חדש: אתר הסברה ישראלי של בני גיל הזהב
70 קשישים מרחבי הארץ מסייעים למשרד החוץ בפעילות ההסברה המקוונת שלו באמצעות תרגום תכנים על אודות תולדות מדינת ישראל. היום הושק האתר הראשון במסגרת פרויקט "הסברה ברשת"
הפרויקט הייחודי הזה, שהושק היום (ב') בכנס ארצי שנערך בירושלים, אמור לספק מענה לבעיית ההסברה הישראלית באינטרנט ובכלל. "חיפוש המונח "The right of return (זכות השיבה) " במנוע חיפוש, מעלה כ-9,000 אתרים, מתוכם רק 47 ישראליים. המונח "The Israel Palestinian conflict" מעלה כ-6,200 אתרים. כאשר בין עשרת האתרים הראשונים אין אף אתר ישראלי", נכתב באתר הפרויקט.
לפני כשנתיים הציע דותן שמחוביץ, מתאם הפרויקט מטעם האיגוד, "לנצל" את בני הגיל הזהב החברים בקבוצת המשימה של האיגוד לקידום הטכנולוגיה בקרב בני הגיל השלישי, להיעזר בידע ההיסטורי שלהם, בשליטתם בשפות ובתרבויות זרות ובעיקר בנכונותם לסייע למדינה, בכדי לקדם את נושא ההסברה, באמצעות תרגום תכנים בעברית לשפות שונות.
"הסטודנטים המדריכים את הקשישים העלו את הרעיון לשלב בין הדברים", הסבירה ל-ynet נאווה גלעד, מנהלת קבוצות המשימה באיגוד ומיזמות הפרויקט. "החומרים שמתורגמים עוסקים בישראל היפה, לא באקטואליה ובנושאים שנויים במחלוקת, כמו ההתנתקות למשל", אמרה.
יש גם גירסה בסלובקית
באתר, שנמצא כרגע בגירסת הרצה, זמינים תכנים היסטוריים אודות ישראל - מאז שנת 1900 ועד שנות ה-2000 - במספר שפות, ביניהן אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, רוסית, הונגרית, רומנית, פולנית, סלובקית ועוד. "האתר מתעדכן כל הזמן, ונוספים לו תכנים בשפות אחרות באופן קבוע" ,מציינת גלעד. התכנים הזמינים בו נכתבו על ידי משרד החוץ ותורגמו על ידי המתנדבים המרכזי ההדרכה שמפעיל האיגוד בבתי אבות.
השגרירים הווירטואליים מגיעים מחמש ערים בארץ: ראשון לציון, תל אביב, פתח תקווה, ירושלים ובאר שבע, והם בני 65-87. אחת מהן אפילו הגיעה לגיל 100 וכוחה עוד במותניה. "בעצם יצאנו מורווחים מכל הבחינות: גם נוצר קשר בין הקשישים לבין הסטודנטים המדריכים אותם, הם גם נהנים לתקשר עם העולם באמצעות האינטרנט ובדרך גם תורמים למדינה", סבורה גלעד.
התלמידים נלהבים
האתרים עצמם נבנו על ידי סטודנטים מאוניברסיטת בר אילן, שהקימו אותם כחלק מפרויקט הגמר שלהם בלימודי מדעי המחשב. 30 הסטודנטים שמדריכים את הקשישים מבלים ארבע שעות שבועיות בהדרכה של אחד על אחד, ויכולים לרשום לזכותם הצלחה בהפגת חששותיהם של תלמידיהם המבוגרים. "בהתחלה היה חשש מהטכנולוגיה, ואמרו לנו 'מה לנו ולמחשבים', אבל עכשיו הם נלהבים מהאפשרות לגלוש ולשוחח עם אנשים ברשת, ולשלוח דואר אלקטרוני. אחד מהם אמר לנו שזה פשוט שינה לו את החיים", סיפרה גלעד.
התכנים המתורגמים הם בעלי אופי ממלכתי, ואנשי האיגוד אינם מתעתדים להרחיב את ההיצע. "אנחנו לא מתרגמים אתרים פרטיים על פי בקשה. יש לנו מספיק תכנים רשמיים של משרד החוץ. יש אמנם כוונה להרחיב את היקף המשתמשים, אבל לא לתרגם חומר בלתי רשמי", הבהירה גלעד. בין המשתתפים נמנים בני גיל הזהב שעלו ארצה ממדינות שונות, והכוונה העתידית היא להעלות לרשת את הסיפורים האישיים שלהם, שקשורים לתולדות ישראל. "יש מישהי שפגשה באופן אישי את הגנרל אלנבי למשל. בשבילנו זו היסטוריה אבל בשבילם זה חלק מהחיים", אמרה.
בשלב זה, אין לאתר גירסה עברית, אך זו מפותחת כעת ותתווסף בקרוב. לא כל מדורי האתר פועלים כרגע, ובגלריה, בסיפורים או בקישורים לא תמצאו אוצרות הסברה או היסטוריה. למרות החסרונות והקשיים הראשוניים, נראה כי מדובר בפרויקט חשוב. המימון השוטף לו זוכה הפרויקט מבטיח לאתר המשכיות ועדכניות, ועשוי להצליח לשפר את תדמיתה של ישראל, במקום בו גורמים רשמיים נכשלו, דווקא בגלל הנימה האישית וגילם של משתתפיו והבנתם את תרבויות המדינות השונות להן הוא מיועד.
"אנחנו מקווים שהפעילים שלנו יגיבו באתרי חדשות זרים ויכתבו גם הודעות בפורומים. הם מעין שגרירים של משד החוץ ומציגים את הפנים של ישראל באינטרנט", אומרת גלעד, אשר מזמינה מתנדבים נוספים לקחת חלק בפעילות, באמצעות משלוח דואר אלקטרוני לכתובת hasbara@isoc.org.il. (רוני שני)
לפנייה לכתב/ת 
