"רוב הגברים סוטים"

עשרה חודשים לאחר שנכנסה למעונה החדש בתל-אביב, מציגה להקת הבלט הישראלי בכורה חדשה ליצירה של הכוריאוגרפית והמנהלת האמנותית, ברטה ימפולסקי. "כתוב בחול", עבודה בת כחצי שעה, שבניגוד לדימוי הנעים של הבלט הקלאסי לסוגיו מציגה בין היתר מראות קשים של תקיפה מינית קשה על חוף הים.

יצריות ומיניות על חוף הים‏ (צילום: עמנואל אוקדן)

1

2

3

ימפולסקי מעדיפה בדרך כלל לתת לצופה להתרשם מן היצירה מבלי לפרש אותה ולהשפיע על דמיונו, אבל הפעם היא מרגישה צורך להסביר את הבחירה: "אונס זה תופעה שהפכה לצערי לחלק בלתי נפרד מכותרות העיתונים היומיים. חשבתי על האפשרויות שהים טומן בתוכו ועל היצרים שהוא מעורר, וכשאני חושבת עליו אני חושבת עד כמה הוא אלים, מסוכן, יפה ובלתי צפוי. הים בוגדני, לא שייך לאף אחד ומאוד מפתה, ועל חופו מתעוררים היצרים. כל זה הוביל אותי לחבר בין הים לבין אונס וכפייה".

ימפולסקי מודעת לדימוי הרך שיש לבלט הקלאסי ולוקחת בחשבון שהבחירה לעסוק בנושא כה מאיים ושנוי במחלוקת מעוררת שאלות. "בלט קלאסי הוא הטכניקה של הבלט הקלאסי, אבל הלהקה שלנו היא להקה ניאו-קלאסית שמציגה עבודות עכשוויות. אני איני קופאת על שמריי, אני חיה עם השנים שנוקפות ולאורך השנים דברים משתנים. מוזר בעיניי שאנשים מקבלים כברור מאליו שלמחול המודרני מותר לזעזע - ולראייה אינסוף היצירות שעדו תדמור עשה שמרכזן אונס - ומצד שני מתייחסים להתעסקות שלנו בנושאים מסוג זה בעין עקומה".

לדבריה, העבודה מורכבת ממקטעי התרחשות שמציגים ברובם אבסטרקט תנועתי אך מובילים סיפור: "בסופו של יום אני רומנטיקנית ומהמקום הזה נוצרה העבודה שמתייחסת גם לנשים המחכות על החוף לימאים שיחזרו, גם למשאלות שנכתבות על החול ונשטפות עם הגלים וגם לנושא המיניות שהוא חלק בלתי נפרד מן החיים".

לימפולסקי, מתברר, יש דעה נחרצת על גברים שממנה, כך נדמה, צמחה העבודה: "רוב הגברים סוטים. יש כאלה שיודעים להתאפק ויש כאלה שלא יכולים להחזיק את עצמם. זה חלק מהתחלואים שאנו חיים. אני מנסה להביא את הכאב והבושה שהאונס הקבוצתי הקשה הזה גרם לבחורה שחוותה אותו. אני כאשה מרגישה את הנאנסת וכואבת את כאבה. זה אירוע שמאוד מפחיד ומרתיע אותי שגורם לי תחושת נבגדות. כמי שהגוף הוא חלק כל כך משמעותי בחיים שלה התחושה שמישהו יעשה בגופי שלי כבשלו היא איומה. אני חייבת לומר שהעבודה לא נוצרה מתוך מחשבה מחאתית, היא נולדה בתמימות, אבל אם זה ישמש את המטרה, אדרבא".

העבודה האחרונה שיצרה ימפולסקי עבור להקת הבלט הישראלי היתה "אופטימוס", שעלתה בבכורה לפני כשנתיים. "אני חייבת להודות שאני די עצלנית ושלוקח לי זמן להחליט שאני רוצה לעשות עבודה. אני לא יוצרת מתוך הכרח אלא מתוך סקרנות ואהבה לתהליך העבודה. כשהיצירה גמורה היא כבר לא מעניינת אותי. אני בדרך כלל יוצרת מאוד מהר ולא אוהבת להתעכב על פרטים ואת העבודה הזו, שמיועדת לשמונה רקדנים, יצרתי בהפסקות מתחילת העונה".

"כתוב בחול", המלווה בפסקול שמורכב מיצירות מאת פרנץ ליסט וג'יאקינו רוסיני, תעלה בבכורה ביום ב', 7 במרץ, על במת תיאטרון בית ליסין. העבודה תשובץ במסגרת קולאז' שיכלול גם את יצירתו של כריסטוף פסטור, "באך דוויז'ן" ואת הגראנד פה מתוך יצירתו של הכוריאוגרף מריוס פטיפה, "פקיטה".

"הרעיון היה לשלב עבודות מאוד שונות זו מזו", מסבירה ימפולסקי, "את הערב תפתח 'פקיטה' שנחשבת לנכס בלתי נפרד בתוך ארסנל היצירות הקלאסיות. אחריה נציג את 'כתוב בחול' שמשלבת טכניקה קלאסית וכוריאוגרפיה עכשווית ואת הערב תסגור העבודה 'באך דויז'ין' שהיא אבסטרקטית לגמרי. בכך אנחנו מאפשרים לקהל לקבל היצע רחב של גוונים".