"לעשות תיאטרון לילדים זו מלחמה"
השחקן יגאל נאור, שמשתתף בהצגת הילדים "אבטיח" במדיטק בחולון, מסביר למה הוא אוהב להופיע מול קהל צעיר, איך הוא ודב נבון מתמרנים בין שלל העיסוקים ולמה תחום התיאטרון לילדים מלא זבל
בנובמבר עלתה בבכורה במדיטק בחולון ההצגה "אבטיח". ההצגה שכתב וביים יענק'לה יעקבסון, מהיוצרים החשובים והמובילים היום את העשייה התיאטרונית לילדים ולנוער בישראל, הוגדרה בעיתונות הארצית כ"פנינה לילדים" וזכתה לסופרלטיבים רבים. מבקר התיאטרון של "ידיעות אחרונות", שי בר-יעקב, כתב לאחר הצגת הבכורה: "זו הצגת ילדים חכמה ושובת לב שמקסימה את הקטנים ומעניקה לגדולים חוויה נוסטלגית נהדרת".
ההצגה, שמתרחשת בישראל של אמצע שנות ה-50, מספרת על קיץ אחד בחייו של ילד עירוני, בודד ורגיש (דב נבון) שמבקר את דודיו במושב. בין הדוד הקשוח, שעסוק בהגשמת הציונות ומפחד מזריקות (יגאל נאור) והדודה ההריונית, שמחזיקה אותו קצר ומפזרת חום לרוב (עירית קפלן), מנסה הילד להבין את סודות החיים ובורח לעולם עשיר של דמיון.
לא פשוט לשבץ הצגות בלוח העבודה העמוס מאוד של שלושת שחקני ההפקה, שמתפרנסים בעיקר בעשייה לגדולים, ובכל זאת במהלך ינואר תועלה ההפקה שלוש פעמים בתיאטרון המדיטק. לקראת ההצגה הראשונה שתתקיים בשבת הקרובה, שוחחנו עם נאור.
זו לא הפקת הילדים הראשונה ובטח שלא האחרונה שתעשה ובכל זאת אתה מזוהה עם תיאטרון לגדולים. מה החזיר אותך לתחום?
"קודם כל המחזה. קראתי אותו וממש הרחתי את ריח הילדות. זה נגע לי ברמה מאוד אישית, אני לא יודע למה, היה לזה טעם של פעם, שהתחבר לי מיד עם מילים כמו 'געגוע'. עשיתי המון תיאטרון לילדים בקבוצת 'תיאטרון פשוט' שבה הייתי חבר. שיחקתי ביחד עם דבה'לה בהצגות 'האביר שמשון בר לשון' ו'מפלצת הצחוק' שכתב הספרי. שתי ההצגות האלה היו שלאגרים מטורפים ורצו חודשים. עשינו תיאטרון למבוגרים בערב, אבל חיינו מהצגות הילדים וזו היתה חוויה מדהימה. אני ממש לא מתייחס לתיאטרון הילדים כאל משהו נחות או פחות מתיאטרון לגדולים, ההפך, אני מתייחס אל ההצגות לילדים בתחושת קדושה וברצינות גמורה. זה קהל הרבה יותר חי, עירני ותמים מקהל המבוגרים. קהל של ילדים הוא כל מה שהאמנות רוצה שהקהל שלה יהיה ואגב, ככל שהם קטנים יותר כך הם חריפים יותר, בעלי חוש ההומור הכי מטורף והכי מורכב".
אתה מצלם כעת את "מילואים", סדרת ההמשך ל"טירונות" של אורי ברבש, ומשחק ב"אשה, בעל, בית" בקאמרי, בין היתר. דבה'לה נבון מגיש תוכנית תיירות חדשה בערוץ 2, משתתף ב"ארץ נהדרת" ומשחק ב"מילנו" בקאמרי ולמרות זאת אתם מתעקשים להריץ את ההפקה. קשה?
"קשה בעיקר למנהלי ההפקה שמנסים נואשות לתאם תאריכים להצגה. אבל אנחנו, אני בכל מקרה, עושה את זה בשביל הנשמה ומתוך אהבת התיאטרון. חשוב לי לשבור את האינרציה הרגילה של עבודת השחקן ובתיאטרון לילדים ולנוער השמים הם הגבול. הדמות שאני משחק בהצגה מוזרה, קצת מוזיאונית, נדמה שאין כאלה אנשים למרות שבניתי אותה על פי דמות של איש מאוד יקר לי, חבר שהוא אינסטלטור מדהים ובעל שפם עצום של יאצק. הוא כל היום שורק שירי פלמ"ח וכל כולו אומר ציונות, אהבת הארץ ועבודת כפיים. יש עוד כאלה אנשים, אני יודע שיענק'לה יעקבסון כתב את הדמות שלי מתוך מחשבה על דוד שלו. זו דמות מוקצנת ואני חושב שבמובן מסויים תיאטרון לילדים הוא מקום שמאפשר ללכת הרבה מעבר לריאליזם ולנטורליזם. אני לא פוחד ממוקצנות, ההפך, זה המקום האמיתי של התיאטרון".
זו הצגה נוסטלגית שמדברת על מדינה שהילדים של היום לא מכירים. איפה נקודות החיבור בין ילד שנולד לתוך המחשב וההיי-טק לבין ישראל של שנות ה-50?
"זו הצגה על ארץ ישראל של פעם אבל היא יכולה לעבוד בכל ארץ, בכל שפה ובכל תרבות מכיוון שהכתיבה של יענקלה היא קוסמופוליטית. הוא מדבר על אדם באשר הוא אדם וילד הוא ילד אם הוא גר בעיר או במושב, אם הוא חי בשנות האלפיים הוא בשנות ה-50 של המאה הקודמת. יש כאן חיבור לתמצית הילדות ולדמיון וכשיש דמיון אין גבולות או מגבלות. אני חייב לומר שאנחנו, השחקנים, מאוד הופתענו מהתגובה של עצמנו לחומרים. בתהליך העבודה עם יענק'לה כבמאי היה קסם, הוא במאי נדיר מסוג שלא פוגשים כל יום, איש עדין ונדיר".
שחקנים מתייחסים בדרך כלל להפקות ילדים כאל חלטורות. "אבטיח" לצורך העניין מאוד שונה בנוף.
"הציניות השתלטה על כל התחום הזה של מופעים לילדים, בעיקר בשנים האחרונות שלכל חנטריש המילה קיצוץ משמשת תירוץ לעשות זבל. זה תחום שנרצח על-ידי הדידקטיות וההתנשאות של היוצרים שחושבים שילדים הם טמבלים ולא מבינים שבילדות האינטליגנציה הרגשית והחושית היא הגבוהה ביותר, שזהו השלב שבו בני האדם הם הכי פקוחים וחדים. לעשות תיאטרון לילדים זו מלחמה, יש לוחמים גדולים כמו יענק'לה ויש לוחמים קטנים כמוני, שעושים מה שהם יכולים".
"אבטיח" לגילאי 6-10 – שבת, 1 בינואר בשעה 11:30; ד', 12 בינואר בשעה 17:00; ה', 27 בינואר בשעה 17:30 במדיטק בחולון
לפנייה לכתב/ת 
