חברה שהפכה לאימפריה

"הרבלייף" מצאה את עצמה לא פעם בעין הסערה, כשהיא מככבת בשורה של תחקירים עתונאיים בארה"ב. בין השאר בגלל אווירת מסתורין מסוימת שאופפת את החברה. למרות שמדובר בחברה בורסאית, שמחזור המכירות שלה בשנת 2003 הגיע ל-1.6 מיליארד דולר (היא מפעילה מיליון מפיצים ב-59 מדינות בעולם) נאסר על כל המנהלים המקומיים להתייחס למחזור המכירות של החברה העולמית או המקומית.

יונה פיכמן, המנכ"ל המקומי, מסרב לפרט את נתוני המחזור של החברה "אסור לנו" הוא טוען. בארה"ב פסל ה FDA (שירות המזון והתרופות האמריקני) לפני

כשלוש שנים, תכשיר של החברה בשם "סרמוג'טיקס גולד" שהכיל רכיב בשם מה-האונג, אחד השמות המסחריים של אפדרה – שנקשר לבעיות לב ונאסר לשימוש על-ידי כל משווקי מוצרי הדיאט בארה"ב.

ספקות הועלו גם בנושא ההיסטוריה של החברה. שנוסדה על ידי מרק יוז שהיה, על פי הסיפור הרשמי שהפיצה בזמנו החברה, סיפור סינדרלה דיאטטי: צעיר שאיבד את אימו בגיל 36 בגלל דיאטות מסוכנות והחליט בסוף שנות ה-70 לפתוח, בסיוע תזונאי בשם ריצ'רד מרקוני, שיטת דיאטה בטוחה. בראשית שנות ה-80 החברה החלה לפעול, ובחודש הראשון הגיעו המכירות ל-23 אלף דולר. החברה הפכה לאימפריה ומרק יוז הפך לאיש עשיר מאוד.

שנה לפני מותו אף רכש במליבו ב-25 מליוני דולרים בית - עם חוף פרטי, שהוגדר כבית היקר ביותר שנמכר עד אז באיזור. שנה אחרי מותו בשנת 2001 חשף ה"לוס אנג'לס טיימס" שיוז, שהלך לעולמו מסיבות בלתי בריאותיות לחלוטין – מינון רעיל של תערובת אלכוהול ותרופה אנטי-דיכאונית בשם "דוקספין", לא דייק בשרטוט סיפור חייו. התמכרות לתרופות ולא דיאטות הביאה למותה של אימו. כשהחברה השתמשה בשנים 2003-2004 בהמלצתו של לואיס איגנארו, חתן פרס נובל לרפואה בשנת 1998, כמספק גיבוי לתכשיר של החברה, חשף בין היתר ה"הרלד טריביון" כי איגנארו הועסק כיועץ בשכר על ידי החברה.

לישראל הגיעה "הרבלייף" בשנת 1989 על ידי זכיין ישראלי, אבל אחר כך ראו בחברה הבינלאומית שהמכירות בישראל משגשגות ונכנסו לעבוד אצלנו באופן ישיר. הסניף הפועל היום שייך לחברה הבינלאומית, המשקיעה רבות בדימויה ובהקפדה על בדיקות רכיביה.

מדוע נמכרות טבליות ה"שומשום ועשבי התבלין" בישראל בלבד? "המוצר נמכר במספר קטן של מדינות בהרכבים שונים של הפורמול - ציה. יכול להיות בגלל דרישות של רשויות שונות בעולם", אומר פיכמן, שמאשר את העובדה שרק בישראל נמכר המוצר כפי שהוא.

פיכמן טוען שאין כל קשר מוכח בין מחלות הכבד שנתגלו ובין המוצר. "אחרי הכל אנחנו מדברים על 100 אלף לקוחות שלא התלוננו מעולם. אנחנו לא נמצאים במצב שהתגלתה אצלנו בעיה, אלא אנחנו נוקטים באמצעי זהירות ומקווים שבקרוב יתגלה שאין קשר בין המוצרים והבעיות שהועלו. צריך לשים את הדברים בפרופורציה".

השאלה הגדולה מופנת לכיוונו של משרד הבריאות. תוספי מזון הן באחריות שירות המזון של משרד הבריאות. למרות הבטחות חוזרות ונשנות לעשות סדר בתחום תוספי המזון, התחום עדיין פרוץ. בתכשירי "הרבלייף" כמו בתכשירים אחרים בתחום הדיאטה, בודק שירות המזון רק אם רכיבים מסויימים אינם מסוכנים, וגם זאת תוך הסתמכות אך ורק על הצהרות היצרן או היבואן.