בשבוע הבא ייחתם הסכם אס"ח עם מצרים

ב-14 בדצמבר יחתום שר התמ"ת, אהוד אולמרט, ועמיתו ראשיד מוחמד ראשיד בקהיר על הסכם "QIZ", להקמת אזור סחר חופשי משותף לישראל, מצרים וארה"ב, כמו זה הקיים עם ירדן. מדובר בהסכם כלכלי ראשון בין ישראל למצרים מאז הסכם השלום ביניהן. 

על פי ההסכם, מפעלים במצרים ייהנו מייצוא של סחורתם לארה"ב בהקלות גדולות מאוד במכס, בתנאי ששיעור מסוים מהחומרים, הציוד והידע שישתמשו בהם יהיו יצוא ישראלי (בירדן עומד כיום שיעור ההשתתפות הישראלי שדורש ה-QIZ על 8%).

"בשבועות האחרונים מתחילה להיווצר מציאות חדשה בינינו לבין המצרים שתסייע לנו בפיתוח קשרים כלכליים עם האזור כולו", אמר היום (א') אולמרט בוועידי ישראל לעסקים. "להערכתי, ההסכם יביא להגדלה משמעותית של הייצוא למצרים ופעילות הגומלין הכלכלית אתה באופן משמעותי, מייד משייכנס לתוקף ויניב רווח של עשרות מיליוני דולרים לשני הצדדים כבר בטווח הקצר. בטווח הארוך אני מאמין שהוא יביא תועלת עוד יותר מההסכם עם ירדן, המביא לעלייה בטור גיאומטרי של הייצוא לירדן, יחסי הגומלין אתה, והייצוא הירדני לארה"ב.

"מה שהכריע לטובת קיום ההסכם הזה הייתה העמדה החיובית והעיקשת שלנו בזכות קיומו. ההסכם מהווה חלק מנקודת מפנה ביחסינו עם המדינה, אחרי שבמשך 25 שנה, למרות היחסים הדיפלומטיים עם מצרים, כולנו יודעים את האמת: מתחת למעטה הדק של הדיפלומטיה היה טאבו במצרים על קשרים כלכליים עם ישראל. תהליך כזה עשוי להרחיב את הלגיטימציה של היחסים הכלכליים עם מדינות שכנות אחרות וגם את מעורבותם של המצרים במגעים המדיניים שסביב תוכנית ההתנתקות, שאנו רוצים בהם מאוד".

"מי שחושב שהייצוא יצמח מעצמו - טועה"

אולמרט התייחס בנאומו לתקציב 2005, ובפעם השלישית בתוך שבועיים הצהיר על שאיפתו לנצל את השינויים בהרכב הקואליציה כדי לשנות את תקציב המדינה. "אנחנו נוסעים היום להודו, ואנחנו לא באים למדינת עולם שלישי כדי ללמד אותה את פלאי הטכנולוגיה הישראלית, אלא למדינה עם זרם השקעות גדול מזה שלנו, עם הישגים לא פחות טובים משלנו בתחום ההיי-טק, ועם יתרונות בכל מה שנראה לנו כתחומי היתרון המובהקים שלנו.

"הגידול בעוצמה של ההיי-טק ההודי מחייב שינוי בסדרי העדיפויות אצלנו. אנחנו חייבים להקצות משאבים גדולים יותר להשכלה הגבוהה ולאפשר לסטודנטים רבים יותר לסיים את לימודיהם במקצועות הרלוונטיים כדי להדביק במידה מסוימת את הפער בינינו לבינם. וזה לא מה שאנחנו עושים היום.

מי שחושב שהייצוא יצמח מעצמו - טועה. אנחנו מחמיצים מדי שנה את הכוח ליצור תשתית מקצועית לגידול ההיי-טק והייצוא, כאשר אנחנו לא משקיעים במערכת ההשכלה הגבוהה. כמו כן, יש להגדיל את ההשקעה בהכשרה מקצועית. לא ייתכן ש-40% מאזרחי המדינה שאינם מסיימים בגרות לא יעשו שום דבר אחר, ובאותו הזמן יש לנו מחסור במקצועות נחוצים, ואנחנו נאלצים לייבא אנשי מקצוע, ולא במקצועות שאי אפשר למצוא בהם פרנסה".

עוד אמר אולמרט על התקציב: "אני יודע שהקהל שנמצא כאן, ובעיקר העיתונאים, צמא תמיד לשמוע הצהרות על התגוששות פנים ממשלתית, אבל אני לא עומד לתקוף את שר האוצר הפעם. יש בינינו הבדלים רק בשאלה של כמות הרגישות החברתית ומינונה. אין לי ספק ששר האוצר צודק כשהוא אומר שהנדבך המרכזי של מדיניות כלכלית בנוי על קיצוץ בהוצאות הממשלה והורדת מסים, אבל הדברים צריכים להיעשות בחמלה ורגישות רבים יותר.

"אני חושב שכבר בתקציב הנוכחי היינו חייבים להקצות יותר משאבים להקטנת האבטלה והעוני, ואני מתכוון להמשיך ולפעול להשגת תקציבים אלו. אני יודע שהדבר הזה לא תמיד מתיישב עם הקונספציות הקלאסיות של תפיסת העולם של השוק החופשי. אני רוצה למקם את עצמי בקוטב החברתי של הקפיטליזם, ולא בקוטב הקיצוני של תאצ'ר ומילטון פרידמן. לממשלה מותר להשתמש במנגנונים שלטוניים כדי להתמודד עם בעיות חברתיות, ואנחנו צריכים לעשות זאת יותר. אם לא נגדיל את ההשקעה בפריפריות, נצטרך לחזור לא לגבולות 67' אלא לגבולות 47'".

סיוע לרשויות המקומיות

סעיף נוסף בתקציב שאולמרט רמז שיתמוך בהגדלתו הוא הסיוע לרשויות המקומיות. "ממשלות ישראל חלקו באופן שיטתי במשך שנים את השלטון המקומי", אמר אולמרט, "ושלא ימכרו לי סיפורי מעשיות שהשלטון המקומי מושחת או לא יעיל. מי שמאמין למעשיות האלה אינו מכיר את הדרך שבה הממשלה חנקה את השלטון המקומי". יחד עם זאת, אמר אולמרט כי בדומה לנתניהו הוא מתנגד לפריצת מסגרת התקציב כפי שידרשו, אולי, שותפות פוטנציאליות בקואליציה, אך לא אמר, מהיכן, לדעתו, יש להשיג את הכסף החסר בתקציב.