מדריך: צריבה כפולה על DVD

בחודש מאי יצא לשוק הצורב הראשון שמסוגל להקליט 8.5 גיגהבייט על תקליטור דו-שכבתי. אף אחד לא ציפה שיחלפו שנתיים בלבד מאז יצאו לשוק התקליטורים הדו-שכבתיים הניתנים לקריאה ועד שיופיעו גם דיסקים דו-שכבתיים ניתנים לצריבה. שתי שיטות הצריבה הרי שונות לחלוטין - למרות שהתוצאה האופטית אמורה להיות דומה מבחינת הלייזר

שקורא את המידע.

במה מדובר בעצם?

בעוד תקליטור DVDR/W מיועד לצריבה רב פעמית בנפח 4.7 גיגהבייט, תקליטור דו-שכבתי מאפשר לצרוב כמות כפולה של מידע בתקליטור בודד.

תקליטור דו-שכבתי המיוצר במפעל עשוי משני דיסקים של פוליקרבונט, המיוצרים בצורה דומה לתקליטור רגיל, ביניהם מפרידה שכבה של חומר (לכה שקופה), המאפשרת למקד את הקרן על אחת משכבות הנתונים בעוד השנייה נשארת "מחוץ לפוקוס".

האור חודר לגוף התקליטור מצד אחד ופוגש בדרכו שתי שכבות של נתונים - הקרובה, אותה הוא קורא בדרך המקובלת, והרחוקה, שכדי להגיע אליה עליו לעבור דרך השכבה הראשונה ודרך ציפוי האלומיניום הראשון.

הציפוי עשוי מחומר חצי שקוף ומשתמשים בהתקן אופטי פשוט הבנוי בראש הקריאה/כתיבה כדי למקד את הקרן פעם אחת במרחק קצר (על השכבה הקרובה) ופעם שנייה במרחק גדול (על השכבה הרחוקה יותר). למרות שזה נשמע מסובך, זה עובד באמינות מלאה וכיום תקליטורים דו שכבתיים מיוצרים כדבר שבשגרה עבור סרטים באורך מלא.

בעת העתקת העיקרון לתקליטורים המיועדים לצריבה התברר שזה בכלל לא פשוט. למשל, החומר האורגני של השכבה הקרובה צריך להיות מספיק רגיש כדי להישרף כאשר הקרן ממוקדת עליו אבל לא להתרגש מכך שקרן לא ממוקדת עוברת דרכו לכיוון השכבה השנייה. והחלק השרוף צריך להישאר שקוף חלקית כדי שאפשר יהיה לקרוא דרכו את מה שכתוב מתחתיו על השכבה הרחוקה. ובכל זאת, היצרנים התגברו על המכשול.

ענייני תאימות

קואליציית DVD Forum מתייחסת לטכנולוגיה שלה כ-Dual-Layer, בעוד שהקבוצה היריבה, DVD+RW Alliance, מדברת על מדיית Double Layer.

ההבדלים הסמנטיים נועדו ליצור אבחנה שיווקית בין "הפלוסים" ל"מינוסים", ואין הבדלים משמעותיים יותר. 

כל בעיות התאימות אמורות להיפתר בחצי השנה הקרובה וגם המחירים יצנחו לפחות מדולר ברגע שיותר יצרנים יכנסו לייצור המוני. למעט בעיית תאימות אחת: ההפרדה בין הפורמטים +R ו--R תישאר ללא פתרון. נוכל להשיג בעתיד צורבים לשני הפורמטים, כפי שהיום אפשר לקנות צורבי DVD+/-R/RW, אבל מדיה מסוג אחד לא תתנגן על כונן מסוג אחר.

שני הפורמטים אמורים לייצר תקליטורים דו שכבתיים עבור כונני וידאו, אך זה המכנה המשותף היחיד בינתיים. גם לא ברור איך שתי הקואליציות תתמודדנה עם האתגר של כתיבה חוזרת (Rewriteable) על שתי השכבות. קואליציית DVD Forum, שעומדת מאחורי -R/RW, מדברת על מדיה לכתיבה חוזרת תוך חצי שנה. היריבה, קואליציית DVD+ Alliance, עדיין לא מתחייבת. המלחמה הזו מטופשת כמו מלחמת Beta ב-VHS בשחר עידן הווידאו, וכמו אז גם עכשיו, הצרכן הוא שמפסיד.

סוני ראשונה

הייתה זו סוני שהתייצבה בראש המחנה עם דגם DRU-700A, צורב כפול-פורמטים (גם +R/RW וגם -R/RW) ודו שכבתי (גם מדיה רגילה, של 4.7 גיגהבייט, וגם מדיה מסוג Double Layer), שכמו כל החלוצים ספג את מירב הביקורת.

במבחני העבר שלנו, הדיסקים שנצרבו על DRU-700A לא תאמו לכונני DVD אחרים, גם כאלה שיודעים להציג וידאו מדיסק DL מקורי. מאז סוני החליפה מספר פעמים את התוכנה וכשישה יצרנים הצטרפו אליה. אבל לא כל הבעיות נפתרו.

לפני שנמשיך בתיאור הטכנולוגיה והמוצרים העדכניים, כדאי להזהיר את הקוראים מפני חיפזון מיותר. הצורבים הדו שכבתיים עדיין "מתבגרים". אם אינכם מסוגלים להתמודד עם מגבלות וקשיים טכניים בתחום התאימות, מוטב שתמתינו.

מחכים לטכנולוגיה בשווקים המקצועיים

האזהרה לא צריכה להרתיע מקצוענים, שזקוקים לצריבה דו שכבתית. בין השאר מחכים לטכנולוגיה יוצרי סרטים, שרוצים לבדוק את יצירתם בהרצות ניסיון לפני שהמאסטר נשלח לייצור המוני. וכמוהם מנהלי ארכיונים דיגיטליים, שרוצים להגדיל ב-80 אחוז את נפח הקבצים שאפשר לשמור על כונן אופטי. אלו פטורים מעולה של תאימות ויכולים להרשות לעצמם את המחיר הגבוה של המדיה. תקליטור צריבה כפול שכבות עולה היום כ-10 דולר, פי 20 מתקליטור DVD-R.

נקודה חשובה שצריך לשים אליה לב היא המהירות, משום שבמדיה דו שכבתית לא מדובר על הבדלים זניחים. כל הכוננים מוגדרים כבעלי מהירות 8x בצריבת DVD-R או DVD+R, אך רק 2.4x בצריבת תקליטורים דו שכבתיים. צריבה של 8.5 גיגהבייט נמשכת 40-45 דקות. יש כוננים שבאותו פרק זמן יספיקו לצרוב 28 גיגהבייט על שישה תקליטורי DVD-R רגילים.

מכאן שהשימוש בתקליטורים דו שכבתיים לא רק מכפיל עלויות, אלא גם מכפיל את משך העבודה. לכן, גם אם החלטתם לרכוש כונן דו שכבתי, אל תשתמשו במדיה דו שכבתית כברירת המחדל. זה עולה יותר ונמשך יותר זמן. כמו כן, ודאו שתוכנת הצריבה תומכת ב-Multi-Session על מדיה דו שכבתית. זה לא מובן מאליו - וגם אם התוכנה מצליחה לצרוב שני סרטים על תקליטור אחד, לא בטוח שכונן הקריאה מסוגל למצוא את הקבצים ולהציג אותם כיאות.

רוב הבעיות שהיו לנו במהלך הבדיקות נבעו מדרייברים ותוכנות בעייתיים. קחו בחשבון את הנקודה הזו ואת העובדה שתצטרכו להתעדכן מספר פעמים בגירסאות חדשות לפני שתגיעו אל המנוחה ואל הנחלה. זכרו גם, שלא כל הדגמים זמינים כיום בארץ, אולם את רובם ככולם ניתן לרכוש עצמאית באינטרנט.

תהליך הפיתוח של התקליטורים השונים התמשך יותר מהצפוי וגם עכשיו לא תמיד בטוח, שתקליטור דו שכבתי צרוב יתאים לכל כונן הביתי. כל היצרנים עובדים בקדחתנות על מציאת "נוסחת הזהב", שתבטיח תאימות מדיה מול כל כונן, אך ידרשו עוד כמה חודשים של ניסיון בשטח, לפני שאפשר יהיה להבטיח תאימות אוניברסלית.

מי ידליק את השוק ההמוני

זו למעשה הבעיה העיקרית של תקליטורי DL לצריבה. המחירים לא יכולים לרדת עד שיתעורר ביקוש המוני, שיגיע רק אחרי שאפשר יהיה להעתיק סרטים הדורשים את הנפח המוגדל של 8.5 גיגהבייט שיש לתקליטור DL.

בשנתיים האחרונות גדל מאוד אחוז התקליטורים שמופצים רק בגירסת DL, משום שהאולפנים רואים בטכנולוגיה מחסום חלקי להעתקות לא חוקיות. העתקה של תקליטור דו שכבתי לשני תקליטורים רגילים אינה תהליך פשוט, משום שיש צורך בביצוע Ripping למחשב, והתאמת תפריטי השליטה למיקום החדש של הסצינות השונות.

הצורבים החדשים אמורים להתגבר על ההגנה, ולאפשר העתקה ישירה של תקליטור לתקליטור, פשוט על ידי "צילום" ברמה של ביטים ובייטים. האולפנים עשו כל מה שאפשר כדי לעצור את התהליך, אך ללא הצלחה. בניגוד לאיסור על תוכנות ש"מפצחות" את הפורמט הדו שכבתי על מנת ליצור העתק לא מוגן של התוכן, "צילום" של המדיה נחשב לגיבוי חוקי, והבעיה עוברת מיצרני החומרה אל מפיצי התוכנות.

אם לגבי צורבים דו שכבתיים ההמלצה היא לחכות עוד כחצי שנה עד שכל הבעיות יפתרו, לגבי צורבים חד שכבתיים ברור שמדובר בטכנולוגיה בוגרת, שעונה על כל הציפיות. השאלה היחידה שצריך לענות עליה היא, כמה מהר זה מספיק מהר. היום כולם מציעים כוננים שצורבים תקליטורי DVD-R או DVD+R במהירות 8x. המהירות הגבוהה מאפשרת לצרוב דיסק מלא (4.38 גיגהבייט) ב-9-11 דקות.

שימו לב שהעתקת תקליטור וידאו דורשת תהליך מקדים של Rip, שנמשך 7-20 דקות. המחזור כולו נמשך בין רבע שעה לחצי שעה, בהשוואה ל-25 עד 40 דקות על צורבי 4x. הצורבים המהירים עולים בין 150 ל-250 דולר, בהשוואה ל-100 עד 150 שתשלמו עבור צורב 4x.

האם זה כדאי? קשה לענות, משום שכל אחד מעריך אחרת את זמנו, אך השאלה קשורה באחרת: כמה סרטים תצרבו? נניח 200 סרטים, אחד לשבוע במשך ארבע שנים. הזמן שתחסכו יהיה 33-67 שעות, כלומר מדובר בהחזר על ההשקעה של 0.75 עד 3 דולר לשעה. תחליטו אם זה כדאי.

השלב הבא: יותר מהר, יותר כחול

אבל המירוץ אינו נעצר ב-8x. כבר פורסמו מפרטי 16x, לכוננים שיצאו לשוק בעוד חצי שנה, ואפשר להשיג צורבים שמהירותם 12x, למרות שאין תקן כזה. שימו לב שהמהירות מתייחסת לצריבת DVD+/-R וצריבת DVD+/-RW נמשכת בדרך כלל זמן כפול (מהירות 4x). המהירות של קריאת CD נעה בין 32x ל-40x, של CD-R בין 24x ל-32x ושל CD-RW לבין 10x ל-24x. כמו כן יש כוננים שצורבים גם מדיה מסוג DVD-RAM במהירות עד 3x.

כל המכפלות האלה די מבלבלות וכדאי לקחת שני מספרים מייצגים לצורך השוואה. אנו ממליצים להתייחס במיוחד למהירות DVD+/-R ולמהירות CD-RW כמייצגות.

בפועל יש הבדלים קטנים בזמני הצריבה בין כוננים שאמורים להיות בעלי מהירות שווה, אבל הם לא חשובים. יותר חשוב לקבל חבילת תוכנות שימושיות ואחריות.

האויב הגדול ביותר של ה-DVD הוא ה-Blu-Ray, הדיסק שנכתב בלייזר כחול קרן ומאחסן 24-30 גיגהבייט בשכבה אחת, על מדיום זול במיוחד - סוני אפילו הוכיחה שאפשר ליצר את התקליטורים מתערובת של נייר וקצת פלסטיק. הטכנולוגיה מקבלת את שמה מצבע אור הלייזר שמשמש לכתיבה ולקריאה, כחול, ואת יכולת האחסון מאורך הגל הקצר.

בהשוואה ללייזר האדום של כוננים רגילים, אורך הגל הכחול הוא פחות מחצי, ולכן האופטיקה יכולה למקד את הקרן על נקודה ששטחה פחות מרבע הנקודה האדומה. מספר חברות כבר הדגימו את הטכנולוגיה במוצרים מעבדתיים, אך אף אחת עוד לא מציעה כונן Blu-Ray לצרכנים. לוח הזמנים הצפוי להתחלת החלפת הדורות בין DVD ל-Blu-Ray הוא שנת 2006 ועד אז נצטרך להסתפק במוצרים שדוגמאות הנסקרים בהמשך.

בחלק השני: צורבי DVD דו שכבתיים מומלצים.