מצלמות מהירות: אפשר גם אחרת

מהירות הנסיעה בכבישים, ובעיקר הדרך בה אוכפים את החוק, הוא נושא "חם" מאוד בקרב חובבי רכב בפרט ונהגים בכלל. באירופה, ממש כמו אצלנו בישראל, יש הטוענים כי אכיפה מוגברת של מהירות משרתת בעיקר את האינטרס הכלכלי של הממשלה, ופחות את טובת הציבור - הפחתת מספר תאונות הדרכים.

זאת מכיוון שבארץ, כמו במדינות שונות בחו"ל, לא הוכח כי אכיפת המהירות מתבצעת במקומות מועדים לפורענות דווקא, אלא בעיקר כאלה בהם קל מאד לאכוף ורמת הסיכון לתאונה נמוכה יחסית. כי המשטרה, בארץ כמו בבריטניה למשל, לא מצליחה להוכיח שקיים יחס ישר בין מאמצי (ועלויות) האכיפה, לסכנה הטמונה בביצוע העבירה.

ביקורת נוקבת בנושא זה הוטחה לא אחת לעבר משרד התחבורה הישראלי. ועדות חקירה פרלמנטריות, מבקרי מדינה, מומחים לנושא ומי בעצם לא, כולם טוענים כי השיטה מוטעית במקרה הטוב, צינית ואינטרסנטית במקרה הגרוע יותר. ותתפלאו, כך גם בבריטניה. אכן, אותה מדינה שהדוגלים אצלנו באכיפת מהירות דרקונית כצעד ראשון במעלה לצמצום מספר תאונות דרכים ונפגעים, מרבים לצטט. ובכן, לשר התחבורה שם, אליסטר דרלינג, קצת נמאס מהביקורת.

במהלך שנראה כמדע בדיוני במציאות הישראלית, החליט דרלינג לפרסם ספר ובו קווים מנחים למיקום מכמונות אכיפת מהירות, ניידות ונייחות. בספר, שהועבר אגב מיידית לעיון רשויות האכיפה, נכתב בין היתר כי הצבת מצלמות מהירות צריכה להתבצע ברדיוס של לכל היותר כחמישה ק"מ מאזור המוגדר "מסוכן" (ארבע תאונות קשות או קטלניות בשלוש שנים לפחות). מלבד זאת, כך נקבע, מצלמות מהירות נייחות חייבות להיצבע בצהוב זוהר ולהיראות בבירור למרחוק.

תנאי נוסף להצבת מצלמת מהירות נייחת קובע כי זו יכולה להיות מותקנת באזורים בהם 20% ויותר מהנהגים עוברים על המהירות המותרת, על-פי נתוני בדיקה סמויה. אכיפת מהירות לא נראית לעומת זאת, כך עוד קובע דרלינג, תתבצע במקרים "יוצאי דופן בלבד", למשל כדי לשמש ראיה כנגד משתתפים במירוצי רחוב פרועים המסכנים לא רק אותם אלא גם עוברי אורח תמימים.

בתגובה לספר ההנחיות החדש מיהרו ארגוני נהגים שונים לשבח את היוזמה לה קראו במשך תקופה ארוכה. ארגון ה-AA אמר בתגובה לערוץ 4 הבריטי כי הספר החדש "יוצר חוקים ברורים שישכנעו אנשים, כי אכיפת המהירות מתבצעת כדי להציל חיים, ולא כדי להכניס כסף". מאיר שטרית, רשמת לפניך?