אל-אהראם מציג: זהו ספרו המסוכן של שרנסקי

העיתון "אל-אהראם" השיק הבוקר (יום ג') סדרת כתבות על "ספרו המסוכן של השר נתן שרנסקי". המטרה: "להכיר את תכניו של הספר, שהשפיע כל כך על הנשיא בוש, לציבור הקוראים הרחב בעולם הערבי".

בתפקידו כשר לענייני תפוצות, חברה וירושלים, מרכז השר נתן שרנסקי, בסיוע הסוכנות היהודית ומשרד החוץ, את הפעילות הישראלית נגד האנטישמיות. חדשות לבקרים הוא מציג בדו"חות מיוחדים את דברי ההסתה בעיתונות הערבית.  

"מאז הודיע הנשיא האמריקני כי ספרו של האסיר הסובייטי לשעבר והשר בהווה מהווה חלק מהפילוסופיה שלו, ומתמצת את הגותו אותה הוא שואף לממש מאז אירועי ה-11 בספטמבר, אזלו עותקיו של ספר זה", מסביר "אל-אהראם".

"הספר מסוכן מאד, והסכנה שלו גברה לאחר שעיין בו נשיא ארצות-הברית, שאף התעקש להיפגש באופן אישי עם שרנסקי במהלך ביקור שקיים השר בוושינגטון בנובמבר האחרון. לכן, החליט העיתון להציגו בפני קוראיו במצרים ובעולם הערבי בסדרת פרסומים, כך שנדע כולנו כיצד חושב נשיא המעצמה היחידה בעולם".

"מחבר הספר", נכתב, "בילה כתשע שנים בכלא, אחרי שנשפט והורשע בריגול לטובת ארצות-הברית בסוף שנות השבעים. שרנסקי לא היה אזרח סובייטי רגיל שנאבק על חירות ודמוקרטיה מול מכונת הדיכוי של ברית-המועצות, אלא הנהיג תנועה שקראה לאפשר ליהודים להגר לישראל.

"כאשר מכריז נשיא המעצמה היחידה בעולם שהספר הזה מבטא את הפילוסופיה והמדיניות שלו, אין ספק שהספר ראוי לקריאה בתשומת לב מיוחדת. אולם התוצאה תהיה מתסכלת מאד בסופה, ואולי אף תגרום לרגשות סכנה כלפי ההשפעות של עשרות השקרים שספרו של שרנסקי מלא בהם".

"הספר הוא הטפה כנה וניסיון נאיבי להצדיק את ההתערבות הבינלאומית, ודאי את זו של אמריקה, בענייניהן של כל מדינות העולם תוך שימוש בכוח צבאי, אם נחוץ הדבר, בתואנה של הפצת החירות והדמוקרטיה ... השר שרנסקי נושא איבה כמוסה למצרים, שהגיעה עד לדרגה בה הוא מטיל ספק באמיתות השלום הקיים בין שתי המדינות, ואף אומר כי למרות 25 השנים שחלפו מאז החתימה על הסכם השלום, עדיין לא ניתן לשלול את הסכנה למלחמה בין שתי המדינות, והסיבה העיקרית להישרדות השלום היא כוח ההרתעה של ישראל.

"שרנסקי אף המטיר האשמות ולפיהן ממשלת מצרים מביאה להפצת האנטישמיות בחברה הערבית, כדי להבטיח את הימשכות האיבה לישראל, וזאת בטענה שישנו צורך מתמיד באויב חיצוני כדי להסב אליו את תשומת הלב מפני הבעיות הפנימיות. האשמות דומות הופנו כלפי מדינות ערב אחרות ובהן אף הרשות הפלסטינית.

"את הרעיונות המובאים בספר לאורך כ-300 עמודים ניתן לתמצת בפשטות במספר עמודים, בכך שהן סיסמאות חוזרות ונשנות וחסרות כל קשר למציאות. הוא עצמו התוודע לכך, כאשר הציג את הספר בפני ראש הממשלה שרון - וזה אמר לו שאולי מדובר בדוגמאות שמתאימות לתנאים בהם חש בברית-המועצות, אך לא למזרח התיכון. הספר עמוס שקרים וסילופים לגבי המצב הקיים עתה במדינות ערב.

"אחרי שהכותב מסביר בהקדמה את רעיונותיו הבסיסיים בהם הוא מחלק את העולם לשניים - לחברות חופשיות ולחברות החיות בפחד, ומסביר את אמצעי הדיכוי של ברית-המועצות וכיצד זו קרסה - הוא משליך ממנה, בלי כל קשר, למזרח התיכון. זאת, כדי לסקור את תהליך השלום מאז ראשית אוסלו וכדי לטעון שהוא נכשל בעיקר בגלל שהקהילה הבינלאומית וישראל לא התעקשו על רפורמות דמוקרטיות והפצת החירות ברשות הפלסטינית ובמדינות ערב.

"למרות שהכותב מנסה תחילה להציג עצמו כלוחם למען זכויות אדם, לקראת סוף הספר מתברר כי המחולל הראשי לכל רעיונותיו ועקרונותיו הוא שיוכו הציוני ואמונתו בזכותו ההיסטורית של העם היהודי בארץ ישראל. בשל שיוכו הציוני, שרנסקי שולל לחלוטין את ההשוואה בין הפעולות של ישראל נגד הפלסטינים ואינו מכנה זאת טרור. הוא אף טוען שההשוואה הזאת אינה מוסרית וגובלת באנטישמיות. שרנסקי, שמוביל בשנים האחרונות את המאבק באנטישמיות, מתנגד למונחים כמו 'מעגל האלימות', או הדרישה 'משני הצדדים להפסיק את האלימות', וזאת משום שלטענתו מה שישראל מבצעת כלל איננו אלימות. דרגת עזות המצח שלו מגיעה עד כך שלדעתו, זכותן של המדינות הדמוקרטיות (וישראל ביניהן, כמובן) להחזיק בנשק גרעיני, בשעה שאי אפשר לתת אמון במדינות לא דמוקרטיות אם יחזיקו בנשק שכזה".