התקשרו מהבנק? מה חייבים להודיע לכם
מדי יום מבטלים הבנקים הוראות קבע ומחזירים צ'קים ללקוחות שחרגו ממסגרת האשראי שלהם. האם הבנק חייב להודיע לכם טלפונית שהוא לא מכבד את הוראות הקבע שלכם והאם יש לצפות למכתב על כל צ'ק שחוזר
בשבוע שעבר סיפרנו כאן על תביעתו של לקוח שהבנק ביטל לו מנוי של מפעל הפיס. לאחר הביטול שיחק לאותו לקוח המזל, או תעתע בו, תחליטו אתם, ומספרו הקבוע זכה ב-5,000 שקל.
הסיפור, שעורר עניין רב, העלה את השאלה האם חובתם של פקידי הבנק היתה להודיע ללקוח על ביטול הוראת הקבע. ומה קורה במקרה של שבנק מחליט לא לכבד צ'ק - האם הוא מחויב להודיע טלפונית ללקוח על כוונתו לא לכבד את הצ'ק או שהוא יכול להסתפק במשלוח מכתב לאחר מעשה.
נזכיר את המקרה בקצרה: שבועיים לאחר שבנק דיסקונט ביטל ללקוח מנוי של מפעל הפיס, זכה הכרטיס הקבוע שלו ב-5,000 שקל. הלקוח טוען שהבנק היה צריך לכבד הוראת קבע (ובשמה המקצועי:הרשאה לחיוב חשבון). הבנק טוען כי הלקוח חרג ממסגרת אשראי המאושרת באופן קבוע ולכן ביטל את כל הוראות הקבע.
מדובר בלקוח בעל חסכונות בבנק שנקלע למצוקה כספית בעקבות פיטורים. לטענתו, מנהל הסניף ביטל הוראות קבע לשלושה כרטיסי מנוי למפעל הפיס שהיו ברשתו בסכום כולל של כ-180 שקל בחודש בגלל שלא היה בחשבון כיסוי מספיק. שבועיים אחרי הביטול זכה אחד הכרטיסים.
הנושא יתברר בבית דין לתביעות קטנות אליו פנה הלקוח ובינתיים יצאנו לבדוק האם בנקים מחויבים להודיע ללקוח כאשר אינם מכבדים חיובים שונים מהחשבון.
אגב, הרשאות לחיוב חשבון, הוראות קבע, כוללות את כל התשלומים שלכם לגופים חיצוניים, כולל כרטיס אשראי של מנפיק זר - כרטיס שהנפיק בנק אחר מהבנק בו מתנהל חשבון העו"ש שלכם. לדוגמה, כרטיס דיינרס-קלוב בחשבון המתנהל בבנק הפועלים או כרטיס אמריקן-אקספרס בבנק לאומי.
זאת בשונה מכרטיס שהבנק הנפיק כמו כרטיסי ישראכרט בבנק הפועלים, לאומי-קארד בלאומי וכד'. כשמדובר בכרטיסים שהבנק מכבד ומנפיק החיובים נעשים במסגרת הפעילות השוטפת של הלקוח בבנק והסיכוי שלא יכובדו נמוך יותר.
ביחידה לפניות הציבור בבנק ישראל מבהירים כי במקרה של החזרת הוראות קבע למיניהן כמו תשלומי מסים לעירייה או חשבונות טלפון, חייב הבנק להודיע מיד ללקוח על אי כיבוד ההוראה וגם לציין בפניו את הסיבה.
יש רק בעיה קטנה: בהוראות של בנק ישראל לא מצוין מה משמעות המונח "מיד", אבל כמובן שמדובר על מועד סמוך להחזרה. בבנק ישראל אומרים כי לא זכורות תלונות של לקוחות בנושא. ואיך צריך להודיע ללקוח - בדואר או טלפונית?
לצערנו, בהוראות של בנק ישראל לבנקים לא מצוין כיצד יש להודיע. עם זאת, אפשר להסיק מתוך כללי הגילוי הנאות שנכנסו לתוקף בתחילת השנה שיש להודיע ללקוח על גביית עמלות בכתב. היות ואי-כיבוד הרשאה לחיוב כרוכה בעמלה של כ-45 שקל, יש לצפות להודעה בכתב.
הודעה בכתב או בטלפון?
כאשר חשבון של לקוח בבנק, המתנהל בדרך-כלל כשורה, מתחיל לגלוש מהמסגרת, הטיפול מצד הבנק בשלב הראשון יהיה בדרך-כלל סבלני.
מתקשרים ללקוח, אומרים שמצב החשבון אינו מאפשר לכבד את הוראת הקבע או הצ'ק ומבררים את התוכניות לעתיד. אם הלקוח אומר שיפקיד כסף שיאפשר לבנק לשלם את החיובים בדרך כלל הולכים לקראתו. לעומת זאת, במקרים בהם לאורך זמן החשבון לא מאפשר לשלם - עוברים לשלב הבא, ולא תמיד, או בכלל לא, מתקשרים ללקוח לפני החזרת חיוב. בכל מקרה הבנק מחויב להודיע ללקוח אחרי החזרת החיוב ולא לפניו.
חמשת הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי אמרו כי מיד לאחר אי-הכיבוד הם מודיעים ללקוח. ארבעת הבנקים הראשונים אמרו שהם עושים זאת בכתב, באמצעות מכתב היוצא באופן אוטומטי ממחשב הבנק, מיד עם העדכון על אי-כיבוד הרשאה לחיוב. הבנק הבינלאומי חריג - דובריו מסרו כי הוא מדווח מידית ללקוח באמצעות הטלפון.
ומה בעניין אי כיבוד צ'קים - במקרה זה אמרו בחמשת הבנקים כי לא מודיעים ללקוח מיד, ואכן אין חובה לנהוג כך. בכל מקרה הלקוח יקבל מידע זה מידע במסגרת דף פירוט חשבון עו"ש שוטף.
מסקנה: אם החשבון שלכם ביתרת חובה גבוהה מהמאושר לאורך תקופה ארוכה, ואתם חוששים או שכבר מודעים לכך שהחשבון לא מאפשר לשלם את הוראות הקבע - כדאי שתקחו אחריות על המעקב מה שקל לבצע באמצעות האינטרנט (מידע חופשי ובחינם).
נכון שלא נעים להסתכל למציאות בעיניים, אבל אין ברירה.
צ'ק. צריכים להודיע שהוא חזר?
מומלצים
