כצפוי - ניצחון לשיעים בבחירות בעיראק
ועדת הבחירות המרכזית פרסמה את התוצאות הסופיות: מפלגה שיעית דתית זכתה ב-47 אחוז מהקולות, אך תאלץ למצוא שותפות לקואליציה כדי להשפיע על בחירת הנשיא וראש הממשלה הבאים של עיראק. הכורדים, שהם פחות מ-20 אחוז באוכלוסיה זכו בהישג משמעותי - 25 אחוז מהקולות. הסונים, שהחרימו את הבחירות או שלא יצאו להצביע מאימת אנשי המיליציה - ספגו מפלה פוליטית
בעיראק פורסמו אחר הצהריים (ראשון) תוצאות הבחירות ההיסטוריות שנערכו במדינה לפני שבועיים, וכצפוי הוכתרה המפלגה השיעית הדתית "הברית העיראקית המאוחדת" כזוכה הגדולה. מהנתונים הרשמיים עולה שהמפלגה, הנתמכת על ידי מנהיג הדת השיעי הבכיר האייתוללה עלי סיסטאני, זכתה ב-47.6 אחוז מהקולות.
מדובר בניצחון משמעותי עבור השיעים, שלמרות היותם רוב באוכלוסיה היו נתונים במשך שנים תחת דיכוי אלים מצד אנשי הבעת' של סדאם חוסיין, ונושלו מעמדות הכוח וההשפעה. על פי חישובים ראשוניים, "הברית העיראקית המאוחדת" תחזיק 130 מתוך 275 מושבי האסיפה הלאומית. המשמעות היא שלא יהיה לה רוב בפרלמנט והיא תידרש לחבור למפלגות אחרות וליצור קואליציה, אם יהיה ברצונה לקדם יוזמות פוליטיות המועדפות עליה או לקבוע את הרכב ההנהגה העתידית של עיראק.
לצורך בחירות נשיא עיראק ושני סגניו, למשל, דרוש רוב של שני שלישים מהצירים בפרלמנט. עוד לפני פירסום התוצאות הרשמיות נודע על מגעים בין השיעים לכורדים על עסקאות, שיבטיחו ייצוג שלהם במשרות הבכירות - נשיא, סגן נשיא או ראש ממשלה.
לפני פירסום התוצאות העריכו שהמפלגה, שמורכבת משני ארגונים דתיים באופיים המקורבים לאיראן, תזכה ברוב משמעותי יותר ותעבור את רף 50 אחוזי התמיכה. מצב שכזה היה מאפשר לה כושר תמרון פוליטי מירבי בבחירת הנשיא והממשלה הבאה. פרשנים ציינו כי העדר הרוב יבטיח שמנהיגיה העתידיים של עיראק לא יהיו בהכרח אנשי דת שיעים, בשורה משמחת עבור אלה שחששו שעיראק תדמה לשכנתה ממזרח.
הישג לכורדים
הקואליציה של שתי המפלגות הכורדיות הבולטות זכו במקום השני עם 25.4 אחוז מהקולות - הישג מרשים בהתחשב בעובדה שהם מהווים בין 15 ל-20 אחוז מהאוכלוסיה. המשמעות היא שלכורדים, שבמשך שנים נושלו מעמדות השליטה ודוכאו ביד קשה בידי סדאם, יהיו מעורבים בעיצוב דמותה של ההנהגה העיראקית העתידית. על פי החישובים הם צפויים לזכות בכ-70 מושבים באסיפה הלאומית.
למקום השלישי הגיע גוש מפלגות שיעיות חילוניות בהנהגת ראש הממשלה הפרו-אמריקני, איאד עלאווי, עם 13.6 אחוז מהקולות - ששקולים לכ-40 מושבים באסיפה הלאומית.
על פי נתוני הוועדה, כשמונה וחצי מיליון עיראקים הצביעו בבחירות, שהם כ-58 אחוז מבין 14 מיליון איש שנרשמו להצביע. ואולם מדובר רק בכשליש מבעלי זכות הבחירה. כ-11 מיליון עיראקים כלל לא נרשמו להצביע.
מפלה לסונים
שיעור ההצבעה באזורים הסוניים של עיראק היה קלוש. במחוז אנבר למשל, שם שוכנת העיר פלוג'ה, הצביעו פחות מ-4,000 איש בלבד. הסיבה לכך נעוצה בחרם חלקי שהטילו מנהיגי העדה על הבחירות, וכן במסע ההפחדה מצד אנשי המיליצית הסוניות, שאיימו לרצוח את האזרחים שיעזו להצביע בבחירות שהיו בעיניהן שיתוף פעולה עם כוחות הכיבוש.
כתוצאה מכך ספגו המפלגות הסוניות מפלה קשה. גוש פוליטי בהנהגתו של נשיא עיראק הזמני, הסוני ראזי אל-יאוור, זכה ב-150 אלף קולות בלבד - פחות מ-2 אחוזים מהקולות. מפלגה בהנהגת המנהיג הסוני הוותיק והמכובד עדנן פצ'צ'י זכתה ב-12 אלף קולות - כעשירית אחוז מסך הקולות הכללי.
המשמעות היא שלמיעוט ששלט בהנהגה העיראקית במשך כל שנות משטרו של סדאם חוסיין יהיו מעט מושבים בפרלמנט וכוח פוליטי מועט. החשש הוא שאנשי המיליציות הסוניות, שמנהלים מאבק אלים ועקוב מדם נגד כוחות הקואליציה ואנשי הממשל העיראקי הזמני, יגבירו כעת את התקפותיהם כדי למחות על העוול שנעשה להם.
וברקע נמשכת האלימות: ארבעה בני אדם נהרגו היום כשאנשי מיליציה חמושים תקפו שיירה של צבא ארה"ב ובניין ממשלתי ליד מוסול. גבר ואישה נהרגו בהתקפת פצצות מרגמה על בניין המושל. שני שוטרים עיראקים נהרגו כשניסו לפרק פצצה.
בסוף השבוע נהרגו בעיראק יותר מ-30 בני אדם בפיגועים והתקפות ירי. 18 נהרגו כשמחבל מתאבד פוצץ מכונית תופת ליד בית חולים דרומית לבגדד. 13 נהרגו כשמחבל מתאבד פוצץ עצמו מחוץ למסגד שיעי מצפון-מזרח לבגדד. בתקרית שנייה, חמושים ירו למוות ב-11 בני אדם במאפייה בבירה. אנשי מיליציה ירו גם למוות בשופט בכיר בעיר בצרה.
לראשונה - בחירות חופשיות בעיראק
14 מיליון בעלי זכות בחירות (מתוך אוכלוסיה של 26 מיליון איש) נרשמו להצביע בבחירות. מתוך הנרשמים הצביעו כ-60 אחוזים.
הבחירות יקבעו את הרכבה של אסיפה לאומית לתקופת מעבר, שתמנה 275 צירים. תפקידה העיקרי של האסיפה יהיה לבחור נשיא ושני סגנים; השלושה האלה צריכים תוך שבועיים לבחור ראש ממשלה; לראש הממשלה יש כחודש לבחור לעצמו שרים, אך הרכב הממשלה צריך לקבל את אישור האסיפה, ורק אז יוכל ראש הממשלה להיכנס לתפקידו ולקבל לידיו את סמכות השליטה על כוחות הביטחון והתקציב.
תפקידה השני של האסיפה הלאומית יהיה לגבש נוסח מוסכם של חוקה עד לאוגוסט 2005. החוקה תועמד למשאל עם באוקטובר, ואם תאושר ייערכו בדצמבר בחירות נוספות, הפעם לפרלמנט קבוע שימנה ממשלה קבועה. אם לא תאושר החוקה, התהליך כולו יידחה בשנה ועיראק תלך שוב לבחירות.