור. ה"רוקסן" היה האנגר ארוך וצר שחולק לשניים. החלק הראשון תפקד כמועדון עם במת הופעות, עמדת תקליטן, באר ורחבת ריקודים ואילו את החלק השני תפסה מסעדה מפוקפקת, ושילוב מיוחד ונדיר של קיוסק ושמירת מעילים. ה"רוקסן" מוקם במקום הכי לא נגיש בתל אביב של שנות התשעים המוקדמות. רמת החייל של ימי טרום ההייטק ומסעדות היוקרה אכלסה, מלבד ה"רוקסן", את מאפיית "אחדות" ומועדון סנוקר עם שולחנות לבד שחוקים לעייפה. 

 

אבל למי היה אכפת? בקבוצות קטנות היינו מתאספים ומוצאים איזה הורה שיסכים לקחת אותנו למקום, אבל יוריד בכניסה לרחוב (שלא יראו את הבושה...). בשלבים מתקדמים יותר לקחנו מונית ואפילו את החברים הראשונים שהוציאו רשיון נהיגה, הכל בשביל להגיע. ה"רוקסן" מילא בשבילנו את הפונקציה של המתנ"ס הקהילתי. לשם היינו מגיעים בכדי לפגוש אנשים כמונו, היינו באים בשביל לרקוד (אם אפשר לקרוא לקפיצות משונות בפרצופים "זועמים" ריקוד). שם הכרנו לראשונה את טעם ה"גולדסטאר" (היינו שולחים את החברים שעברו את גיל ה-18 לקנות לנו בירה), שם נתקלנו לראשונה בסיגריות "מיוחדות", שם למדנו אהבות ראשונות מהן ואת רזי הסקס בשירותים (אגב, לא נוח, לכל מי שעדיין לא ניסה).

 

מאחר ובתקופה מסויימת אסור היה לנהג צעיר לנהוג בין השעות אחת בלילה וחמש לפנות בוקר, הרחיבו ב"רוקסן" את שעות הפעילות עד לחמש, על הדקה, וכך הייתי מוצא את עצמי, עם דמדומי השחר, מדדה לחניה ומנסה ליהזכר היכן שמתי את הרכב או יותר טוב – היכן, לעזעזל אני גר...

 

כן, גם מוזיקה היתה שם, והרבה. שם ראיתי את כרמלה גרוס ואגנר 36 פעם (ספור!), שם ראיתי את אורן ממופע הארנבות עם תחתונים של שפן, את זקני צפת מקדימים הופעה בגלל הבגרות בהיסטוריה שהיתה יום למחרת, את איפה הילד? לאש, רדיוהד, מינימל קומפקט, ביוהזרד, שם ראיתי את ההופעה שפירקה את נושאי המגבעת ושם ראיתי פחיות עפות לכיוון אביב גפן. שם לירון תאני, D.J. הבית טרח והכיר לנו את ג'יינס אדיקשן, את פאבליק אנמי ופיית' נו מור שליוו את פסקול חיי שנים ארוכות לאחר מכן. 

 

אבל העיקר, בשבילי ובשביל חבר מרעי, תמיד היו האנשים. אותה קבוצת חברים, שהיתה קופצת בריקודים פאגניים משהו בכל ליל שישי, הם עדיין חברי הטובים. אריאל שניגן גיטרות ב"מתילדה הקדושה" משלים MBA בניו יורק, יואב הוא היום עו"ד בפרקליטות, עירד הספיק לסיים לימודי רפואה, וחן עובד כרואה חשבון בחברה גדולה. אמנם גדלנו, חלקנו מגדלים מפרצים בשיער,

לחלקנו אפילו יש הכרות אינטימית עם הרופא בסניף השכונתי של "טיפת חלב", אבל כשאנחנו נפגשים שוב ברחוב או במעבר החציה אנחנו עדיין מחליפים קריצה וחצי חיוך. מכולת, אתם יודעים, לא מחליפים.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים