רדיו אינטרנט חדש משלב שיתוף קבצים. האם זה חוקי?

האם נמצא הפתרון שיאפשר להוריד שירים מהרשת, לשתף אותם עם גולשים אחרים, ואפילו לעשות זאת במסגרת החוק? תוכנה חדשה ומתוקשרת של חברת Mercora מאפשרת לכל גולש ליצור רדיו אינטרנט המבוסס על האוסף המוזיקלי האישי שלו ולבחור אם לאפשר לגולשים נוספים להאזין לו.

החברה, המגדירה עצמה כ"שירות החיפוש וגילוי המוזיקה המופצת באופן חוקי ומורשה הגדול ביותר באינטרנט", הודיעה אתמול (ג') כי גייסה חמישה מיליון דולרים מחברת ההשקעות, המעידים, לדבריה, על האמון שנתנו המשקיעים ברעיון שלה.

השירות, IM Radio, הוא בעצם תוכנה המשלבת רדיו מקוון, תוכנת מסרים מיידים ושיתוף תמונות, ומאפשרת לגולשים שהורידו אותה להאזין לשירים המאוחסנים במחשביהם של גולשים אחרים או לשדר מוזיקה, ואף לאפשר לגולשים אחרים להאזין לה.

התוכנה כוללת רשימת אנשי קשר, אותה ניתן לייבא גם מאאוטלוק או מתוכנות מסרים מיידים אחרות, כך שניתן לשוחח עם החברים ברשימה, להתיר רק להם להאזין לשידורים, לשתף איתם תמונות, לשחק או לקרוא את הבלוג שלהם.

מיליוני שירים, בינתיים בחינם

Mercora אינה עוד חברה של "גורמים מפוקפקים" ומבטאת מגמה נמשכת של "הלבנת" טכנולוגיית שיתוף הקבצים והפיכתה לחוקית.

החברה הוקמה במאי 2003 על ידי סריוואטס סאמפאת', המייסד, הנשיא ומנכ"ל לשעבר של חברת האבטחה מקאפי. בין המנהלים והמייסדים שלה נמצאים בכירים לשעבר במקאפי, כמו אטרי צ'אטרג'י, לשעבר סגן נשיא השיווק במקאפי, שאהיד עלי, ארכיטקסט תוכנה בכיר במקאפי, וכן מייקל סטוקס, מפתח וארכיטקס תוכנה ב-Gnutella2, פרוטוקול שיתוף הקבצים הפופולרי.

התוכנה, שתואמת ל-Windows 2000/XP בלבד, שוקלת שני מגהבייט, וזמינה להורדה ללא תשלום, ועובדת גם מעבר לפיירוול ארגוני, כך שהיא עושיה להוות פתרון מצוין גם למשתמשים שרק מעוניינים לתקשר באמצעות מסרים מיידיים.

Mercora תומכת בניגון שירים בפורמטים MP3, WMA, OGG וכדומה, וסורקת את הדיסק הקשיח בחיפוש אחר שירים או קטעי וידאו, שאותם היא מצרפת למסד נתונים המאוחסן במחשב. לאחר מכן, ניתן לבנות רשימות השמעה אישיות, ולהזמין חברים להוריד את התוכנה ולהצטרף לבסיס המשתמשים שלה, שמונה, על פי הערכות שונות, 300,000-450,000 גולשים רשומים.

על פי החברה, היא מציעה רשימת שירים אדירה, גם ביחס לשירותי הורדת מוזיקה חוקיים, וגם ביחס לתוכנות שיתוף קבצים אחרות, המונה כ-21,158,346 שירים.

בחלון הראשי ניתן לבצע חיפוש שירים על פי ז'אנר, על פי שם האמן או האלבום, להוסיף את המשתמשים או התחנות שנמצאו לרשימת מועדפים, וכן להאזין לרשימת ה-Top 100 של Mercora.

שביעית הסנט עבור כל שיר

יש גם מגבלות. הטכנולוגיה שבבסיס התוכנה מאפשרת רק להאזין ולחפש שירים, ולא להורידם למחשב. זו גם אחת הסיבות שהופכות אותה לחוקית בארה"ב. Mercora מחזיקה ברשיון מ-Sound Exchange, גוף הנמצא בבעלות חברות המוזיקה, ועוסק בגביית תמלוגים עבורן, המתיר לה לספק שירותי הזרמת מוזיקה (Streaming) באופן חד צדדי, בהתאם לחוק הדיגיטל מילניום האמריקני. בכל פעם שגולש מאזין לשיר, Mercora משלמת ל-Sound Exchange שביעית סנט.

לדברי סאמפאת', בעתיד, כאשר יגדל מספר המשתמשים, מתכוונת החברה לגבות כסף עבור השימוש בה, זאת, באמצעות הצעת תכנים נוספים בתשלום או מכירת מנויים חודשיים. לדעתו, המתחרים העיקריים של ה-IM Radio הן דווקא תחנות הרדיו הלוויניות, כמו XM או Sirius, ולאו דווקא שירותי הורדת מוזיקה בתשלום, כמו iTunes של אפל.

למרות שבאתר החברה מובהר כי השירים המותרים לשידור הם רק כאלה שהועתקו באופן חוקי מתקליטור שרכש המשתמש, או להבדיל, נוצרו על ידו והוא מחזיק בזכויות היוצרים וברשיון ההפצה שלהם, לא נראה כי החברה יכולה  למנוע את שידורם של קבצים שהורדו באופן פיראטי מהרשת.

עם זאת, בניגוד לאתרי ה-MP3 הרוסיים, שמציעים הורדת שירים חוקית בתשלום, לא מופיעה באתר אזהרה כלשהי, שמציעה לגולשים לבדוק את החוקים במדינתם. נוסף על כך, על אף האיסור להוריד שירים למחשב, החברה אינה יכולה למנוע הקלטה של השיר באמצעות תוכנות להקלטת מדיה זורמת.

החברה מונעת מהמשתמש להאזין ברצף ליותר משלושה שירים של אותו האמן בתחנת רדיו מסוימת במשך שלוש שעות. כלומר, אם תרצו להאזין ליותר משלושה שירים רצופים של מדונה, תאלצו להתנתק מהרשת ולהתחבר שוב, או לחילופין, למצוא גולש אחר שמשדר את שיריה.

"התוכנה לא חוקית בישראל"

מוטי אמיתי, האחראי על האכיפה בפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, אומר כי הנושא ייבדק לעומק על ידי הארגון, אך לדבריו, "כל שידור באינטרנט צריך לקבל את אישורן של חברות התקליטים, וחייב בתשלום תמלוגים. מי שישדר בלי אישור כזה, עובר על החוק".

לדברי דן אור-חוף, עורך דין ממשרדו של חיים רביה, המייצג את אקו"ם, התוכנה של Mercora אולי פותרת את הבעיות החוקיות בארה"ב, אך מבחינת הדין הישראלי, היא אינה חוקית.

"המלחמה העיקרית של RIAA היא במשתפי הקבצים, התביעות מוגשות נגד משתמשים המשתפים שירים ולא נגד גולשים שהורידו אותם. נושא העתקת שיר לשימוש פרטי נתון לוויכוח, והרשויות נמנעו בינתיים מעיסוק בו".

"לעומת זאת, על פי הדין הישראלי, אסור להעתיק שירים לשימוש ביתי ופרטי, תוך שימוש בהתקנים המיועדים למחשב. שימוש בתוכנה שמורידה את השירים למחשב עלול להיחשב כהפרת זכויות יוצרים. כך שהבעיה מתעוררת עוד לפני שלב השידור והשיתוף של הקובץ. על אף שהנושא טרם נידון בבתי המשפט בארץ, זו הפרשנות המקובלת לחוק".

השידור עלול להפר חוק

אור-חוף מציין, כי גם שידור של המוזיקה לגולשים אחרים עשוי להוות עבירה על האיסור להפיץ מוזיקה בפומבי ללא רישיון. "עקרונית, עלולה להתעורר בעיה בעצם העובדה שמשתפים את המוזיקה ב-Streaming ולא מאפשרים הורדה. פעולה כזו עלולה להיתפש כהפצה מסחרית. על פניו, קיים סיכון שהגולשים יהפכו למפרי זכויות. אבל מה יקרה בפועל למי שעושה זאת? זו כבר שאלה של מדיניות אכיפה".

לדברי מוטי אמיתי, האחראי על האכיפה בפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, הנושא ייבדק לעומק על ידי הארגון, אך "כל שידור באינטרנט צריך לקבל את אישורן של חברות התקליטים, וחייב בתשלום תמלוגים. מי שישדר בלי אישור כזה, עובר על החוק".