מה לעשות כשהסוכן פשט את הרגל
גם אם קניתם מוצר של חברה ידועה - לא בטוח שאתם בידיים טובות. סוכן שפשט את הרגל וחברה שמתנערת מאחריות ישאירו אתכם בחוסר כל. זה מה שקרה ללקוחות רב בריח ושריונית חסם שנשארו בלי דלתות ובלי כסף. למה זה קורה ואיך אפשר להיזהר
כאשר אנחנו קונים מוצר מסוים, בעיקר כזה שאמור להחזיק שנים רבות כמו ריהוט אנחנו נוהגים לוודא שמאחורי החנות או סוכן המכירות עומדת חברה מוכרת ואמינה. זו אמורה להיות אחראית לאספקת המוצר ולשמש כתובת בעת תקלה. אלא שדווקא בתחום חשוב זה צרכנים רבים נופלים בפח ולעתים אף נגררים שלא באשמתם להפסדים של אלפי שקלים לאחר שהיצרן התנער מאחריות למעשיו של סוכן המכירות.
זה מה שקרה לנילי וגדי מעכו שרכשו עבור ביתם החדש דלתות מתוצרת שריונית חסם. את הדלתות הזמינו לפני כשנה אצל נציג רשמי של החברה - א.ש. דלתות ומוצרי מתכת בקניון הצפון בנהריה, ושילמו עבורן ב-7 צ'קים דחויים של 2,600 כל אחד, אך הדלתות בוששו להגיע. בני הזוג ניסו ליצור קשר עם הסוכן אך עקבותיו נעלמו לא לפני שצ'ק אחד כבר נפדה. הם מיהרו לסניף הבנק לאומי, שטחו את סיפורם והורו לבטל את הצ'קים הדחויים.
שנה חלפה, ולפתע קיבלה המשפחה מכתב מאיים מההוצאה לפועל: עליכם להסדיר לאלתר חוב של 20,349 שקל לבנק לאומי. סכום זה כולל את סכום הצ'קים הדחויים שניתנו בתוספת ריבית (17,114 שקל), שכר עורכי דין והוצאות (3,000 שקל) ואגרת הוצאה לפועל (233 שקל). באם החוב לא ישולם יינקטו נגדכם הליכי הוצאה לפועל.
נילי וגדי לא הבינו מה נפל עליהם. לא רק שלא קיבלו אפילו בורג אחד מהמוצרים שהזמינו, עכשיו עליהם לגייס יותר מ-20 אלף שקל כדי לשלם לבנק, שביטל את הצ'קים הדחויים שלהם.
החברה לא אחראית
מבחינת הבנק, בני הזוג עשו טעות אחת קטנה: הם לא הקפידו לציין על הצ'קים הדחויים למוטב בלבד. מתברר שהסוכן העביר את הצ'קים לבנק וקיבל תמורתם הלוואה. כנגד צ'קים אלה ניתן אשראי לסוכן ועתה מבקש הבנק לגבות את החוב שלו לבנק, נמסר לנו בתגובה מהנהלת בנק לאומי.
גם שריונית חסם סגרה את הדלתות בפני המשפחה האומללה. "התקשרותו החוזית של הלקוח לא היתה עם חברת שריונית חסם. הוא לא הזמין מהחברה כל מוצר ולא שילם לה כל תשלום", נמסר לנו מהחברה. לאחר שחברת א.ש. קרסה, לחברת שריונית חסם לא היתה כל מחויבות משפטית כלפי לקוחותיה. יתרה מזאת, בעת קריסתה היו לחברת א.ש. חובות ניכרים כלפי שריונית חוסם. למרות זאת הביעה חברת שריונית חסם נכונות לסייע ללקוחות שפנו אליה וביקשו לרכוש ממנה אותם מוצרים שהזמינו בעבר מחברת א.ש. לקוחות אלה קיבלו את המוצרים ללא תוספת מחיר.
בשריונית מספרים כי פנו אליהם כ-350 מלקוחות חברת א.ש וכי עם כ-280 מתוכם הושגו הסדרים משביעי רצון.
למרבה האכזבה, נילי וגדי לא נמנו עם הלקוחות שזכו להסדר. לאחר שביטלו את הצ'קים הדחויים הזמינו בני הזוג בדחיפות דלתות אצל מפיץ אחר, שכן ביתם כבר עמד מוכן ללא דלתות. במקביל, פנו לשריונית וביקשו לקבל החזר על הסכום שכבר שולם. הם התבקשו להעביר לחברה העתק של ההזמנה ואסמכתה על פירעון הצ'קים.
בני הזוג העבירו לחברה את העתק ההזמנה ואת האסמכתה על פירעון הצ'ק הראשון, אך לא יכלו להציג אסמכתה על פירעון הצ'קים הדחויים, שכן לפי מיטב ידיעתם הם בוטלו בבנק. הם לא יכלו לדעת, שהבנק שומר צ'קים אלה כערבות, מתוך כוונה לגבות אותם עם ריבית דריבית ולכסות בעזרתם את חובו של הסוכן לבנק.
כך הפסידו בני הזוג את ההזדמנות שנתנה להם חברת שריונית לספק את הסחורה. עכשיו מסרבת החברה לטפל בחוב הענק - ובני הזוג צריכים לעמוד בו בעצמם.
הסוכן החליף את השם
מקרה דומה אירע לזוג הצעיר לילך ואבי מכרמיאל, אבל עם חברת רב בריח. בני הזוג רכשו דלת של רב בריח בחנות המרכז הצפוני לדלתות ומוצרי ביטחון בעכו ב-13,400 שקל לאחר ששוכנעו שהחברה שמכרה להם את הדלת היא נציגת רב בריח.
הם אומנם קיבלו את הדלת, אבל אז רק החלו הצרות: ציפוי הצבע היה שונה מהציפוי שהוזמן, הדלת לא הגיעה עם משקוף כמובטח, ידית הדלת התפרקה, והעיקר - הדלת לא היתה אטומה ונכנסו דרכה רוח, מים וחרקים. המשא ומתן עם החברה נמשך חודשים ארוכים, עד שהוסכם על ידי הסוכן שיש להחליף את הדלת. אלא מה? בינתיים פגה תקופת האחריות, והסוכן דרש מבני הזוג לשלם עבור הדלת החדשה.
כאן כבר פקעה סבלנותם של הזוג הצעיר, והם החליטו להגיש תביעה לבית הדין לתביעות קטנות נגד החברה שמכרה להם את הדלת. בית המשפט חייב את המרכז הצפוני לדלתות להחזיר לתובעים את התשלום ששילמו עבור הדלת: 13,400 שקל.
אבל תלאותיהם לא הסתיימו. למרות פסק הדין, בני הזוג קיבלו לא קיבלו אפילו אגורה והם אינם יכולים לרכוש דלת חדשה. ואיך זה קורה? החברה שעליה הושת הקנס החליפה שם, ועתה היא נקראת אינטרלוק. מבחינת ההוצאה לפועל, הנתבע אינו קיים ואין ממי לגבות את הכסף. זאת למרות שהחנות ממשיכה לפעול באותו מקום אך בשם אחר.
מכיוון שמדובר בסוכן רשמי של חברת רב בריח, פנינו להנהלת החברה, אולי ממנה תבוא הישועה. גם כאן זכינו לתשובה מאכזבת: "פסק הדין מתייחס לחברה בבעלותו של שמואל רוזן, אשר בינתיים החליף מספר פעמים את שמות החברה. החברות בבעלותו של רוזן הפיצו באופן עצמאי את מוצרי רב בריח, אך רב בריח לא היתה ואינה צד להתקשרות עם הלקוחות. יתרה מזאת, נגד חברותיו של שמואל רוזן הוגשו תביעות מצד רב בריח בגין חובות כספיים וקובלנה פרטית פלילית ואזרחית על כך שהפרו את סימני המסחר של רב בריח".
עם זאת, בעקבות פניית ידיעות אחרונות הצהיר מנכ"ל רב בריח, קובי לוי, כי במקרה זה הוא מוכן לשלוח על חשבון החברה טכנאי לביתם של בני הזוג כדי לשפר את הטעון תיקון לשביעות רצונו של הלקוח. בשלב זה, שבועיים לאחר ההבטחה, נקבע מועד לביקור הטכנאי.
שמואל רוזן, מצידו, מאיים להגיש נגד רב בריח תביעה על הוצאת דיבה. "הודעתם רצופה שקרים, עלילות ועיוות המציאות, כתב לנו רוזן. החברה היתה הספקית של הדלתות באותה תקופה ובתור שכזו חובה היה עליה לספק למרכז הצפוני את כל המוצרים. כל מבוקשנו לקבל מרב בריח חלקי חילוף למוצריו הפגומים של המתלונן נענו בשלילה.
ומה באשר לחוב שהוא חייב לשלם לתובעים? בית המשפט אכן חייב את המרכז הצפוני בתשלום, אבל חברה זו חדלה מלפעול, כתב רוזן. כך נפלו בני הזוג מכרמיאל בין הדלתות של רב בריח והסוכן (לשעבר) - שבינתיים הפך לסוכן של חברה אחרת.
איך להימנע מליפול בפח
"התופעה של חברה ידועה, המתכחשת לאחריותם של סוכניה או נציגה כאשר הם נקלעים לקשיים מוכרת בנוף העסקים הישראלי", אומר עו"ד ירון לוינסון, מ"מ מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות. "חברות אלה יכולות לנהל קשרים ויחסים עיסקיים ענפים עם הסוכנים כאשר מלאכת השיווק מצליחה וכולם מרוויחים, אבל כאשר אחד הסוכנים או הנציגים מסתבך, בורחות מהם החברות כמו מאש, מתכחשות לקשר שהיה ביניהם ובעיקר מהאחריות כלפי הצרכנים".
עו"ד לוינסון אומר עוד, כי האינטרס של חברות האם הוא לטשטש ולעמעם את הקשר הישיר שלהם עם הסוכנים והנציגים כדי שיוכלו מצד אחד ליהנות משירותיהם ומצד שני יהיה להם קל לנתק מגע בעת צרה.
אז איך אפשר להקדים רפואה למכה ולהימנע מהסתבכויות כאלה?
לוודא שקיים קשר ברור וישיר בין החברה לבין נציגיה או סוכניה. קשר זה צריך להיות מוצג באמצעות מסמך, חוזה, פרסום או כל אמצעי אחר מטעם החברה.
על מסמך כזה לכלול סעיף לפיו הנציג פועל מטעם החברה ועל דעתה וכי החברה אחראית לכל הבטחותיו כלפי הצרכן. ככל שלצרכן יהיו הוכחות בדבר הקשר הישיר והמחייב בין החברה לבין הסוכן כך יהיה יותר קשר לחברה להתחמק מאחריותה למחדליהם של סוכניה.
בעיסקאות כגון אלה מומלץ שלא לשלם בהמחאות דחויות אלא רק לאחר קבלת המוצר או השירות. ובעת החתימה על החוזה יש לשלם רק מקדמה קטנה של כ-10%-15% מערך העיסקה.
על הצרכן להקפיד כי על ההמחאות יירשם למוטב בלבד כדי שהסוכן לא יעביר אותן לצד שלישי.
רצוי שההמחאות יהיו לפקודת חברת האם, כך שהקבלות והחשבוניות שניתנו יהיו מהחברה עצמה.
גם אם החברה מתכחשת לחלוטין לאחריותה כלפי הצרכן בשל מחדלי סוכניה, ניתן במקרים מסוימים להגיש תביעה גם נגד החברה ולא רק נגד הסוכן. היו מקרים, שבהם בתי המשפט מטילים את האחריות או חלק ממנה על החברה למרות התכחשותה של החברה לסוכן.
