תנו למלאות לחיות
הטלוויזיה שלנו עדיין לא בשלה לנשים עם משקל עודף. יש יוצאות מן הכלל, כמו נינט או חנה לסלאו, אבל לרוב תמצאו אותן משובצות בנישת ה"שמנה", בתפקידי אופי כוחניים וחריגים, הרחק הרחק מהפריים טיים
"הוכחתי לכל העולם שאפשר לעשות את זה: להיות שחקנית גם בלי מראה של דוגמנית. אני מקווה שיפיקו מזה משהו". כך הצהירה הילה טוביאן, המנצחת ב"פרויקט Y2", במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר הזכייה. טוביאן הצליחה לגבור על רוני וקאטי, ולנצח בזכות כישרונה ולא בזכות מראה בובת הברבי.
הצופים שבחרו בה החליטו, כנראה, שנמאס כבר מכל הדוגמגישות נטולות הכישרון, עם דרישה אובססיבית לתשומת לב, והחליטו ללכת על הנערה הממוצעת, שחווה אהבה נכזבת, שאוהבת לאכול מקדונלד'ס ואפילו שירתה ביחידה קרבית (ולא באיזו להקה צבאית זוהרת).
נשים "אמיתיות"
השאלה היא, כמובן, מה יקרה לטוביאן דקה אחרי שהבאז סביב הפרויקט יירגע, והיא תצטרך לפדות את הצ'ק. יכול להיות שהיא תמשיך את הבשורה שהביאה עימה נינט טייב - נשים "אמיתיות" בטלוויזיה. כזכור, נינט יצאה מניצנים היישר לטלנובלה "השיר שלנו", שנתפרה למידותיה, ואף הצליחה לתפוס את הבחור היפה של השכבה (רן דנקר), על המסך ובמציאות. אופציה אחרת היא שתדמית הנערה הממוצעת תפגע בה בהמשך דרכה, והיא תיעלם לרצועת שידור נידחת, כקודמה בפרויקט, פיראס חורי, שגם ניסה להניף דגל חברתי.
הבנות שכן הצליחו להתברג לתפקידים נחשבים מהפרויקט הראשון, הן דווקא אלה שהתאימו למודל היופי הקלאסי: דקלה קידר, שהיתה הנערה המחוזרת של הווילה וכעת החלה להגיש בערוץ הילדים. אליענה בקייר, שהיתה על תקן הבייב הכוסית, וכיכבה בסידרה "השיר שלנו".
אפשר למנות על כף יד אחת את מספר הנשים המלאות בפריים טיים. השמות שעולים מיד הם נינט טייב ("השיר שלנו") וחנה לסלאו ("השיר שלנו" ו"החוליה החלשה"). רותם אבוהב עדיין רק מגישה פינה אצל אדיר מילר (אם כי היתה לה תוכנית בישול), ואודטה לא שוכנת בפריים טיים. מי ששולטות במסך הן נשים רזות, מצודדות ורצוי מאוד - מחומצנות. הן אלה שיקבלו את התפקיד של הנערה הנאהבת בטלנובלה, הן יגישו את החדשות, והן ינחו את שעשועוני ההיכרויות למיניהם או מגזינים של יופי, פנאי ולייף סטייל.
פרסומת ל"מאמא עוף"
אין ספק כי גם לגברים השמנים לא קלה הדרך; יגאל שילון, צביקה הדר ורפי גינת נאלצים להתייחס כמעט בכל ראיון למשקלם, אבל הם נמצאים בפריים טיים לאורך שנים, עם תוכניות עתירות מדרוג. מה גם שאצל גברים השומן נתפס כעוצמה, גבריות וחוזק. מנשים יש ציפייה להיראות נשיות: דקות למראה, יפות וענוגות, וכך האביר על הסוס הלבן בטלנובלה יוכל לשאת על כפיו את גופן השברירי.
סוכנויות השחקנים השונות לא התלהבו מכך שהשחקניות תחת ייצוגן יתראיינו לכתבה ויזוהו עם נישת ה"שמנה". סוכנת שחקנים בכירה הודתה כי נשים שמנות שמגיעות לסוכנות, נדרשות להוריד במשקל, אחרת יהיה קשה ללהק אותן. "נינט קיבלה סידרה בגלל שהיא הגיעה מ'כוכב נולד'. השם שלה הוא הערך המוסף. אם היא היתה מגיעה לאודישן רגיל, הסבירות שהיתה מתקבלת היא נמוכה", אומרת מאירה בן עטר, מלהקת בכירה. "אני עובדת תחת תכתיבים, ועדיין לא ליהקתי אשה מלאה לתפקיד ראשי בטלנובלה. אני בעיקר מלהקת לפרסומות למוצרי יופי, ועדיין יש דרישה לאשה רזה. נשים מלאות ילוהקו לפרסומת ל'מאמא עוף'".
אביבית טאובר, מנהלת משרד "טדי הפקות", המייצג את נינט ועדי כהן (עוד פליטת "כוכב נולד", שנאלצה לסנגר על משקלה כמעט בכל ראיון), חושבת שתופעת הריאליטי כן הביאה נשים מלאות לטלוויזיה. "הריאליטי מדבר על נשים אמיתיות, ככה אנשים נראים", היא טוענת. "ב'השיר שלנו' יש כמה שחקניות, מלבד נינט, שלא נחשבות רזות על פי המודל. מסתכלים על הכישרון".
הדיאטה של נינט
למרות הכישרון נינט פצחה בדיאטה מיד לאחר העליהום שעשו עליה בתקשורת. "אף אחד לא אמר לה לרזות. אנחנו אוהבים אותה כמו שהיא. היא ראתה את עצמה בטלוויזיה, והחליטה כנראה שמבחינה אסתטית היא צריכה להוריד משקל. אין מה לעשות, על בחורות רזות כל דבר נראה יותר יפה. מעבר לכך, לאנשים תמיד יש מה להגיד. המטרה היא להראות אנשים כפי שהם הגיעו מהבית שלהם. טבעי", מסבירה טאובר.
גם חני שלום, מנהלת בסוכנות השחקנים של עטרה צחור, חושבת שלריאליטי יש חלק בהבאת נשים מלאות לטלוויזיה. "הריאליטי הביא למסך אנשים שקרובים יותר לאדם הממוצע", אומרת שלום. "אנשים בוחרים את מי שקרוב לליבם. גם הבחירה בהראל מויאל היתה מאותם מניעים. הוא לא יפיוף כמו הראל סקעת, הוא מגיע מהפריפריה, והוא מאמין באלוהים. אלה האנשים שרוצים לראות בטלוויזיה. עם זאת, אני לא חושבת שיש פה מגמה. כל מקרה נבחן לגופו של עניין".
למה לא רואים נשים מלאות בתפקידים ראשיים בסדרות טלוויזיה?
"יש סטנדרטים שלפיהם עובדים בתעשייה. נשים מלאות ילוהקו לתפקידים של נשים חזקות. אבל הן לא יהיו בתפקיד הראשי. אם כבר בתפקידי משנה".
הנשים המלאות שכן הגיעו לתפקידים נחשקים, לא חושבות שקרה פה מהפך. "כשאשה מלאה תקבל תוכנית בפריים טיים, אז אפשר יהיה לקיים את הראיון", אומרת שחר סגל, כתבת בתוכנית של גיא פינס. "נכון, נינט היא דוגמה טובה, כי היא נושאת מיני דגל שמותר ללבוש טרנינג ועדיין להיראות טוב, אבל גם היא עולה ויורדת במשקל. גם אודטה לא נכנסת לסיכום הכללי, כי היא על תקן הדודה, ולה מותר שיהיו צמיגים. כשאת בחורה צעירה, זה סיפור אחר לגמרי".
באיזה קשיים נתקלת בנוגע למשקלך?
"בכל ראיון איתי מכניסים את השומן שלי. שואלים אותי אם אני בדיאטה, ועוד אלף שאלות שסובבות סביב המשקל שלי. אני לא אומרת שאפשר לעשות הכל כשאת שמנה, אבל אני מקווה שלפחות אני עושה שירות לבנות אחרות מלאות שיבואו אחריי. התמודדתי עם המשקל שלי ועם הצורך להיראות כמו קרין מגריזו. בגלל שאני שלמה עם הגוף שלי, אני מרגישה שחל שינוי ביחס של ההפקה, כי היום כבר מדברים איתי על להבליט את החזה, כי זה יותר זוהר".
"קשה להיות אשה מלאה"
חנה לסלאו, שבכל ראיון מדברת בגלוי על מאבקה במשקל, מודה שקשה להיות אשה מלאה בטלוויזיה. "מבחינת התפיסה שקיימת שנים בחברה, משקל עודף שווה כישלון", היא טוענת. "שמן לא נראה טוב, לא מצטלם טוב, כי המצלמה מוסיפה ומגדילה. אנשים שרואים אותי ברחוב, אומרים לי שאני יותר רזה במציאות. מגיל 35 אני מעלה קילו בשנה, כמו שדורשים בטיפת חלב".
נינט, שמופיעה לצידך ב"השיר שלנו", נכנעה לתכתיבים והתחילה דיאטה.
"היא הגיעה מקריית גת, ובכלל לא ידעה שיש לה בעיה. היא יפהפייה וסקסית כשהיא מלאה, אבל אחרי שאת רואה את עצמך מכל זווית אפשרית, ואחרי שמפעילים עלייך לחץ שתרזי, אין הרבה ברירה".
הגעת לפריים טיים, אבל את בין הבודדות. נשים צעירות ומלאות צריכות להיאבק כדי להגיע לתפקידים הראשיים.
"זה מקומם, זו שטיפת מוח של הטלוויזיה. צריך לשאול כמה הכישרון שוקל. אני יודעת שהיו מעלים את השם שלי בישיבות הפקה שונות, כששמנתי. הקושי זה לא רק להגיע לפריים טיים, אלא גם לשרוד שם. הגיע הזמן שייתנו לצעירות מלאות מקום, ולא רק בטייפ קסטינג של ה'שמנה'. הכישרון גדול יותר מהמשקל. הבמאי עמוס גיתאי ליהק אותי לאחד הסרטים שלו בתקופה שהייתי בשיא המשקל שלי. כששאלתי מדוע, הוא ענה שהוא עושה קולנוע ריאליסטי, וככה רוב הנשים נראות. אז אם צריך, אני אהיה 'ראש החץ' בכל הקשור לנשים מלאות בפריים טיים.
"בכל תפקיד שאני עושה, אני מביאה משהו אחר מ'חנה'. ב'החוליה החלשה' אני עוברת מסך מבחינה אסתטית, ומעבירה את האשה האסרטיבית. ב'השיר שלנו' אני הולכת עד הסוף עם הדמות שלי (נעמי שחר), ובהצגה שלי, 'יותר חנה מלסלאו', אני מדברת וצוחקת על השומן שלי ועל הגיל שלי. אז בקיצור, תנו למלאות לחיות".
