כמה דברים שלא ידעתם על עודד טירה

ב-6 בינואר יעזוב עודד טירה (63) באופן רשמי את תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים, לאחר קדנציה ארוכה שהחלה ב-24 ביוני 99'.

הבחירות לנשיאות התאחדות התעשיינים ב-99' היו סוערות במיוחד: זו היתה הפעם הראשונה בה נערכו הבחירות במתכונת אמריקנית, כשרב ההימורים היו שבתפקיד יזכה דווקא דורון טמיר, אז סגן נשיא ההתאחדות. טירה, שקמפיין הבחירות שלו רוכז על ידי בנו הבכור רוני, גבר על טמיר ב-70 קולות והחליף בתפקיד את דן פרופר, שכיהן בו 6 שנים. הוא נבחר מחדש (מועמד יחיד) בנובמבר 2001.

ההערכות היו שעם כניסתו לתפקיד יחליף טירה את מנכ"ל ההתאחדות, יורם בליזובסקי, אבל זה לא קרה. "זו שמועה שניסו להפיץ", אומר היום טירה. עוד לפני שנבחרתי אמרתי ליורם שאם אני נבחר הוא ממשיך לעבוד איתי, ואני אדם שמקיים את הבטחותיו.

טירה מתעורר כל יום בשש בבוקר והולך לישון בין 11 לחצות. הוא מגיע למפעל פניציה בציפורי כמעט כל יום, ועד עכשיו היה נוהג לעזוב בשעות אחר הצהריים ולנסוע להתאחדות. הוא נמצא במפעל גם בימי שישי.

ספורט הוא תחביבו העיקרי. בנעוריו היה אצן למרחקים קצרים בבפועל פ"ת, ושחקן כדורגל בליגה השלישית בהפועל צפון ת"א. כשלמד בטכניון שיחק כדוריד, וכיום הוא משחק כדורסל בימי ראשון בליגה למקומות עבודה. כל בוקר הוא עוסק חצי שעה בספורט, או על אופני חתירה או תרגילי מתיחה בבית.

בשישי ושבת הוא משחק טניס. בכדורגל הוא אוהד מכבי חיפה וקצת מכבי ת"א. "יש לי גם סנטימנטים להפועל פ"ת, כי שם גדלתי".

העבודה הראשונה שלו היתה כמהנדס יצור במפעל טקסטיל בשם צמרון.

הוא ביקר את עזאם עזאם בכלא המצרי פעמיים, ואף כתב למובראק בקשה בשם ההתאחדות לשחררו.

החברים הכי קרובים שלו הם מהצבא: משה רונן, מנכ"ל דפי-זהב, שהיה מפקד בי"ס לתותחנים, יוני שמשוני, שהיה אחד מקצינוי בגדוד 55, ויעקב לפידות, היום איש עסקים ברוסיה, שהיה איתו באוגדה.

"איבדתי המון חברים בעקבות התפקיד", הוא אומר. "כל אחד חשב שאני נגיש וחשוף לדירקטוריונים וג'ובים שונים, ולא היה לי זמן לטפל בזה. חלק מהחברים עזבו אותי כי לא הצלחתי למצוא להם עבודה. עזרתי לכמה, אבל לא במידה שהייתי רוצה".

יש לו 4 ילדים: רוני, שהתחתן במאי האחרון, הוא עו"ד העוסק בשוק ההון; רם עובד באקס.טי.אל בבוסטון בפיתוח עסקי; יעל עובדת בבנק הפועלים במחקר קמעונאי; ומיכאל יסיים תואר דוקטור ברפואה בעוד כמה חודשים ("חשוב שיהיה רופא בבית").

אשתו, שולמית (המכונה "זזה"), עסקה בעבר בפיסול ובציור.

יש לו 2 נכדות מרם, ועוד 2 נכדות בדרך (מיעל ומרוני).

הוא יתמנה בקרוב ליו"ר מועדון ה-100 של הטכניון, תפקיד בו יחליף (בפעם השנייה בחייו) את דן פרופר.

הוא בילה הרבה לילות ללא שינה עם סטיב אדלר, בנימין נתניהו, עמיר פרץ, יובל רכלבסקי ושלמה שני ("אנשים נהדרים שאני מאוד מעריך"). בארוע הפרידה שנערך לו ביום חמישי במלון דוויד אינטרקונטיננטל, עלה נתניהו לבמה, והחל לברך את כבוד שר האוצר - כשהבין ששר האוצר זה הוא עצמו, הפסיק את דבריו והתחיל מחדש. פרץ, שהוא וטירה מצאו את עצמם פעמים רבות משני צדי המתרס, אמר עליו כי הוא איש הגון מאוד, שאפשר לעשות איתו עסקים.

האורח המפתיע ביותר בארוע היה בני גאון, איתו נקלעה ההתאחדות לסכסוך מתוקשר לפני כמה חודשים. גאון, בעל השליטה בצינורות המזרח התיכון שביקשה לערער על פסילתה מהשתתפות במכרז להנחת צינור לנוכלת גז טבעי, אמר כי "קיבלנו מכתב צמחוני מעודד טירה, ואני, כחבר בהתאחדות, הייתי צריך מאוד לבקש ממנו את המכתב".

טירה אמר בתגובה כי "גאון נאמן לסגנונו הייחודי - רץ לספר לחברה ולתקשורת עוד בטרם הסתיימו שיחות הבירור הטלפוניות בין ההתאחדות ללשכת ראש הממשלה". זה עבר.

בעבר פיקד טירה (תא"ל במיל') על פינוי ימית. ראש הממשלה, אריאל שרון, שנכח אף הוא בארוע, אמר לטירה כי "עכשיו אני שוב אחראי על פינוי, אבל הפעם אוותר על שירותיך. פעם אחת צרות כאלו זה מספיק".

ההישג הגדול שלו הוא, לדבריו, בכך שהצליח להפוך את ההתאחדות לכזו שדואגת לאינטרס הכולל של מדינת ישראל, פחות סקטוריאלית.

"את הכוח שנתנו לי עובדי המפעלים מינפתי למגזר העסקי. הייתי שותף להבראת המשק בשותפות אמיתית. ביקרתי את כל מפעלי ההתאחדות לפחות פעם אחת, כך שיכולתי לייצג אותם בצורה הרבה יותר טובה, הבנתי מה שכואב להם. שום דבר לא היה תאוריה בשבילי.

באוגוסט 2001, אגב, הוא הפחית 10% משכרו כמנכ"ל פיניציה, כדי להמחיש למקבלי ההחלטות שהעסקים אינם כרגיל.

הכישלון הגדול שלו הוא, לדבריו, "בכך שלא הספקתי לכונן אמנה כלכלית חברתית בין הממשלה להסתדרות ולמעסיקים, מתוקף העובדה שיש עמדות מאוד קוטביות בנדון. מצאתי חלופה בדרך של גישור בבית הדין לעבודה, ואני מקווה שהיא תמשיך גם במשברים הבאים".