מדריך: הכירו את המצלמה שלכם

אם אתם רוצים להפיק יותר מהמצלמה שלכם, לדעת איך להשתמש נכון בעדשת הזום, ללמוד איך לקלוט במסגרת את הדברים הנכונים, לקבוע את הרזולוציה הנכונה עבור ההדפסה הדרושה לכם, בלי לאבד איכות, ולדעת איזו רזולוציה נכונה למשלוח הצילום לחברים בדואר האלקטרוני, הכתבה הזו מיועדת עבורכם.

עליכם ללמוד איך מאלפים את המבזק (הפלאש), כדי שלמצולמים לא יהיו עיניים אדומות, וכדי שהם לא ייעלמו בין הצללים. אתם רוצים לדעת

איך לפקס את המצלמה על פי מוקד העניין שלכם, ולדאוג שנושא הצילום יהיה בחשיפה נכונה, גם בתנאי אור קשים.

בשורה התחתונה, כדאי להכיר את המצלמה. נכון שבצילומים רבים, אפשר פשוט ללחוץ ולשכוח, אבל אנחנו רוצים לוודא שאתם לא מפסידים את כל מה שיש למצלמה שלכם להציע.

זום

רוב המצלמות הדיגיטליות מצוידות בעדשת זום, המאפשרת לכם להתקרב אל נושא הצילום. למעט כמה דגמים של מצלמות חצי מקצועיות, לרוב המצלמות הדיגיטליות כפתורים באמצעותם אתם שולטים על התקרבות והתרחקות הזום.

עדשות זום הן כלי נהדר להתקרב באמצעותו לנושא הצילום. אנחנו נוטים לשים דגש על מצלמות עם עדשות זום המתחילות מזווית רחבה באמת (בנות השוואה ל-28 מ"מ עד 35 מ"מ במצלמות פילם).

ואל תתייחסו למה שנקרה "זום דיגיטלי" בתור זום אמיתי. תמיד אפשר לעשות זום דומה - ואף הרבה יותר מרחיק לכת כשאתם יושבים ליד המחשב ונעזרים בתוכנת עיבוד תמונה אלמנטרית. זה נראה כאילו אתם מצליחים באמת להתקרב עוד ועוד אל תוך התמונה, אבל למעשה אתם מוגבלים לכמות המידע שעוברת בעדשות האופטיות - כלומר, ליכולת הזום האמיתית.

לרוב החובבים השימוש בזום הוא אולי הכיוונון המשמעותי ביותר במהלך הצילום. כך הם בוחרים מה יכנס למסגרת התמונה ומה יושאר בחוץ - בלי לזוז מהמקום. לכן, כולנו נוטים לקנות את המצלמה עם הזום ה"ארוך" ביותר, למרות שכל צלם מקצועי יודע כי יש מחיר לטווח זום גדול - ולא רק במזומנים.

כדי להגדיל את טווח הזום היצרנים חייבים להתפשר בתכונות אחרות של העדשות, כמו הגבלת מהירות העדשה (המפתח), ויתור על חלק מהתיקונים הגיאומטריים והכרומטיים, תוספת למשקל ורגישות לרעידות. במיוחד עליכם להיות מודעים לנושאים הבאים בעת שימוש בעדשת זום.

הזום אינו תחליף להתמקמות קרוב לאובייקט

ראשית, שימוש בזום משנה את הפרספקטיבה של התמונה. במלים אחרות,

זווית רחבה נוטה ליצור תחושה, שהאיזורים הקרובים אליכם בתמונה, רחוקים מהאזורים הרחוקים בתמונה, יותר מכפי שהם באמת. זאת להבדיל מצילום תקריב, שמקרב אותם יחד.

פרספקטיבה יכולה להוסיף לאיכות או לגרוע ממנה. אם אתם רוצים להתקרב אל נושא התמונה, או להוסיף פרטים נוספים לתמונה, אולי כדאי לכם להתקרב או להתרחק כמה צעדים, במקום להסתמך באופן בלעדי על עדשת הזום.

קראו את האותיות הקטנות

שנית, המצלמה הדיגיטלית שלכם עשויה להתפאר בזום X9 או X24, אבל אם אתם בודקים את האותיות הקטנות, תראו שזום במצלמות דיגיטליות בדרך כלל מחולק לזום אופטי ולזום דיגיטלי. המספר היחיד הקובע הוא הזום האופטי (בדרך כלל מדובר בזום X3 או X4, אם כי יש גם תותחים של X12). 

זום. אין כמו זום מפותח כדי להעניק לכם חופש אומנותי, אבל זום גדול מכפיל את רעידות הידיים ולכן נדרשת חצובה

הזום האופטי מתייחס למבנה הפיסי של העדשה. זום דיגיטלי לכאורה מגדיל את התמונה, אבל בעצם לא מוסיף לה פרטים. כדי להשיג איכות מרבית, כבו לחלוטין את אפשרות הזום הדיגיטלי במצלמה שלכם.

מבזק (פלאש)

מבזק

רוב המצלמות הדיגיטליות פועלות לפחות בארבעה מצבי מבזק, הנה כמה מהאפשרויות הנפוצות:

• מבזק אוטומטי: אפשרות
  הרחבה

  סצינות

  מצבי צילום מוכנים מראש עבור כמה מהסיטואציות האופייניות ביותר לצילום, כמו נופים, פורטרטים, צילומי ספורט וכו'

  סצינות
  זו מיועדת לספק את האור הדרוש באופן אוטומטי. אם המצלמה חשה שיש מספיק אור, המבזק לא יפעל.
  

• מבזק כבוי: אם המבזק פועל באופן אוטומטי הוא עלול לפעול גם אם אינך מעוניין בו. כיבויו היא הדרך היחידה להבטיח שהוא לא יפריע לך לעבוד.
  

• מבזק דולק: אפשרות זו מחייבת את המצלמה להשתמש במבזק בשעת הצילום, אפילו אם יש מספיק אור. תוספת אור שימושית במצבים בהם יש אור מאחורי נושא הצילום, שעה שהאחרון נמצא בצל או עלול להיות בחשיפת חסר.
  

• סינכרון איטי: בדרך כלל מהירות התריס בעת שימוש רגיל במבזק תנוע בין 1/125 שניה לבין 1/150 שניה. בעת שימוש בסנכרון איטי, התריס פתוח ל-1/10 שניה עד חצי שניה, ואז מאיר המבזק. על מנת ללכוד את נושא הצילום באופן חד בנוסף לתחושת תנועה שנקלטה במצלמה בעת החשיפה הממושכת.
  

מיקוד (פוקוס)

צילום ממוקד, או בפוקוס, הוא חד וברור עם פרטים בהירים. מיקוד עשוי להיות עניין של טעם אישי ולא בהכרח אמת אוניברסלית. כאשר משתמשים

בו בחוכמה, מיקוד סלקטיבי יכול להיות למשוך את תשומת הלב אל נושא התמונה. למצלמות דיגיטליות שונות יש אפשרויות מיקוד שונות. בכל אופן, אפילו אם האפשרות היחידה שיש לכם היא מיקוד אוטומטי, עדיין עליכם לתת את ההוראות, במקום להעביר שליטה מוחלטת לידי המצלמה.

שימוש במיקוד אוטומטי הוא עסק די פשוט. כוונו את המצלמה כלפי נושא הצילום, לחצו חצי לחיצה והחזיקו. העדשה תתמקד באופן אוטומטי על נושא הצילום שנמצא במרכז העינית.

כל עוד תשאירו את הלחצן חצי לחוץ, המיקוד האוטומטי יישאר נעול על אותו מרחק, ויאפשר לכם להסיט את המצלמה, כדי ליצור את הקומפוזיציה הרצויה (במצלמות מסוימות יש כפתור נעילה של המיקוד האוטומטי, שעושה בעצם את אותו הדבר). אחרי שסידרתם את הקומפוזיציה, השלימו את הלחיצה.

איך היא יודעת על מה להתמקד?

איך המיקוד האוטומטי מחליט על מה להתמקד? מצלמות דיגיטליות טובות יותר מציעות מספר אפשרויות. הנה כמה מהאפשרויות שאתם עשויים

למצוא במצלמה שלכם, ועצות כיצד להשתמש בכל אחת מהן:  

הפחתת עיניים אדומות: כדי למנוע עיניים אדומות, המצלמה מהבהבת עם המבזק מספר פעמים לפני הצילום עצמו. לצערם של צלמים, זה לא תמיד מצליח וטקס ההבהוב הזה עלול לעצבן את המצולמים.

• מיקוד אוטומטי נקודתי: אפשרות זו מתמקדת בנקודה הקטנה מגודל מרכז התמונה. היא שימושית במיוחד כאשר אזור מסוים של נושא התמונה מעניין אתכם יותר מהאחרים (למשל, היהלום שבכתר או עין הנמר).
  

• מיקוד אוטומטי אזורי (zone/flex auto focus): מאפשר להתמקד באזור שונה ממרכז התמונה. הוא מציג סדרת ריבועים באיזורים שונים של התמונה (דרך העינית) אתם יכולים הורות למצלמה לבחור בעצמה את אזור המיקוד הנכון, או לבחור בעצמך את הריבוע הקרוב ביותר לנושא.
  

• מיקוד אוטומטי מתמשך: באופן פעולה זה הידוע גם כמיקוד אוטומטי עוקב - אין נעילת מיקוד. הוא שימושי במיוחד אם אתם עוקבים אחר דמות בתנועה, כמו חסידה בעונת הנדידה, או שחקן כדורגל.
  

• מיקוד אוטומטי צופה עתיד (predictive auto focus): קיימות כמה מצלמות חצי מקצועיות ומקצועיות בהן ניתן להחליט מראש על נקודת מיקוד מראש - כמו למשל שער פתוח, או קו סיום מרוץ. 
  
  כשנושא הצילום מגיע לאותה נקודה המצלמה מצלמת באופן אוטומטי. מיקוד זה, המושג באופן מיטבי באמצעות חצובה, הוא דרך טובה להשיג צילומי ספורט ואקשן דרמטיים וחדים.
  

מיקוד אינפרה אדום בצילומי לילה

כדי להתגבר על מגבלות מיקוד בתנאי אור חלש מדי, קיים במצלמות מסוימות מאפיין assist. בעת חצי לחיצה נדלקת נורה (באור נראה או אינפרה אדום) המאפשרת למצלמה להתמקד. אפשרות זו יעילה בדרך כלל לטווח של עד 3 מטרים. הבעיה עם מאפיין זה היא שנושאי צילום עלולים לגלות שאתם מנסים לצלם אותם, וכך תיהרס הספונטניות של הצילום. השתמשו במאפיין זה רק אם אתם חייבים.

מיקוד ידני - להבעה אישית יותר

האיכות של מיקוד אוטומטי השתפרה פלאים בשנים האחרונות והיום אפשר לסמוך על כל מצלמה הגונה שהיא יודעת להתמקד כהלכה - בדרך כלל יותר טוב ממה שתצליחו לעשות ללא מנגנון SLR אמיתי. שימו לב שברוב המצלמות הדיגיטליות אתם בעצם לא רואים את התמונה האופטית אלא תמונה אלקטרונית שנוצרת על צג LCD קטן (גם אם הוא חבוי בגוף המצלמה למציצים עליו דרך עינית שדומה - אך שונה לחלוטין - למנגנון SLR אופטי).

האבחנה הירודה של הצג הזה לא מאפשרת להשתמש בו לצורך מיקוד מדויק ולכם אין בררה אלא לסמוך על המיקוד האוטומטי. עם זאת, מצלמות דיגיטליות רבות כוללות אפשרות למיקוד ידני. אפשרות זו שימושית בייחוד אם המצלמה אינה מצליחה להתמקד על הנושא אותו אתם רוצים לצלם, או במידה שאתם רוצים לשלוט על עומק השדה באמצעות מיקוד בין שני נושאי צילום.

חשיפה

בין אם אתה מצלם במצלמת פילם או במצלמה דיגיטלית, אור בצילום הוא כמו אוויר לנשימה. כשאור פוגש פילם או חיישן דיגיטלי הוא יוצר את התמונה. יותר מדי אור יהפוך צילום לבהיר מדי, "שרוף", וימחק את הפרטים באזורים הבהירים מדי. בעוד שמעט מדי אור ישאיר הכל כהה וחסר חיים,

במקרה הטוב, ויהפוך פרטים מוצללים לכתם שחור במקרה הגרוע יותר.

כיום מצלמות דיגיטליות רבות יכולות לנתח צילום ולהציג היסטוגרמה שלו על גבי מסך LCD או בעינית אלקטרונית. למעשה מדובר בגרף המציג את איכות החשיפה של הצילום. הרעיון הוא ללכוד כמות נכונה של אור, שלא תסנוור את ה-CCD אך גם לא תשלול ממנו את המידע האופטי שמגיע בזרם של פוטונים. המונח המתאר את מידת האור בו משתמשים בצילום נקרא חשיפה, Exposure. עוד על חשיפה במסגרת מצד שמאל.