תוכנית בכיף
"ארץ נהדרת" הורידה הילוך בכל הקשור לחומרים נפיצים, אבל עדיין מספקת בידור מצוין. "עמוק באדמה" היא ססמוגרף של הבורגנות הקורסת
בוקר טוב! "ארץ נהדרת", ערוץ 2, 20:45
בוקר טוב! בוקר טוב! בוקר טוב! אז מה היה לנו השבוע? היתה "ארץ נהדרת" מינוס חומרים נפיצים מדי – ללא איזכורי שואה, ללא רצח אריק, ללא מתנחלים. בידור פרופר. היה טעים? חלקית, אבל מאוד.
לירון שטראובר הוא כמובן מטרה קלה, אבל זה לא הפריע לתענוג שבטיווח המדויק במסגרתו הוצג כמי שגם כלב נחיה לא יעזור לו לתפוס כדור. אורנה בנאי שוב הצטיינה כגבריאלי, עם הסתמנות אופציה קלושה להפיכת "צמצם, אתה בא לי לא טוב" לז'רגון. עוזי כהן מתוצרת אלי פיניש הולך ומתברר במלוא החוכמה שבדמות: גילום מזוקק של האופן שבו פוליטיקאי ישראלי אינו צריך – וממילא אינו מסוגל – להשתמש בשפה עצמה. ייאמר מיד כי אם בעונה הקודמת עוד נשמעו התרעמויות על השפלת דמותו של נשיא המדינה, הרי שהעסק ההוא נראה מכאן כשיא העדינות, העידון והרחמנות ליד קציצתו של כהן. מצד שני, למה להיזהר בכבודו של כהן כשהאיש, בעליל, לא מחזיק באחד?
רגעים נוספים היו אומלטה – טל פרידמן מבצע באודטה מעשים כה מגונים, עד שאפילו היא עוד תהנה מזה – ופינת "בוא תפסיק לשיר", הזדמנות מקסימה לעשות מעשה שלא ייעשה כאן: לטנף להקת עבר ולהציגה בשיא הגיחוך, ללא שמץ מהנוסטלגיה הממארת הטיפוסית.
עדיין לא תוכנית אחידה, עדיין ללא הלובה של הזמן החדש, עדיין יורה לרוב הכיוונים ופוגעת לא מעט, ועדיין אין שיחרורים. פאן גדול.
הכי טוב: "עמוק באדמה", ערוץ 2, 23:00
נייט מת. באמת. הניתוח אומנם עבר בהצלחה, אבל נייט מתעורר לעולם שבו הוא נשוי לאשה קטנה ואובססיבית שאיננה ברנדה, ומתפעל מיופיים של גללי בתו התינוקת. זה, כידוע, המוות האמיתי, הגרוע ממוות: השלכתה מרצון של אישיותך הקודמת, החיה, החופשית, לצינוק הזעיר-בורגני. "עמוק באדמה" כאן כדי לתעד את המכלאה הזו מקרוב. ברוכים הבאים ל"אוז" שמחוץ לחומות.
"עמוק באדמה" היא פיסת הטלוויזיה הטובה ביותר המשודרת כרגע בישראל. אל תתווכחו. שום דבר לא הכין אותנו לפרק פתיחת העונה לפני שבוע; מותו-לכאורה של נייט החזיר אותנו לעניינים כמו דלי מי קרח על הראש. הסיור התודעתי שערך בלימבו שבין חיים למוות היה "עמוק באדמה" בשיאה הסוריאליסטי.
עכשיו, בפרק השני, בחזרה לפני האדמה. ברנדה היא שחקנית ספסל לעת עתה, ודיוויד וקית' הולכים לייעוץ זוגי – כמעט פארודיה מרושעת על דרמות טלוויזיה סטנדרטיות. מערכת היחסים החד-מינית הזו – כולה מהתלה אכזרית – היא מעין מתנה של יוצר הסידרה, אלן בול, לצופיו הנאמנים, סוג של כדור צמר הנזרק לעבר חתול להוט; הנה, קחו, תשתעשעו עם זה. על חשבוננו. על חשבונם.
גם בעונתה החדשה נוגעת "עמוק באדמה" - בידיים חשופות ובמגע עדין וגס לחילופין – במה שכמעט לא מדברים עליו בקול רם: בורגנות היא סיוט איטי, ילדים יוציאו אותך מדעתך, המשפחה הגרעינית מתה, הזוגיות חסרת סיכוי. "עמוק באדמה" מטפלת בתהומותיה של תקופת השינוי החברתי הדרמטי שכולנו חווים כעת. קריסת העולם המונוגמי היא רעידת האדמה האמיתית של התקופה, והיא מטלטלת את עולמנו ואת עולמם של גיבורי הסידרה גם כאשר היא משתוללת – עדיין – עמוק באדמה.
הנה סידרה ססמוגרפית. הנה סידרה שאוחזת בצווארונך, אבל יודעת גם מתי להרפות, מתי להסתפק באירוניה, מתי לפרוש. לפני שבועיים הכריזו מפיקי הסידרה כי לא ימשיכו איתה מעבר לעונה החמישית המצטלמת כעת בארה"ב. כלומר, "עמוק באדמה" תמות כשהיא בכושר טוב, הרבה לפני ההתפוררות הטבעית. זה רק יעזור לכם להעריך כל פרק יותר.
צריך להגיד:
לדונלד טראמפ ורשת אן.בי.סי: השיגו לעצמכם עותק מהפרומו ל"השגריר". ניפגש בבית משפט.
