שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    וויקיפדיה - האם פתוח הוא בטוח?
    ביקורו בארץ של ג'ימי וולס, מייסד האנציקלופדיה הפתוחה "וויקיפדיה", מספק הזדמנות להתעמק בוויכוח בין כותבי האנצקילופדיות המסורתיות לשוחרי המידע החופשי. האם כל אחד יכול לתרום לידע האנושי או רק מעטים המתמחים בתחומם? או שאולי בעתיד נראה שילוב בין שני המודלים האלה?

    רוברט מק'הנרי, העורך הראשי לשעבר של אנציקלופדיה בריטניקה, השווה לאחרונה את הקריאה באתר האנציקלופדיה החופשית "וויקיפדיה" לביקור בבית שימוש ציבורי. "או שהמקום מלוכלך והמבקר צריך להיזהר כדי שהלכלוך לא ידבק בו או שהחדר נראה נקי למדי ונוטע באדם תחושה של ביטחון מזויף. בשני המקרים, הוא לא יכול לדעת מי השתמש במתקנים לפניו", הוא כתב.

     

    "איך אפשר להתווכח עם טיעון כזה", תהה אתמול (ב') מייסד "וויקיפדיה", ג'ימי וולס, במהלך יום עיון במסגרת 'המרכז לחקר האינטרנט' באוניברסיטת תל אביב. ואמנם, ההתבטאות המופרזת וחסרת העידון של מק'הנרי מעידה בעיקר על פחדיו ומאפשרת לוולס להציגו כאיש מנגנוני המידע הישנים החושש מאיבוד שליטה לטובת חזון האנציקלופדיה החופשית, הנערכת על ידי מיליוני גולשים באינטרנט.

     

    יחד עם האמירה האומללה הזו נשטפו באסלה טיעונים סבירים יותר של מק'הנרי בנוגע לחוסר דיוקים בערכים של "וויקיפדיה" ועל כך שתהליך העריכה הפתוח לכל גולש, ובכלל זה משתמשים אנונימיים, פוגם במהימנות המידע, והופך את כל ערכי האנציקלופדיה לשבוייה בידי האינטרסים האישיים, הפוליטיים, האידאולוגיים והמסחריים של הכותבים השונים.

     

    וולס התקשה יותר להתמודד עם הביקורת של לארי סנגר, ממייסדי וויקיפדיה שפרש מהמפעל ב-2002. במאמר שפירסם סנגר לאחרונה באתר Kuro5hin, הוא ביקר את חוסר הכבוד של וויקפדיה למומחיות ומקצוענות. "כמעט כל בעל ידע והתמחות בתחום מסוים שאין לו את הסבלנות הדרושה ימנע מתרומה לוויקיפדיה", כתב סנגר, "זאת, בגלל שיהיה עליו ל'הגן' על הערך שכתב לאחר עריכות חוזרות ונשנות של כותבים שאינם מומחים".

     

    "סנגר לא מעורה בהתפתחות של 'וויקיפדיה' בשנתיים האחרונות", הגיב וולס, "יש לנו הרבה כבוד למומחים ויש להם השפעה רבה על כתיבת הערכים שלנו".

     

    אז מה זו וויקיפדיה בכלל?

     

    יוזמת הקוד הפתוח הולידה את אתרי הוויקי (Wiki - "מהיר" בשפת ילידי הוואי), המאפשרים למבקרים בהם לשנות את תוכנם. מקור המונח במלה ויקיוויקי, שמשמעותה מהר בשפת בני הוואי. גולשים המשתתפים באתר ויקי יכולים לראות את תוכן האתר המקורי לפני שגולשים אחרים שינו אותו, לצפות בנוסח העדכני ולערוך בו שינויים.

     

    "וויקיפדיה" (wikipedia) נוצרה ב-2001 על ידי וולס, יזם אמריקני שביקש לפתח אנציקלופדיה שיתופית כלל עולמית, ברישיון קוד פתוח. הפרויקט מנוהל על ידי "קרן ויקימדיה", ארגון ללא מטרות רווח, המפעיל גם את המילון "Wiktionary", מאגר הספרים החופשיים "Wikibooks", מאגר הציטטות Wikiquotes ו-Wikinews מעורר המחלוקת - אתר חדשות שיתופי המנוהל על ידי גולשיו.

     

    אי אפשר לגלוש באינטרנט ולבצע חיפושים מבלי להיתקל בערכים של וויקיפדיה - מפעל מרשים ורב-היקף, המעשיר את הרשת בתכנים חינם, חלקם איכותיים למדי. האנציקלופדיה נכתבת ונערכת על ידי אלפי גולשים-מתנדבים, שמכניסים ערכים על-פי רצונם ולפי שיקול דעתם, ללא פיקוח כלשהו או יעוץ מדעי.

     

    כיום כוללת וויקיפדיה יותר מ-12 מיליון ערכים ב-200 שפות. הגירסה העברית של האנציקלופדיה, שהושקה ביולי, 2003, כוללת כ-13,000 ערכים שרובם נכתבים על ידי 140-150 משתתפים פעילים, כאשר 30-40 מהם פעילים במיוחד.

     

    ערכים מעוררי מחלוקת

     

    אנשי וויקיפדיה דוגלים במדיניות של כתיבת עריכת מנקודת ראות נייטרלית (neutral point of view או בקיצור, NPOV). אך כאמור, כל גולש יכול לעיין בערך, להיכנס לתוכו ולשנותו על פי הבנתו או רצונו.

     

    המדיניות הזו מועמדת למבחן בכתיבה של ערכים מעוררי מחלוקת. למשל, בדף הערך על שם "יאסר ערפאת" בוויקיפדיה האנגלית מופיעה הערה המזהירה מפני חוסר נייטרליות אפשרי לאחר שגולשים מזווית פרו-פלסטינית וגולשים מזווית פרו-ישראלית שינו ומחקו אלה את תוספותיו של אלה שוב ושוב.

     

    איך מיישבים את המחלוקות הפוליטיות כאלה? וולס מסביר כי למרות שאין כללים נוקשים, לרוב, העריכה מתבצעת באמצעות דיון בין גולשים במטרה לגבש הסכמה. אמנם, מאחר וכל ערך ניתן לשינוי, כל גולש אחראי יכול לשתול טעויות או דיסאינפורמציה, אך סביר להניח כי אחד ממאות הגולשים הפעילים במיוחד ב'וויקפדיה' יאתר במוקדם או במאוחר את החבלן, יחסמו אותו וישחזרו את הערכים ששינה למצבם הקודם.

     

    כאשר מתגלים חילוקי דעות בנוגע לערך מסוים ולא ניתן להגיע להסכמה, כותבי ועורכי אותו ערך יכולים לקיים הצבעה דמוקרטית כדי להכריע ביניהם. וכשמתחוללת 'מלחמת ערכים' אידיאולוגית וערך מסוים 'נחטף' ומשתנה שוב ושוב, תדון בעניין ועדת הבוררות או התיווך של וויקפדיה, במטרה לפסוק לטובת מי מהצדדים או לפשר ביניהם.

     

    ניסיון לטעון דבר והיפוכו

     

    למעשה, ערכים ב'וויקיפדיה' אינם מגיעים לעולם לשלב 'סופי' והם תמיד נתונים לשינוי. וולס מסביר כי מי שלא מרוצה מהגירסה העדכנית של ערך מסוים, תמיד יכול לצפות בהיסטוריית העריכה שלו ולקרוא אחת מהגירסאות הקודמות שמקובלת עליו יותר.

     

    החתירה לגיבוש קונצנזוס באה לידי ביטוי בערכים שלעיתים מביעים דבר והיפוכו ומגישים לגולש את כל המידע, מבלי לפסוק באופן חד משמעי. כך למשל, בערך העדכני על ערפאת נכתב כי קיים מסמך המעיד שנולד בקהיר אך ערפאת עצמו טען כי נולד בירושלים, ובנוגע למותו מוזכרות הטענות כי הורעל.

     

    "העורכים לא מתווכחים ביניהם על 'האמת' ולאחר דיונים וויכוחים משתדלים להסכים להציג שני צדדים של המטבע. מניסיוננו, אנשים שמאמינים בדעות שלהם
    אינם חוששים להציג את כל הסיפור ואילו מי שלא כל כך בטוח בצדקתו מעוניין להשמיט פרטים מסוימים", אומר וולס. אך במקרה של ערפאת מתגלה וויקיפדיה במלוא חולשתה - כתיבת ערך אנציקלופדי אינה עניין ספקולטיבי או תקציר של כל פרסומי העיתונות בנושא מסוים. העובדות, במקרה של ערפאת, מוצקות למדי ונסמכות על ידי מסמכים רפואיים וחוות דעת של מומחים. ולמרות זאת, גולשים בדף הדיונים של הערך "ערפאת" טוענים כי הוא סובל מהטיה פרו ישראלית ברורה.

     

    ניסוי חברתי מרתק

     

    למעשה, וויקיפדיה היא ניסוי חברתי מרתק בניהול ידע כלל אנושי. הוויכוח נוגע בשאלת הייסוד האם רק "מקצוענים" רשאים לנסח את מאגר הידע האנושי ואם כן, מי הוא מקצוען? על פי מק'הנרי, התשובה היא ברורה: אנשי האסכולה הישנה, אוצרי המידע: ספרנים חמורי סבר, כותבי אנציקלופדיות, אנשי אקדמיה ואולי גם כמה עיתונאים נבחרים. לשיטתו, וויקיפדיה מתנהלת בתהליך דרוויניסטי, בסופו גולשים שיש להם כוח חזק יותר בקהילה המקוונת קובעים את נוסח המידע שישרוד. על פי וולס, וויקיפדיה היא קהילה של חובבי ואוהבי ידע, שבתוכה גרעין קשה של כמה מאות פעילים, אשר חרדים לדיוק וחותרים לאמת. והרי טעויות גם נופלות באנציקלופדיה בריטניקה הגדולה, לא?

     

    אנשי האסכולה המקצוענית יטענו שלא, וגם אם נופלות טעויות הן נדירות, תוצר של תהליך סלקציה מדעי. לשיטתם, ידע בעל ערך הוא רק ידע שעבר תהליך מהימן של בדיקה, אימות והתבססות על עובדות מוצקות.

     

    בזכות מודל העריכה החופשית וכמות המשתתפים הגדולה שתורמים ל'וויקיפדיה', כוללת האנציקלופדיה החופשית כ-130 מיליון מילים - פעמיים מגודלה של בריטניקה. אך מה בנוגע לאיכות? וולס טוען, כי 'ויקיפדיה' מתקרבת באיכותה לאנציקלופדיות הגדולות וצפויה לעבור אותן בשנים הקרובות. גם קביעה זו נתונה למחלוקת. המודל החופשי והמבוזר של האנציקלופדיה מבטיח שיעור גדול יחסית של מידע שגוי ומוטה (מדעית, פוליטית, אידיאולוגית) בערכים בכל זמן נתון.

     

    דוגמה נוספת מהזמן האחרון: בידיעה עיתונאית על מותו של השחקן ואיש התיאטרון ראובן אדיב (שבין השאר גילם את דמותו של המח"ט בונדי בסרט "גבעת חלפון אינה עונה") שולב מידע שגוי מאתר וויקיפדיה, שהתבסס על אתר של הגשש החיוור, כוכבי הסרט. במקום לערוך תחקיר ממצה לבירור העובדות, העדיף כותב הערך ב"וויקפדיה" להתבסס על אתר שמהימנותו אינה ידועה.

     

    האתגר של וויקיפדיה

     

    מדוע לא לחזק את "וויקיפדיה" באמצעות מינוי עורכים מקצועיים שרק להם יכולת לאשר פרסום של ערכים כדי לוודא את אמיתותם? "נופדיה" (Nupedia), אנצקילופדיה פתוחה שקדמה ל"וויקיפדיה" והוקמה על ידי וולס בשיתוף עם סנגר, ניסתה לעשות בדיוק את זה, אך לאחר שתי שנות עבודה וכסף רב שבוזבז, כלל האתר 12 ערכים בלבד.

     

    וולס מסרב בתוקף לשלב ב"וויקפדיה" מנגנון מוניטין של דירוגי גולשים בנוסח הציונים המוענקים למוכרים ב-eBay ובאתרים נוספים, על מנת לתגמל כותבים מצטיינים, לקדם תכנים איכותיים ולסנן מידע שגוי. הנימוק שלו: בניגוד ל-eBay, הגולשים של וויקיפדיה הם חברי קהילה מצומצמת של שוחרי ידע המכירים אלה את אלה ומעמדם בקהילה ממילא נקבע על פי הערכת אחרים למקצועיותם. זה אולי נכון היום, אך מה יקרה בעתיד, כאשר קהילת האנציקלופדיה תתרחב?

     

    דומה כי האתגר הגדול של וויקיפדיה אינו נוגע לשאלה אם תצליח האנציקלופדיה החופשית להביס את האנצקילופדיות המסורתיות תוך מספר שנים, כפי שחזה וולס, אלא ביכולתה להמשיך להתקיים כקהילת ידע מבלי להתרסק לרסיסים כשתגדל.

     

    יש קסם רב בגישה הקהילתית לפיה כל קורא הוא גם כותב או עורך פוטנציאלי, אך חסרונה בצדה: כל המשתתפים מחליטים וכולם קובעים, והתוצאה פוסט מודרניסטית לעיתים: חוסר הבחנה בין אמת לשקר, בין עובדות לדעות.

     

    הניסיונות לתעד את הידע האנושי ימשיכו להתקיים באינטרנט בשנים הקרובות בחלל שבין שני מודלים קיצוניים: הגישה של "וויקיפדיה", הדוגלת בחוסר היררכיה וסמכותיות, לטוב ולרע, לגישה של האנציקלופדיות המסורתיות, הסגורות. 

     

    גילוי נאות: ynet מפעיל אנציקלופדיה הזמינה למנויים בתשלום

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    וויקיפדיה. אתגר גדול לשנים הבאות
    צילום: שאול גולן
    וולס. מתנגד לדירוגי תכנים
    צילום: שאול גולן
    מומלצים