גברת LOVE

קיבוץ בית אורן

"זאת האהבה הראשונה שלי. אבא שלי נולד שם, סבא וסבתא שלי גרו שם, ולחופשים שלמים - עד גיל 15 - הייתי מגיעה לשם. זה היה מן בית שני שלי, על הכרמל. שם גם התרחשו ההופעות הבימתיות הראשונות שלי. בסדר פסח בקיבוץ, שזה אחד הדברים היותר מדהימים שיש, נהוג שכיתות הגן ובית הספר מופיעים. בגלל ששרתי, היו תמיד מצרפים אותי כאילו אני בת קיבוץ. בית אורן היה הקיבוץ הראשון שהתפרק, המשפחה שלי לא נמצאת שם יותר, אבל עד היום אני נוסעת לבקר מדי פעם, וכואב לי על כל קיבוץ שמתפרק".

המורה נחמה

"נחמה היתה המורה שלי בכיתה א', ונדמה לי שגם בכיתה ב'. מאוד אהבתי אותה. היא היתה מסוג המורות, שחושבות שאין ילדים רעים. אם ילד עושה בלגן, סימן שרע לו. אני זוכרת שכל הזמן היא היתה בהריון, ככה זה נראה לי מנקודת מבט של ילדה. עד היום לא שכחתי אותה. לא ראיתי אותה שנים, עד שלפני שנה, כשהייתי באמצע צילומים בכיכר המדינה, היא ניגשה אליי פתאום. מאוד התרגשתי".

קטשופ

"אני מכורה לקטשופ. כל דבר אני אוכלת עם קטשופ: חמין עם קטשופ, לחם עם קטשופ, חסה עם קטשופ, אבוקדו עם קטשופ. זה משהו שתמיד צריך להיות שם. חוץ משוקולד, פירות ומתוקים, אני אוכלת הכל עם קטשופ. במקרר יש תמיד קטשופ רגיל וקטשופ חריף. גם כשאני בחו"ל, והייתי במסעדות מפוארות ביותר ברחבי העולם, תמיד אני דואגת שיהיה לידי קטשופ. כבר קרה שהלכו במיוחד וקנו לי בקבוק. בנסיעה הראשונה שלי לחו"ל. הפרס על הזכייה ב'תגלית השנה' - שהייה של חודש בפריז, נכנסנו למסעדה מפוארת, הזמינו לי סטייק, וכשהוא הגיע שאלתי מה עם הקטשופ. יצא השף, שאמר שהוא חייב לראות מי מתעקשת על הקטשופ, ושלחו מלצר שהביא לי במיוחד בקבוק".

שגיא אברמוביץ'

"אהבה נכזבת. הייתי בת 15 בפנימיית הדסים, והייתי מאוהבת בבן כיתה שלי, שגיא אברמוביץ'. הוא היה בכלל מאוהב בתלמידה אמריקאית הורסת. לא הייתי אטרקטיבית במיוחד, רזה כמו מקל. אבל בגיל 15 זה היה נראה לי נורמלי שהלב שבור, ושזה בסדר להיות מאוהבת במישהו שמאוהב במישהי אחרת. נראה לי שהוא וכל הכיתה ידעו מהעניין. יום אחד הגעתי להסעה לבית הספר והוא עמד שם עם חברים שלו. איך שהתקרבתי הוא אמר משהו בסגנון 'הנה השטוחה הזאת'. אני זוכרת שזו אחת הפעמים שהכי נעלבתי בחיים, וככה - מול כל הילדים - נתתי לו סטירה. זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה בינתיים, שמישהו קיבל ממני מכות, ואני ממש לא מצטערת".

דוגמנות

"באתי למקצוע הזה במטרה לעבוד, ואני לא חושבת שעשיתי טעויות בדרך. לא הצטלמתי בעירום בגיל 17 בלי לחשוב, לא הסתובבתי בחוגים שלא הייתי צריכה להסתובב בהם, לא עשיתי סמים, לא נפלתי לתהומות שתמיד מדברים עליהם. להיפך, יש מלא דברים חיוביים בעולם הזה, שלא תמיד יוצאים החוצה. הדוגמנות נתנה לי עצמאות כלכלית מגיל צעיר, הרחיבה לי את האופקים, טסתי המון לחו"ל וביקרתי כמעט בכל העולם. הדוגמנות תרמה לביטחון העצמי שלי. אני אוהבת את האינטראקציה עם האנשים, את זה שבכל יום אני במקום אחר, עובדת מול לקוח אחר ועם אנשים חדשים. זה כמו להיות בפורים, אבל כל השנה. כל יום מאפרים אותי, ומסרקים אותי. הרווחתי חברים מקסימים. זו תעשייה מקסימה, ואני נורא מפרגנת לדוגמניות מתחילות, כי אני רואה את הצד היפה של המקצוע, את מה שהן הולכות להרוויח, ואני אסירת תודה על מה שהמקצוע הזה נתן לי בחיים".

משחק

"אל המשחק הגעתי בגיל 26, כשניגשתי לאודישן הראשון בחיי ל'רמת אביב ג'', והתקבלתי. הופעתי שלוש עונות. במקביל למדתי משחק אצל יורם לוינשטיין, ומאז עשיתי כמה תפקידי אורח ב'שמש', 'ג'וני' ובעוד סדרות. הסידרה האחרונה, שבה השתתפתי, היתה 'צימרים'. גילמתי את שיבולת. הסידרה ספגה שורה של קטילות, אבל על התפקיד של שיבולת קיבלתי הרבה פרגונים ומחמאות. אפילו הייתי מועמדת לפרס שחקנית השנה. כבר שלוש שנים אני גם משתתפת בהצגה 'אני פה בגלל אשתי'. אני חושבת שההופעה מול קהל והאנרגיות שמקבלים ממנו, מאוד עזרו לי בתחנה הבאה שלי: טלוויזיה".

הנחיית טלוויזיה

"אהבה חדשה. כשאני בת 32, אני בשלה. הכל התחיל בלימוזינה, התוכנית של גיל ריבה, שם הייתי נערת הלוויין, והמשיך בפינת האופנה, בתוכנית 'אין ואאוט' של גיא פינס. עשיתי שם כתבות על טרנדים באופנה וקיבלתי הרבה פרגון ואהבה. עכשיו הגיע השעשועון 'משחק מקדים'. פנו אלי ממחלקת פיתוח התוכניות של חברת SCG, ורצו שאשתף איתם פעולה. לא ידעתי מה אני רוצה, אבל ידעתי מה אני לא רוצה. לא רציתי להתעסק באופנה, למרות כל הידע שלי בעניין. פחדתי להיתקע על הנישה הזאת. 'משחק מקדים' היתה עדיין תוכנית בפיתוח, אבל היא נשמעה לי מדליקה ועסיסית. עשינו פיילוט והוא התקבל. לא חשבתי שאקבל פריים טיים. חשבתי שהיא תשודר בשעות מאוחרות יותר. הופתעתי".

משפחה

"בעיניי, זו אהבה בסיסית. ידעתי בגיל צעיר, שאני לא רוצה להתחתן עם מיליונר, אני לא רוצה להיות מחזיק מפתחות של אף אחד, אני רוצה להתחתן עם מישהו שאוהב. התחתנתי עם זיו בגיל 25. יש לנו את שירה, ועכשיו אני בהריון. זיווי, בעלי היקר, מכיר אותי יותר מכולם. הוא האדם שלימד אותי לחלום. אנחנו שמונה שנים ביחד, התחתנו צעירים ואני מרגישה שגדלנו ביחד. יש לו את הקריירה שלו, הוא צלם מאוד מצליח בעולם. הוא מאוד לא מאוים ממני, וזה מצוין. הוא תמיד שם בשבילי יותר מכולם. חלק ממה שאני היום זה בזכותו. הוא אדם מאוד חכם, שנתן לי חלק מהכלים להצליח, ויש בינינו אהבה מאוד גדולה.

שירה, הילדה שלנו, היא החיים. אתה עושה ילדים וחי קודם כל בעבורם. כל הקלישאות פשוט נכונות - היא לפני הקריירה. זה מה שהכי חשוב לי. במקצוע שלי, שבו נורא קל לרדת מהפסים משפחה והורות זה מה ששומר אותך עם הרגליים על הקרקע. כאן, בבית, לא מעניין אותם גלית גוטמן הדוגמנית, מעניין אותם איזו אמא אני ואיזו בת זוג אני. בבית אני נמדדת על פי הבן אדם שבי, ולא על פי שום דבר אחר".