אלמנתו של פשנל נמלטה להודו
רגע לפני שהבנק הוציא נגדה צו עיכוב יציאה מהארץ, ארזה ניצה דשא כמה חפצים וברחה. החובות העצומים שהשאיר אחריו בעלה לא הותירו לה ברירה – ועכשיו היא גרה בדירה קטנה בגואה וחיה ממעט הכסף ששולחות לה החברות. "אני מסתכלת על התמונה של פשה ואומרת לו: 'אם רק היית בחיים, היית מוציא אותנו מהמצב הזה'
"הימים שלפני היו פשוט נוראיים. הלילות יותר. בלי שינה. לא רציתי לעשות את זה, אבל ידעתי שאין ברירה. אפילו לחם במכולת לא יכולתי לקנות. היה ברור שזה עניין של ימים עד שהמעקלים יפרצו אלי. חברות טובות עזרו לי וקנו את כרטיסי הטיסה. כעבור יומיים כבר הייתי עם הבת שלי שירי-לי ועם שני הילדים שלה בדרך לשדה-התעופה".
ניצה דשא, אלמנתו של האמרגן והמפיק אברהם דשא פשנל, יושבת בגואה ומנסה לא לבכות. לפני כחודשיים וחצי היא ברחה מישראל, יומיים לפני שבנק המזרחי הוציא נגדה צו עיכוב יציאה מהארץ. בראיון בלעדי שיתפרסם מחר במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", היא מספרת על גסיסת בעלה, על החובות שהשאיר אחריו ועל החיים שלה – אישה בת שישים – בדירה קטנה בהודו, כמעט בלי גרוש.
"החברים, גם חלק מהחברים הקרובים, כאלה שהיו אצלנו בני בית, לא ידעו בדיוק עד כמה המצב הכלכלי קשה", מספרת דשא. "כשמכרנו את הבית שלנו, הם חשבו שלקחנו את הכסף ושמנו אותו בבנק כדי לחיות מהריבית. אף אחד לא ידע שהכול הלך כדי לשלם את החובות, שאנחנו לא יכולים לנסוע לבקר את הבן שלנו, נועז, שחי בלוס-אנג'לס. וכולם, כמו מלח שזורים על הפצעים, לא הפסיקו לשאול: איך אתם לא נוסעים אליו במשך שנים?".
"התדמית של פשה היתה של מצליחן גדול, והוא לא רצה שיידעו. ולמרות שהוא ביקש ממני, מדי פעם בכל זאת יצאה לי איזו אמירה כללית על כך שהמצב קשה. בכל זאת אנשים הופתעו אחרי מותו. אולי הם לא היו מסוגלים להאמין שאחרי כל ההצלחות הגדולות שלו פשה לא שמר כלום בצד. אבל זו היתה האמת. כשהייתי אומרת לו לפני שנים: 'אולי נקנה דירות לילדים?' הוא ענה לי: 'בשביל מה? חסר לכם משהו עכשיו? ייחסר לכם משהו פעם?' עכשיו נותרתי חסרת כול".
על החיים בהודו אומרת דשא: "זו הרגשה איומה לחיות מכספים של חברים. אומרים לי: 'צאי קצת לטייל בסביבה'. איך אני יכולה במצב הזה, כשאני יודעת שזה לא הכסף שלי? זה קורע אותי, המחשבה – שעבדתי בלי הפסקה מגיל 16 – חיה על חשבון אחרים. ואני חושבת גם שעוד לא עברתי את השוק של הודו. זה שוק שעובר כל אחד, בלי קשר לנסיבות. העוני, בעיות ההיגיינה, המחלות. אנשים כאן בשכונה מביאים את המים שלהם מהבאר, מתקלחים בדלי וקונים בשוק. אז אנחנו שותים רק מים מבקבוקים ואת הירקות שוטפים שעות בסבון, אבל זה קשה וגם קצת מפחיד. עם שני ילדים קטנים כאן זה מפחיד עוד הרבה יותר".
היא לא בקשר עם הישראלים שנמצאים כאן. "זה חבר'ה צעירים של סמים, מסיבות", היא מסבירה. "אבל מה לי ולמסיבות? וסמים – בזה לא נגענו אף פעם. הרי פשה גירש את אורי זוהר מהמשרד שלו בגלל הסמים. אז אני יושבת פה עם הספרים שלי ודי מטפסת על הקירות. אני מסתכלת על מעט התמונות של פשה שהבאתי לכאן, ואני מדברת אליו ואומרת לו: 'אם רק היית בחיים, פשה, כבר היית מוצא איזה פתרון. עם הקסם שלך, עם התושייה שלך – היית מוציא אותנו מהמצב הזה'"
הראיון המלא – מחר ב"7 ימים".
