צלילים מוכרים: טכנולוגיה לזיהוי הטעם המוזיקלי
חברת מיוזיק ג'נום שרדה את שנות המשבר וממשיכה לדחוף קדימה את היועץ המוזיקלי הממוחשב שלה, שיודע מה רובנו אוהבים לשמוע. בקרוב ב-iTunes?
מבחינת החברה, מושב האסלה המתפרק בשירותים והמרצפות הישנות, על פי מיטב המסורת של שנות ה-50, אינם מעידים על משבר כי אם על גישה זהירה ומפוכחת של מי שהתאושש ממנו. "היינו כבר במקום נמוך יותר – בדירה בקומת מרתף בשיכון ותיקים ברמת גן", מחייך מנכ"ל החברה, ד"ר דן גנג, "בתחילת הדרך התמקמנו בקומה ה-29 בעזריאלי ועל פי מיטב היומרה של אותם ימים, הנחנו שנוכל לקנות את הבניין במהרה. זה לא כל כך הצליח ובמקום זאת נפלנו 30 קומות".
תקופה של מאבק על הישרדות, כך מסכם גנג, 42, את העידן שהחל בשנת 2000, אז החלה להתנפץ בועת ההיי טק בבורסת נאסד"ק. למרות הנפילה ובניגוד לחברות רבות אחרות, מיוזיק ג'נום עדיין כאן, ואולי הסיבה לכך היא שבכל זאת יש בה משהו ממשי, רעיון מוצלח עם יכולת להוציאו לפועל, כפי שסבור גנג.
סטארט אפ לזיהוי הטעם המוזיקלי
גנג שירת בצבא בתפקיד האקזוטי של מפקד להקת המשטרה הצבאית בתחילת שנות ה-80, למד ברימון, בית ספר לג'ז ולרוק, ולמד מדעי המחשב באוניברסיטה העברית, במקביל ללימודים באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. באקדמיה הוא חקר את הסיבות לכך שהאוזן נמשכת למוזיקה מסוימת או דוחה אותה, היחסים בין ההרמוניה למלודיה במנגינה וחשיבות המשקל, והאפשרות להתחקות אחר הטעם המוזיקלי של המשתמש באמצעות בינה מלאכותית.
לאחר שסיים תואר שלישי, נסע לעשות דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד בשנים 1997-1999, שם נפגשו באותה תקופה שני סטודנטים בשם לארי פייג' וסרגיי ברין, והקימו יחד עם מנוע החיפוש גוגל. לקראת סוף התקופה הגה גנג רעיון לסטארט אפ טכנולוגי שינחש את הטעם המוזיקלי של המשתמש, והדביק בהתלהבות שלו גם את דניאל להמן, פרופ' לבינה מלאכותית ולוגיקה מהאוניברסיטה העברית. פרופ' להמן לקח חופשה בת שנתיים ללא תשלום מהאקדמיה, וביחד עם אחיו המוזיקאי של גנג, רון, הקימו השלושה את מיוזיק ג'נום באפריל 2000.
מפת קשרים בין שירים
תוך זמן קצר פיתחה החברה טכנולוגיית בינה מלאכותית המתבססת על שלושה מקורות מידע. בשיטה אחת, המשתמש שומע שירים ומדרג כל שיר בסולם של 1 עד 5. המערכת לומדת את הטעם של המשתמש ובהדרגה מגישה לו יותר ויותר שירים הקולעים לטעמו, כאשר ככל שזמן הלימוד ארוך יותר, הבחירות מדויקות יותר. לשם כך, החברה נעזרת ב-30 מוזיקאים המאזינים לאלפי שירים בחודש ומדרגים כל שיר על פי טעמים האישי.
כך הם יוצרים 'מפת קשרים' המחברת בין כל שירים בקטלוג המוזיקלי של החברה. כשהמשתמש קובע כי אהב שיר מסוים, המערכת מגישה לו שירים נוספים הסמוכים לו במפת הקשרים.
בשיטה השנייה, של האנליזה המוזיקלית, 30 המוזיקאים מגדירים כל שיר על פי המאפיינים שלו, כמו סגנון מוזיקלי, כלי הנגינה בשיר, אופי הלחן והביצוע של הזמר, ושירים אחרים להם הם דומה. כתוצאה מכך, המשתמשים יכולים לבקש שירים על פי הפרמטים המועדפים עליהם. השיטה השלישית מיישמת אלגוריתם המשלב נתונים שנאספו באמצעות השיטה הראשונה והשנייה כדי ליצור פרופיל מוזיקלי של המשתמש.
איך אפשר לזהות טעם מוזיקלי?
התנסות עם התוכנה מגלה שהעסק עובד רוב הזמן. בשלב ראשון המשתמש מאזין לדגימות בנות 30 שניות מתוך שירים בסגנונות שונים - קאנטרי, רוק, קלאסי, היפ הופ, רוק כבד ועוד, כאשר לכל שיר הוא קובע דירוג. בהדרגה המערכת מגישה למאזין שירים ישנים וחדשים התואמים לטעמו.
כיצד אפשר בעצם להתחקות אחר טעם מוזיקלי, מושג מאוד חמקמק ואינדיבידואלי? "במוזיקה, כמו באהבה, אין פרמטרים מדויקים. אנחנו הצלחנו לדגום את האהבה למוזיקה", אומרת תמי פריזט, מנהלת המוצר בבחברה.
"מוזיקה היא שפה מאוד אוניברסלית וחוצת יבשות", מסביר גנג, "בעוד חלק מהמאפיינים הקובעים את הטעם המוזיקלי הם תלויי תרבות, אחרים הם מולדים. ארגון הצלילים במוזיקה קשור קשר ישיר לסביבה התרבותית של המאזין, למשל, אם גדלתם במערב סביר להניח שתמשכו לקטעים מוזיקליים בעלי מערכת צלילים של 12 חצאי טונים ואם אתם בני המזרח, תאהבו יותר נעימות עם 24 רבעי טונים, המאפיינים את המוזיקה המצרית, למשל. לעומת זאת, חוסר הסדירות המוזיקלית, או מה שניתן לכנות, ההפרה הזמנית של הסדר הזה לטובת מלודיה מעניינת המושכת את אוזן המשתמש, היא תכונה מולדת.
שיעור הצלחה של 80 אחוז
לדברי אנשי "מיוזיק ג'נום", שיעור ההצלחה של המערכת בזיהוי הטעם המוזיקלי של המשתמש עומד על 80% לאחר דירוג של 5-10 שירים. על פי בדיקה של החברה, התברר כי מבין 100 אנשים, רק 80 עקביים בטעם המוזיקלי שלהם. כלומר, 20 משנים את טעמם כל הזמן, כך שלא ניתן להתחקות אחריו.
טכנולוגיות לזיהוי טעם מוזיקלי אמורות לפתור את דילמת השפע המוזיקלי: כ-250,000 שירים חדשים מופצים מדי שנה על ידי חמש חברות המוזיקה הגדולות בעולם, והציבור הרחב נחשף רק למה שדוחפים לו בתחנות הרדיו ובערוצי המוזיקה בטלוויזיה. חובב מוזיקה קליל עשוי להיות מתוסכל לנוכח עשרות אלפי התקליטורים בחנויות - ייתכן מאוד שבמדף האחורי מסתתר אלבום שמאוד יערב לטעמו המוזיקלי, אך הסיכוי שימצא אותו הוא קלוש. רוב החנויות אפילו לא מאפשרות למבקרים בהן להאזין לדיסקים. גם תוכנות שיתוף הקבצים הפיראטיות ושירותי המוזיקה החוקיים אינם פותרים את הבעיה, שכן הם יעילים בעיקר לאנשים היודעים בדיוק איזה שיר הם מחפשים.
מוכר וירטואלי שמבין עניין
"זה היה מאוד נחמד אם כל אחד מאיתנו היה צמוד מוכר מוזיקה שמכיר את טעמנו וממליץ לנו על שירים חדשים וישנים שייתכן ונאהב, אך זה לא אפשרי", אומר גנג, "מוכרים רבים בחנויות המוזיקה אינם מקצועיים או שאינם מכירים את הקונה".
גנג מדגיש כי טכנולוגיית הבינה המלאכותית מזהה כל שיר לא על פי סגנונו המוזיקלי אלא על ידי "ה-DNA המוזיקלי שלו" (מכאן השם גנום), הייחודי לכל שיר ושיר, למשל, כלי הנגינה המשולבים בשיר, אופי הלחן, המקצב והביצוע של הזמר. במילים אחרות, גם כאשר מדובר במאזין השונא את ז'אנר הרוק הכבד, המערכת תדע להשמיע לו שיר הנכלל בז'אנר הזה אם היא "תחשוב" כי הוא קרוב לטעם המוזיקלי שלו.
חשיפת המאזין למוזיקה חדשה
מסיבות אלה ממש, הטכנולוגיה של מיוזיק גנום מקצרת תהליכי חיפוש וחושפת להקות לא מוכרות לצרכני מוזיקה למיניהם ועשויה להגדיל את הגיוון המוזיקלי הקיים, בניגוד למגמה הנוכחית, של טיפוח כמה אלילי פופ ורוק הזוכים לחשיפה רבתי לעומת עשרות אלפי אמנים מוכשרים שלא מצליחים לפלס דרכם אל הקהל. לדבריו, זה גם האינטרס של חברות המוזיקה, כי היום רק כשלושה אחוזים מהמוזיקה החדשה שלהם. הטכנולוגיה עשויה להציע הזדמנות גם ליוצרים אלמונים, שיוכלו להיחשף גם מבלי להשקיע הון תועפות בפרסום ושיווק.
המערכת משולבת בעמדות האזנה המותקנות בחנויות מוזיקה (עמדות מדגם מוקדם מוצבות מזה כשנתיים בחנויות טאואר רקורדס בישראל ודגמים מתקדמים יותר מוצבים ב-100 חנויות של רשת מדיה מרקט בגרמניה). המבקר בחנות יכול להאזין לדגימות מתוך שירים באמצעות עמדת ההאזנה ולבנות פרופיל אישי, שיישמר באמצעות שם וסיסמה, כך שתמיד יוכל לחזור לחנות ולקבל המלצות מוזיקליות חדשות.
חלק מהחנויות מציעות את המערכת כשירות משלים גם באמצעות אתרי אינטרנט, כך שהלקוחות יוכלו להגיע לחנות עם העדפות שהוכנו מראש, או לרכוש את השירים ישירות באינטרנט.
לדברי גנג, טכנולוגיה כזו עשויה לסייע במיוחד לשירותי מוזיקה חוקיים באינטרנט כמו חנות ההורדות iTunes של אפל במאבק על הקהל מול תוכנות שיתוף הקבצים הפיראטיות כי הסיכוי שיקבלו תמורה מלאה לכספם יגדל. על פי ניסוי של רשת "מדיה מרקט" בגרמניה, החנויות בהן הוצבו עמדות האזנה דיווחו על גידול של 20 אחוז במכירות דיסקים.
יועץ מוזיקלי אישי
בשלב זה אין אתר אינטרנט ישראלי המציע לישראלים ללמוד את טעמם המוזיקלי ולהציע להם שירים בהתאם, אך ישראלים יכולים להתנסות בחלק מהיכולות של המערכת בשירות "ממליץ מוזיקלי אישי", שהשיקה חברת פרטנר בחודש אוקטובר. השירות, הזמין באתר האינטרנט של אורנג', משמיע לגולש דגימות מתוך שירים אמיתיים, לומד את הפרופיל המוזיקלי של המשתמש ומתאים לו המלצות אישיות לרינגטונים וקריוקי על בסיס הבחירה. בעתיד יצטרפו גם פאנטונים (קטע המתנה מוזיקלי בשיחה נכנסת, טרוטונים (שירים אמיתיים), וידאו קליפים ועוד.
רדיו אישי בדור השלישי
תחום נוסף בו מתמקדת החברה הוא חזון הרדיו האישי - המותאם לטעמו של המאזין ברכב, בנגן מוזיקה נייד כמו iPod, בטלפון סלולרי מדור שלישי, באינטרנט ובטלוויזיה האינטראקטיבית. מגעים מתקדמים על השקת שירות רדיו אישי בטלפון הסלולרי בדור השלישי כבר מתקיימים עם חברות הסלולר הגדולות בישראל.
הטכנולוגיה של מיוזיק ג'נום אינה מיועדת למוזיקה בלבד. החברה פיתחה תוכנת המלצות סרטים המבוססת על הטכנולוגיה הבסיסית, אף היא יכולה לחזות בדיוק של 80 אחוז את טעמו האישי של הצופה, על פי מיוזיק ג'נום. איך זה עובד? בשיטה דומה כמו במוזיקה: המשתמש צופה בקדימונים מתוך סרטים ומדרג אותם על פי טעמו האישי, והמערכת מגישה לו סרטים שזכו לציון גבוה על ידי נסיינים שבדקו את המערכת לפניו.
