מדריך: דוקטור, אני הולך למות? אבחן בעצמך

אתם סובלים לעיתים קרובות מכאבי ראש קשים. בכל התקף כזה אתם בולעים אקמול, אופטלגין ומשככי כאבים נוספים, עד שנמאס לכם ואתם פונים לרופא, אך הוא ממהר להרגיע אתכם שמדובר בעניין של מה בכך. עם זאת, החשש מפני משהו גדול הרבה יותר עדיין מקנן בכם. האם זהו באמת סתם כאב ראש, או שמא זהו גידול במוח?

• מהו הסיכוי? כאב ראש הוא התלונה השכיחה ביותר של המטופלים בישראל. עם זאת, מספר המקרים שבהם התברר שמדובר בגידול מוחי הוא זעיר. רופאי משפחה מדווחים שרק אחת ל-10 שנים בממוצע הם נתקלים במטופל שהתברר שמקור כאב הראש שלו היה גידול.
• איך לזהות? מיגרנה מתאפיינת בכאב ראש הולם, לרוב בצד אחד של קדמת הראש, שמלווה פעמים רבות בבחילה. הכאב מוחמר באור חזק או ברעש. מנוחה בחדר חשוך מקילה את התסמינים, ואלה חולפים מאליהם בלאו הכי כעבור כמה שעות. חלק מהחולים שסובלים ממיגרנות מספרים שלהתקפים קודמת 'אאורה' – חיזיון של אור בוהק או של הבזקים. גידולים מוחיים גורמים לכאבי ראש שלא מרפים ושהולכים ומחמירים במהלך השבועות. הם עזים ביותר בבקרים, בעת התכופפות או מאמץ, ועלולים גם להעיר מתוך שנת לילה. הלחץ ההולך וגובר במוח גורם גם להקאות בזרם חזק, לראייה מעורפלת, לחוסר יציבות, לפרכוסים ולהפרעות בתחושה בצד אחד של הגוף.
• בחדר המיון. אם יתרשם נוירולוג שקיים חשד לגידול מוחי, תידרשו לעבור בדיקות דם שונות ותישלחו לבדיקת סי.טי של המוח.
  

קשה שלא להיבהל ממראה של תינוק מפרכס, ובמקרה כזה עולה מיד השאלה אם מדובר במחלת הנפילה, שעלולה – ללא טיפול – להסתיים גם במוות. אלא שכמעט תמיד מדובר בפרכוס חום זניח, שחולף בתוך כמה דקות ולא מצריך כל טיפול. גם אם פרכוס החום חוזר בשנים שלאחר מכן, אין כל חשש לאפילפסיה.

• מהו הסיכוי? רק לעיתים נדירות ביותר מתפתח פרכוס חום אופייני להתקף אפילפסיה.
• איך לזהות? במרבית המקרים מופיע פרכוס חום בעקבות עליית טמפרטורת הגוף. בדרך כלל הוא נמשך שניות ספורות ולא יותר מחמש דקות (אף שלהורים נראה שההתקף נמשך לנצח) וכולל תנועות ידיים ורגליים, אפתיה או גלגול עיניים. לעומת זאת התקף אפילפסיה קלאסי תוקף לרוב בלי כל קשר לטמפרטורת הגוף, נמשך יותר מ-15 דקות ברציפות, מלווה בסגירת לסתות חזקה, בנשיכת לשון, ביציאת קצף מהפה, באובדן שליטה על הסוגרים ובתקופה של אפתיה ושל ירידה במצב ההכרה במשך דקות ארוכות אחרי ההתקף.
• בחדר המיון. אחרי בדיקה כללית של הילד, אם מדובר בפרכוס חום, נוהגים בחלק מבתי החולים להשאיר את הילד להשגחה למשך 24 שעות. במהלך פרק הזמן הזה תבוצע בדיקת EEG לגילוי הפרעות במערכת החשמלית המוחית. אבל רוב בתי החולים נוהגים לשחרר את הילד לאלתר תוך מתן המלצה להקפיד על הורדת חום הגוף. חשד לאפילפסיה יצריך בדיקות נוירולוגיות מקיפות. במקרה שהבדיקות יגלו שאכן מדובר היה בהתקף אפילפטי, יהיה הילד חייב להתחיל ליטול תרופות מדי יום ביומו.
  

לחץ בחזה הוא תחושה מפחידה: האסוציאציה הראשונה היא כמובן התקף לב, אלא שרוב הלחצים בחזה לא נובעים מהלב, אלא ממגוון בעיות רפואיות אחרות שהן לא קטלניות. החרדות שמלוות לחץ בחזה ושבגינן אתם ממהרים להזמין אמבולנס רק מחמירות את הבעיה, והן לא בהכרח מעידות על התקף לב. לחץ בחזה עשוי לנבוע מצרבת, שבה חוזרים מיצי עיכול מהקיבה במעלה הוושט. לחץ בחזה שכיח גם במקרה של כיב (אולקוס) בקיבה או בתריסריון. הכאב מורגש גם אחרי מתיחת שרירים בין צלעתיים באזור החזה.

• מהו הסיכוי? מדי שבוע מגיעים לחדרי המיון מאות מטופלים שמתלוננים על לחץ בחזה. רק בודדים אכן לוקים בהתקף לב.
• איך לזהות? לחץ בחזה שנובע משריר תפוס או מתוח יוחמר בעת לחיצה במקום הכאב או בעת תנועה של הכתפיים. יתר על כן, כאב כזה הוא לרוב מקומי ולא מפושט. צרבת, שבה מתרחשת זרימת חומצה מהקיבה אל הוושט, גורמת לגירוי מקומי שמלווה בכאב. תחושת הצריבה גוברת בעת התכופפות, שכיבה או אכילה – בעיקר בשעות הלילה. כיב קיבה או תריסריון עלולים לגרום אף הם לתחושת לחץ בחזה. כאבים שנובעים מכיב קיבה נחלשים לרוב לאחר שתיית מוצרי חלב, בעוד שכיב תריסריון לא מושפע מסוג המזון שאנחנו צורכים. כיב קיבה מדמם גורם גם להופעת צואה שחורה. לעומת זאת התקף לב מתאפיין בלחץ רציף בחזה – לחץ שאינו ממוקד, לא מוחמר בלחיצה או בתנועה ולא מושפע מסוג המזון שאנחנו צורכים.
• בחדר המיון. תעברו בדיקות דם שכוללות ספירת דם, כימיה ובדיקת א.ק.ג. אם תוצאת בדיקת הדם תעיד על עלייה באנזימי לב דוגמת טרופונין – מה שמצביע על נזק שנגרם לשריר הלב – תישלחו לצנתור לב כדי לאבחן אם אכן קיימת חסימה בעורקים הכליליים שמזינים דם ללב. אם תתגלה חסימה כזאת (כלומר אם יתברר שעברתם התקף לב), יפתחו אותה הרופאים באמצעות בלון או תומכן (סטנט).
  

אנחנו לא זקוקים לשייר האבולוציוני שקרוי תוספתן. חלק זה, שמשתרך כזנב בפתח המעי הגס, הוא רק מקור לצרות. שאריות של מזון נאגרות בו וקורצות לשלל חיידקים מתהוללים, שיוצרים תהליך דלקתי מסוכן. התוספתן (אפנדציט בלעז) נוטה להתנפח, עד שללא טיפול פורץ תוכנו הדלקתי החוצה, אל חלל הבטן, ויוצר תהליך זיהומי מסכן חיים. אבל רוב כאבי הבטן לא מתרחשים בתוספתן.

• מהו הסיכוי? יום יום מגיעים מטופלים לחדר המיון בתלונה על כאבי בטן, אלא שרק בודדים מתגלים אחרי הניתוח כסובלים מאפנדציטיס (דלקת התוספתן).
• איך לזהות? בשל מיקומו של התוספתן, באזור שבו מתחיל המעי הגס, יוצרת הדלקת כאב עז בחלקה הימני התחתון של הבטן, במקום שקרוי 'נקודת מקברני'. מדובר בנקודה שמצויה בשליש התחתון של קו דמיוני שנמתח מהטבור עד לקצה אגן הירכיים הימני. דלקת התוספתן גם גורמת לעיתים, אך לא תמיד, לבחילות, לחום גבוה ולכאבי בטן מפושטים. כאבי הבטן יכולים לנבוע משלל סיבות אחרות, החל מקלקול קיבה שגרתי וכלה באבנים בכליות ובבעיות בכיס המרה, בלבלב ובמעיים.
• בחדר המיון. לא קיימת בדיקה שמאבחנת חד משמעית אפנדציטיס. לרוב נעשה האבחון רק בחדר הניתוח, אחרי הסרת התוספתן. עם זאת, קיימים כמה סימנים מחשידים לאפנדצי - טיס, ובהם בדיקת דם שמגלה כמויות גבוהות של כדוריות דם לבנות מסוג נויטרופילים (שמעידות על זיהום חיידקי), חום גבוה, כאב בחלקה הימני התחתון של הבטן, בחילות והקאות. אם יחשוד הרופא הכירורג שאכן התחלתם לפתח אפנדציטיס, תושארו באשפוז בהשגחה, תתבקשו להישאר בצום למקרה שתנותחו, ותקבלו עירוי נוזלים ישירות לווריד. במקביל תעברו כמה בדיקות דם שישללו בעיות אחרות שעלולות לגרום לכאבי הבטן.
  

השם 'מנינגיטיס' מעורר חלחלה אצל כל הורה שמביא את הרך הנולד בבהלה לחדר המיון בגלל חום גבוה. על פי ההנחיות בכל העולם, תינוק עד גיל חודשיים, שסובל מחום של 38 מעלות ויותר, חייב לעבור סדרת בדיקות שקרויות 'בירור ספסיס' בחשד לדלקת קרום המוח או אלח דם. הבירור הנרחב מחויב, מפני שתינוקות רכים לרוב לא מראים סימנים ראשוניים של מחלה, פרט לחום גבוה, וכדי להסיר כל חשד שמדובר במצב מסכן חיים מבצעים רופאי הילדים בדיקות דם, בדיקת נוזל שדרה מגבו של התינוק והשגחה בת שלושה ימים במחלקת הילדים.

• מהו הסיכוי? מתוך מאות תינוקות שמגיעים מדי חודש לבתי החולים לילדים בישראל עם חום גבוה, רק אצל בודדים אכן מאבחנים דלקת של קרום המוח. ברוב המוחלט של המקרים מדובר בשפעת קלה.
• איך לזהות? בעוד שדלקת קרום המוח אצל ילדים ואצל מבוגרים מלָוה בסימנים ספציפיים, ובהם קשיון העורף (קושי להצמיד את הסנטר לחזה) והקאות, אצל תינוקות הסימן היחיד ברוב המקרים הוא חום (בשל הצוואר הקצר של התינוק אי אפשר להתרשם מקשיון עורפי). לחום עשויות להתלוות אפתיה וחולשת שרירים.
• בחדר המיון. כאמור, כל תינוק עד גיל חודשיים עם חום גבוה מעל 38 מעלות עובר בדיקת דם, בדיקת נוזל שדרה, עירוי נוזלים, מתן תרופות אנטיביוטיות לקטילת חיידקים שגורמים לדלקת ואשפוז למשך שלושה ימים עד לקבלת תשובות סופיות מהמעבדה. אם תוצאות המעבדה שליליות, כלומר לא מדובר בדלקת חיידקית של קרום המוח, משוחרר התינוק לביתו. אם צמחו חיידקים בתרבית נוזל השדרה שנשלחה למעבדה, ייוותר התינוק באשפוז עוד 10 ימים להמשך הטיפול האנטיביוטי.
  

שיירי דם בתוצרי המעיים הם סימן לבעיה. החשש הכבד הוא מגידול סרטני במעיים. סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו בישראל. זו הסיבה שמשרד הבריאות ממליץ על בדיקת דם סמוי בצואה לבני 50 ומעלה אחת לשנתיים לפחות. אבל לא כל צואה דמית היא בהכרח מצב מסכן חיים. הדמם יכול לנבוע מאזורים שונים לאורך מערכת העיכול. כך, למשל, אם הצואה שחורה, משמעות הדבר שהדימום התרחש בחלקים העליונים של מערכת העיכול. אם הדם אדום (דמם טרי), מצביע הדבר על דימום בחלקים התחתונים יותר של מערכת העיכול, כלומר מהמעיים ומטה. לסרטן המעי הגס מתלווים לרוב שיירי דם אדום.

• מהו הסיכוי? שיירי דם טרי בצואה שכיחים מאוד דווקא בגלל טחורים. על פי ההערכות, מאות אלפי ישראלים לוקים מדי שנה בטחורים מדממים. מדובר בקבוצות של כלי דם, שמרוכזות בפי הטבעת מאז לידתנו ומלוות אותנו במהלך כל החיים, לרוב ללא הפרעה. עם זאת, כאשר חל שיבוש בקבוצה כזאת, היא מתנפחת ומתבלטת ולעיתים גם מדממת. דם טרי עלול לנבוע גם מגידול סרטני במעי הגס, אך שכיחות המחלה היא רק אחד לכל אלף מקרים של דמם טרי.
• איך לזהות? החשד הראשון לקיומם של טחורים הוא הופעה של נקודות או של פסי דם טרי על נייר הטואלט, לעיתים קרובות ללא תחושת כאב. מבט חטוף בפי הטבעת מראה את הטחורים מידלדלים החוצה, לעיתים מדממים ולעיתים לא מדממים. לעומת זאת לסרטן המעי הגס עלולים להתלוות כמה וכמה תסמינים נוספים, שכוללים כאבי בטן, אובדן משקל, שלשולים, צואה רירית וכאמור – גם שיירי דם טרי.
• בחדר המיון תיבדקו על ידי רופא כירורג, והוא יוכל לאבחן בהרף עין אם מדובר בטחורים. בתוך כך תידרשו לעבור ספירת דם כדי לוודא שרמת ההמוגלובין בדמכם לא צנחה באופן דרמטי – מצב שמחייב עירוי דם. ייתכן שתידרשו לעבור צילום רנטגן של המעיים עם חומר ניגוד, אולטרסאונד, קולונוסקופיה או סי.טי. מטרתם של כל אלה היא לאבחן אם קיים תהליך גידולי במעיים.
  

התחושה באישון לילה מפחידה: במהלך השינה אתם מתעוררים בבהלה בשל חוסר תחושה מוחלט ביד או ברגל, מלווה בעקצוצים או בנמלול. התסמינים האלה, שמזכירים שבץ מוחי, מבהילים אתכם, ומיד מנקרות אצלכם מחשבות על הנורא מכל. ובכן, אתם יכולים להירגע ולחזור לישון. כמעט תמיד הכל בסדר.

• מהו הסיכוי? התופעה שצוינה לעיל שכיחה מאוד בגלל תופעה מינורית שנקראת 'עצב לכוד'. מדובר בלחץ על סיב עצב מקומי, שגורם לשיבוש בהולכה החשמלית שלו. הבשורה: אובדן התחושה, הנמלול והעקצוץ, שמלווים לרוב רק גפה אחת או חלק ממנה, הם זמניים וחולפים לרוב בתוך שניות או דקות. לעומת זאת שבץ מוחי מורכב הרבה יותר. מדובר בחסימה של אספקת הדם לאזור כלשהו במוח, שגורמת לשיתוק בחצי גוף – מהצוואר ועד לרגליים.
• איך לזהות? עצב לכוד מאפיין יותר גילאים צעירים וגורם לתסמינים מקומיים. שבץ מוחי מאפיין אנשים בני 40 ומעלה, תוקף לרוב חצי גוף מכף רגל ועד ראש ומלווה בירידה במצב ההכרה. סימן קל לזיהוי, שמלווה את רוב מקרי השבץ המוחי, הוא פציאליס: חוסר סימטריה בפנים, שבולט במיוחד בעת ניסיון לחייך: החצי הפגוע יגרום לשמיטת מחצית השפתיים של הצד הנגדי.
• בחדר המיון. סביר להניח שאם מדובר בעצב לכוד, הסימפטומים ייעלמו הרבה לפני שתגיעו לחדר המיון. אם יאבחן הנוירולוג חשד לשבץ מוחי חולף או קבוע, תועברו מיד לבדיקת סי.טי של המוח עם חומר ניגוד.