שטרום: אין סיבה לכתבי אישום נגד חברות המזון

"אני בכלל לא בטוח שיוגשו כתבי אישום נגד חברות מזון שקיימו הסדרים כובלים עם רשתות השיווק". כך אומר הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, בראיון ל-ynet בעקבות התקנות שפרסם השבוע, האוסרות על חברות המזון להתערב בסידור מדפי הסופרמרקטים.

אם כך, כיצד תאכפו את התקנות?

"המחלקה המשפטית שלנו בודקת בימים אלה אם יש כאן, לכאורה, חשד לפלילים", אומר שטרום. אם לא נעשו עבירות פליליות - ואין לי סיבה לחשוב שנעשו - נפעל במישור האזרחי. הרי לא נעשה פה תיאום בין מתחרים, אלא רק בין ספקים ללקוחות שלהם.

דרור שטרום (צילום: גבי מנשה)

"בסופו של דבר, מה שמעניין אותי הוא טובת הצרכן. אני מחפש פיתרון שיתקבל בהבנה, כדי ליישם את התקנות מהר ובהצלחה. חשוב לי לציין, שפניתי כבר עכשיו לאגף המזון בהתאחדות התעשיינים, והצעתי להם: 'בואו נשב יחד ונגיע להבנות, כדי לחסוך גם לנו וגם לכם פניה לבית המשפט'.

"מה זה יעזור לי לרדוף אחריהם שנים בבתי המשפט, בזמן שהצרכן ימשיך לסבול? מה ההיגיון? הרי כשאני מנהל כיום מערכה משפטית נגד קרטל הגז של שנות ה-90, אומרים לי, איפה היית אז?"

ומתי הלקוחות יתחילו להרגיש את השיפור?

"הלקוחות כבר מרגישים שיפור. מהרגע שפרסמנו שיש חשדות לתיאום, לפני כשנה וחצי, רמת התיאום בין הספקים והרשתות התחילה לרדת. בעבר, הספקים הכתיבו לרשת את נתחי השוק שלהם. הם לקחו בעלויות על אזורים שלמים בסופרמרקטים. זה כבר לא קורה היום. אני לא צריך עכשיו מהפכה, אלא רק לשמור על המגמה החיובית הקיימת".

לקראת פרסום החלטתך, שוחחנו עם מספר יצרני מזון קטנים, שאמרו, שהתקנות שלך לא יועילו להם. הם טוענים שהרשתות ימשיכו להעדיף את הגדולים, ואילו הקטנים יאלצו לשלם לרשתות השיווק יותר על סידור המדפים.

"זה ממש לא נכון. אני בטוח שהקטנים ירוויחו הרבה. ברגע שהרשתות יפנימו את העובדה שהן כבר לא שבויות בידי כמה ספקים גדולים, הן יתחילו לטפח את הקטנים. בדיוק כמו שהספקים הבינו, בשנים האחרונות שלא כדאי להם להישאר במשחק עם שופרסל, רבוע-כחול וקלאבמרקט בלבד, והחלו לטפח את ה'רשת הרביעית' - רשתות השיווק הקטנות.

"ביקום יש חוק לשימור החומר והאנרגיה. כשחברה גדולה נחלשת, חברות קטנות יותר צומחות ומתפתחות במקומה".

מדוע אינך מפרסם את שמות החברות שהיו שותפות להסדרים הכובלים, ומסיר חשד מחברות שלא היו שותפות להם?

"אני לא מרגיש שאני 'מלכלך' על חברה כלשהי, כאשר אני לא מפרסם שמות של חברות אחרות. הרי לא מדובר כאן בהליך ספציפי נגד חברה אחת או שתיים. מדובר כאן בסימפטומים רחבים שהתגלו בענף המזון כולו, וכך צריך להתייחס גם כשמפרסמים את הנושא".

אינך חושש מפיטורים המוניים של סדרנים בחברות המזון?

"אני מניח שרשתות השיווק ישכרו את אותם סדרנים שהספקים מעסיקים כיום. זה בהחלט יהיה נכון שההסתדרות תעמוד על כך שהסדרנים יקבלו את אותן זכויות, אם מהרשת עצמה ואם מחברת כוח-אדם, אבל זאת שאלה שקשורה לתחום יחסי העבודה, והיא לא יכולה להשפיע על החלטה חשובה בתחום ההגבלים העסקיים".

בעניין אחר: אם האחים בורוביץ', שמחזיקים כיום בשליטה גם בארקיע וגם באל-על, לא יימצאו קונה לארקיע, תאפשר את מיזוגה עם אל-על?

"זה לא מדאיג אותי בכלל. קודם כל, אני יודע על 3 גופים עסקיים שמתעניינים ברכישת ארקיע, כבר עכשיו, זמן קצר אחרי שכנפיים פרסמה את המכרז. ראיתי שהיו כתבות בעיתונים, יומיים ומשהו אחרי שהתפרסם המכרז, על כך שהם מתקשים למצוא קונים. זה תמוה, וזה נראה לי כמו ידיעה מטעם. זה לא קשה לנחש מטעם מי, אבל לא אעסוק בכך".

ואם בכל זאת הם לא ימצאו קונה?

"אין לנו שום כוונה לאפשר לארקיע להתמזג עם אל-על. אם הבעלים לא ימצא קונה, נפנה לבית המשפט שיוציא אותה למכירה פומבית".

כמו שמכרו את יוקוס הרוסית?

"כמו שימכרו את ארקיע".

אתה לא חושש ממצב שבו הם יקבעו עובדות בשטח, וימשיכו לשלוט בשתי החברות? אם אנשי עסקים מחליטים למזג שתי חברות, ואתה מתנגד לכך, יש לך באמת אפשרות למנוע זאת מהם?

"קודם כל, בעניין הספציפי של חברת כנפיים, הם מילאו את ההוראה שלי ופרסמו את המכרז.

"באופן כללי, אנשים יודעים שהם צריכים למלא הוראות שלנו, אחרת הם ילכו לכלא. בעלי חברת 'אופק אירופאן', שניסו בעבר לבצע מיזוג בלי לדווח לנו, נתפשו וקיבלו מאסר על תנאי. זאת עבירה פלילית.

"אנשים לא מחביאים עסקאות מיזוג מתחת לשולחן. זה לגיטימי לגמרי שאיש עסקים אחד מרים טלפון לחברו בשבת ואומר לו, 'בוא נתמזג'. אם הייתי מנסה למנוע זאת מהם, הייתי כבר מתרוצץ עם כותונת של חולה נפש. אבל כשהדברים נעשים רציניים מבחינה מסחרית, מרבית אנשי העסקים מתייחסים מאוד ברצינות לחוק ולהנחיות".

ישראייר הגישה תביעה נגד אל-על בשל צעדים אגרסיביים שנקטה כלפיה. האם הרשות בדקה, או מתכוונת לבדוק את תלונות ישראייר ולפתוח חקירה בנושא? האם לא מדובר במקרה שדומה לתלונות של קדבורי נגד עלית?

"מדובר בשני סיפורים שונים: במקרה של עלית, הטענה היא שעלית יצרה הסדרים עם הקמעונאים נגד קדבורי. זה מקרה קלאסי של הסדר כובל נגד חברה מתחרה.

"גם Dumping היא פעולה לא חוקית, אבל לרשות ההגבלים קשה מאוד לפעול נגדה, כי אתה מגלה שנעשה Dumping כשהמוצר המתחרה כבר לא קיים, ואז ההגנה על התחרות בשוק מאבדת את משמעותה, והמקרה הופך לתביעה עסקית בין שתי החברות. לכן אנחנו לא מתכוונים להתערב בסיפור הזה".

השר הממונה עליך, אהוד אולמרט, מציע לבחון מחדש את חוק סימון מחירים. ואילו אתה אומר, שצריך להשאיר את החוק הקיים.

"השיטה הקיימת של סימון מחירים מועילה לצרכן, אבל אני בהחלט לא מתנגד לבחינה מחדש שלה. יש משהו מקומם בגישה, שהקיים הוא טאבו שאסור לגעת בו. יש היום טכנולוגיות מאוד מתקדמות להצגת מחירים לצרכן, ואין סיבה שלא נשקול ליישם אותן גם בארץ".

לדעתך אולמרט באמת מתכוון לבחון שיטות טובות יותר להגנת הצרכן, או פשוט לבטל את הסימון?

"זאת שאלה שקשה לתת לה תשובה אינטליגנטית. אנשים שבויים בגישה, שמשרד התמ"ת משרת את בעלי ההון. מי שחושב כך, כל מה שתגיד, לא ישכנע אותו שהוא טועה".

מדוע לאולמרט יש תדמית כזאת, בעוד שלך, כמו לגלית אבישי, מנכ"לית המועצה לצרכנות לשעבר, יש תדמית הפוכה, של מי שדואגים לצרכן, ומתעלמים מהלחצים של בעלי העניין?

"אין לי מושג מאיפה באה הגישה הזאת. אין עלי שום לחצים. בעלי האינטרסים מבינים שאם הם ילחצו עלי הם יגיעו לתוצאה ההפוכה".

גם בנושא הבנקים?

"בעיקר בנושא הבנקים. בנושא הבנקים כולם מודעים לרגישות הגבוהה, ונזהרים שלא ללחוץ".

בעיתונים דווח, כי החקירה שאתם מנהלים נגד הבנקים בעניין חרם האשראי על הרשויות המקומיות, מתרחבת גם לנושאים נוספים. זה נכון?

"החקירה נמצאת בעיצומה, אבל אני לא רוצה להגיב מעבר לכך".

רשות ניירות ערך חוקרת חשד, שהבנקים נוהגים, לכאורה, לתמרץ פקידים "לדחוף" ללקוחותיהם את קופות הגמל הבנקאיות. האם רשות ההגבלים מעורבת בחקירה הזאת? מה עמדתכם בנושא?

"רשות ההגבלים ורשות ניירות ערך מתואמות מאוד, וכבר שיתפנו פעולה בחקירות שביצענו בעבר. ואולם, החקירה הזאת אינה בתחום ההגבלים העסקיים, כיוון שמדובר בשאלה של גילוי נאות בין בנק למשקיע, ולא בהתנהגות מונופוליסטית.

"בנק שרוצה 'לדחוף' קופת גמל ללקוח אינו צריך לשתף פעולה עם בנקים אחרים או לנצל את מעמדו המונופוליסטי. על פי החשד, זה קורה גם בבנק דיסקונט, שהוא בוודאי לא מונופול".

לפני מספר חודשים הודעת להסתדרות, שעליה להפסיק את פעילותו של מיזם הפנסיה שהקימה, "חברים ומרוויחים". לאחרונה שינית את עמדתך. מה גרם לכך?

"הפחד הגדול שלי, וגם של הממונה על הביטוח באוצר, אייל בן שלוש, היה שההסתדרות תמנע מראש כל תחרות בענף הפנסיה. פחדנו שהם פשוט יורו לוועדי העובדים לעבור למיזם שהם הקימו, ימכרו אותו לחברת ביטוח אחת, והחברות האחרות יישארו מחוץ לתמונה.

"היום, בעקבות ההגבלות שהטלנו עליהם, המצב השתנה. התחרות קיימת, ואני חושב שטוב שההסתדרות תמשיך להיות מעורבת בשוק הפנסיה. איזה כוח יש לעובד מול המעסיקים, בלי ועדי העובדים? באוצר לא מסכימים אתי, אבל אני חושב שהם פשוט רוצים לראות את ההסתדרות על הקרשים".

במשק יש מספר משפחות, כמו עופר, אריסון, דנקנר, יצחק תשובה ולב לבייב, המחזיקות במה שקרוי "מונופולים ורטיקליים": כל אחת מהן שולטת על מגוון גדול של תחומים שונים. האם אתה מתכוון לפעול באופן כלשהו בקשר לתופעה?

"ה'משפחות' האלה באות והולכות, קונות עסקים ומוכרות אותן. החרדה מפניהן היא מוגזמת. פעם היה אייזנברג, ואחר כך רקנאטי ופישמן. איפה הם היום? אמרו שזאת 'מדינת פישמן', היום אומרים את זה על מישהו אחר. לפני שנתיים אמרו שהדנקנרים משתלטים על המדינה, היום לא נשאר מהם הרבה חוץ מנוחי.

"יש כל מיני תיאוריות קונספירציה של כלכלנים מחתרתיים, שמייחסות ל'משפחות' כוחות שאין להן. אנחנו חיים במשק קטן, בלי קשרים כלכליים עם המדינות מסביב, וזה טבעי שקבוצה קטנה של אנשים עושה הרבה עסקים. למי נמכור עסקים, לשייחים הסעודיים? לעשירים הלבנונים?"

"אני לא עסוק בזה כרגע".

אתה חושב לחזור למגזר הפרטי, כמו הממונה הקודם, דוד תדמור, ולייצג את העסקים שאתה מתמודד אתם כיום? האם זה לגיטימי בעיניך?

"זה לגיטימי לגמרי, אבל אני מתכוון לעשות מה שדרור שטרום עושה ולא מה שדוד תדמור. אם אחליט לחזור למגזר הפרטי, אסור לי, לפי החוק, להיות בקשר עסקי עם אנשים שטיפלתי בעניינם במשך שנתיים. חברות המזון, למשל, לא יוכלו להאכיל אותי. אני אצטרך לאכול דברים אחרים".