אין מקום לצנזורה על פרסומות בעידן האינטרנט
ברשות השנייה החליטו לצנזר פרסומת ולהגביל את שעות שידורה עקב "רמיזות מיניות". אולי כדאי שמישהו יספר להם על תרומתם לחשיפה המטאורית לה זכתה הפרסומת ברשת, שמאפשרת לכל ילד לצפות בו ולהחליט בעצמו - האם יש רמיזות מיניות, האם הסרטון ראוי לצנזורה, והאם הוא גרוע יותר ממה שהתרגל לראות כל יום בטלוויזיה
בחודש נובמבר החליטה הרשות השנייה על הגבלת קמפיין פרסום טלוויזיוני של רשת האופנה ZIP. על פי החלטת הרשות, סרטון הפרסומת ישודר אך ורק אחרי השעה 22:00, מכיוון שהוא כולל, גם אחרי שצונזר, רמיזות מיניות העומדות בניגוד לתקנון האתיקה בפרסום.
לפני שאומר מה אני חושב על ההחלטה, אולי זה המקום להדגיש שאני לא מתנגד לצנזורה באשר היא. אני לא חושב שחופש הדיבור הוא ערך עליון שעומד לפני כל עיקרון אחר, במיוחד לא במקרים בהם הוא כרוך בפגיעה קשה במישהו. למשל, להציג בשער של עיתון יומי גופות של ילדים שנהרגו בתאונת רכבת (דוגמה אמיתית מהעיתונות הישראלית), הוא שימוש בעייתי בחופש הדיבור.
החלטה מגוחכת ומביכה
אבל אחרי ההקדמה, אני נאלץ לומר שהחלטת הרשות השנייה היא מגוחכת ומביכה. במקרה הטוב היא תלושה מהמציאות שבה אנחנו חיים, חסרת משקל, חסרת חשיבות, ומעידה על ליקוי בהבנת המדיה בכלל והפרסומת הספציפית הזו בפרט. במקרה הרע היא סתם צבועה.
מערכת הביטחון, בתי המשפט וגופי הצנזורה השונים, לומדים בהדרגה שהצנזורה היא חרב פיפיות. הגבלת הפרסום כמעט תמיד יוצרת ספין, ובעידן שבו ישנם אינטרנט ודואר אלקטרוני ותוכנות שיתוף קבצים, היא עלולה להשיג את המטרה ההפוכה. במקרה הספציפי של פרסומות פרובוקטיביות כבר הוכח שזה לא עובד. ולו בגלל שהחוק לא מגביל פרסום באינטרנט, מה שקרה גם במקרה הזה. לא שזה כזה אסון גדול.
פרובוקטיבי, ולא בגלל התכנים המיניים
תקציר של הפרסומת, כדי שתשפטו בעצמכם: מיכל טראוריג (שמוכרת מתוכנית הנוער "אקזיט"), היא צלמת אופנה צינית ונעדרת עכבות. זוהר ליבה (שחקן צעיר ונאה, מה שמכונה בשפת העם "כוסון"), הוא דוגמן מתחיל שמוכן לעשות הכל כדי שהצלמת המפורסמת תעשה לו בוק. בתחילת הסרטון הוא מטאטא את רצפת הסטודיו שלה. בהמשך, היא מסתערת עליו חמושה במצלמה ובהורמונים.
בשבריר השנייה האחרון של הסרטון, המצלמה מישירה מבט אל הדוגמן. הוא שרוע על הרצפה, הצלמת גוהרת מעליו, ועל פניו נסוך מבט שאומר שהיה מעדיף להיות במקום אחר. מתחת לתמונה מופיעה הכותרת: "Woman ZIP Man". סוף.
לא צריך להיות פרסומאי כדי לפענח את המסר ואת קהל המטרה. המפרסם פונה לנשים צעירות, ולכן האיש החזק בפרסומת הוא אישה - צעירה, חזקה וצינית, שלא חוששת להשתמש בכוחה המקצועי כדי לספק את תאוותיה. בדיוק כשם שהצופות בפרסומת מוזמנות לנצל את כוח הקנייה שלהן כדי לספק את תאוותן לבגד אופנתי.
הסרטון פרובוקטיבי, פחות בגלל התכנים המיניים ויותר בגלל היפוך התפקידים שהוא מציג. הצופות יכולות להזדהות עם האישה החזקה והמנצלת, ואולי לדמיין שהן חיות בעולם שבו נשים מרוויחות יותר ותמיד נמצאות למעלה. אבל הרי ברור שהמציאות הפוכה - במציאות, זה ששוכב למטה ומביט מושפל אל המצלמה הוא לא הגבר.
התקינות הפוליטית יותר חשובה מהשכל הישר
בסך הכל, אני חושב שלפרסומת הזו יש ערך ביקורתי חשוב. גברים שיצפו בה יוכלו, לשם שינוי, להזדהות עם הקורבן, ואולי להבין טוב יותר את הדינמיקה של תופעת הניצול המיני. מה שבטוח: אין סכנה שיותר גברים ינוצלו מינית על ידי נשים שצפו בפרסומת. אם כבר, יש סיכוי שפחות נערות שצפו בה יפלו קורבן לניצול מיני על ידי צלמי אופנה.
אולי מוגזם לטעון שיש לפרסומת הזו ערך חינוכי, אבל אפילו היא בעייתית - מה יעזור אם ישדרו אותה אחרי 00:22 כשאפשר לצפות בה, בכל שעות היום, בשלל אתרי אינטרנט כולל זה של המפרסם?
נכון, ישנם ילדים קטנים שאינם גולשים באינטרנט, והולכים לישון לפני עשר. אבל האם התכנים אליהם הם נחשפים בטלוויזיה לפני כן מסוכנים פחות? ראיתי כבר תכנים פורנוגרפיים ואלימים פי כמה, בפרסומות, קליפים, סדרות וסרטי דרמה, מתח וקומדיה, ובעיקר בחדשות. כולם משודרים לפני עשר.
בסרטון הספציפי הזה, בסופו של דבר, יש אותה מנה של רמיזות מיניות כמו בתשדירים נגד הטרדה מינית. למעשה, שינוי קל בכיתוב שחותם את הסרטון, היה הופך אותו לתשדיר כזה בדיוק (נגיד: "היית רוצה שיעשו לך את זה? גם הן לא רוצות!"). אף אחד לא היה חושב לצנזר סרטון כזה, כי חובת התקינות הפוליטית הרי עומדת אצלנו במקום הרבה יותר גבוה משכל ישר. מצד שני, גם שלום ילדינו כנראה לא ממש עומד במקום הראשון אצל אנשי הצנזורה.
לפנייה לכתב/ת 
