"אפילו מתאבדים הם בני אדם"

סרט המתחקה אחר פלסטינים שהופכים למחבלים מתאבדים הוקרן אתמול (ב') בהקרנת בכורה בפסטיבל ברלין. הסרט, " Paradise Now" ("גן-עדן עכשיו"), צולם כמעט כולו בשכם, והוא עוקב אחרי שני חברי ילדות, סעיד וחאלד, שמתכוננים לביצוע של פיגוע בתל אביב, אבל בהדרגה משנים את דעתם.

"הם בני אדם, בין אם תאהבו את זה ובין אם לא, אפילו מתאבדים הם בני אדם. הם מגיעים להחלטות קיצוניות בסיטואציות קיצוניות", אמר הבמאי הפלסטיני האני אבו-אסאד בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית.

קאיס נאסף עלי סולימן האני אבו אסאד (צילום: רויטרס)

הקהל בברלין חיבק בחום את הסרט השנוי במחלוקת, שהוקרן במסגרת התחרותית ומתמודד על פרסי דב הזהב ודב הכסף. שישה ימים לפני הענקת הפרסים אין עדיין סרט שנראה בבירור כמועדף לזכייה.

"זו המציאות, אלה החיים תחת כיבוש. לא היינו צריכים ממש לשחק", אמר אשרף ברהום, המשחק את אבו-כרם, המוח מאחורי ההתקפה המתוכננת על חיילי צה"ל.

אבו אסאד אומר שבחר בכוונה את שכם, משם באו מרבית השחקנים. לעתים קרובות הצוות נאלץ להפסיק את הצילומים בגלל יריות או אפילו התקפת טילים. "הרעיון של הסרט היה ליצור סיפור במקום של 100 אחוז מציאות", הוא אומר. "לצלם במקום שזה קורה... זו הסיבה שזה נראה כל כך אותנטי, אבל באותו זמן זה גם סרט".

הבמאי, שסרטו הופץ כבר בכמה מדינות באירופה ביניהן צרפת, איטליה וספרד, רוצה שהסרט יוקרן בבתי קולנוע במזרח התיכון, במיוחד בישראל. "אני חושב שחשוב מאוד שישראלים יראו אותו, כי זה חלק מהנראטיב שלהם, חלק מהטרגדיה שלהם". נראה שהסרט אכן עושה את דרכן לכאן: הקרן הישראלית לקולנוע תתמוך בו אבל רק אם יימצא לו מפיץ. "הם יתנו לנו כסף, אבל עדיין לא מצאנו מקום להקרין. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם כיסים מלאים בדולרים אבל בלי בתי קולנוע להציג בהם את הסרט", אומר המפיק אמיר הראל.

בסרט מתואר הצילום המסורתי בווידאו של השאהידים לפני יציאתם לפיגוע, שבו הם מסבירים מדוע הם מקריבים את חייהם במאבק נגד הכיבוש, וסצינה בה הם לובשים את חגורות הנפץ.

הפיגוע המתוכנן מסוכל כאשר סיור צבאי מגיע, לאחר שהשניים חומקים דרך פרצה בגדר בין הגדה המערבית לישראל ונפרדים. רק חאלד חוזר לבסיס ואילו סעיד נעלם. סוהא (השחקנית הצרפתיה לובנה אזאבל), בחורה פלסטינית שנמשכת לסעיד, מצטרפת לחאלד בחיפושיו אחר סעיד שעדיין רוצה לנקום את מות אביו, שהוצא להורג בגיל 10 בגלל שיתוף פעולה עם ישראל. "אם אנחנו לא יכולים לחיות כשווים, לפחות נמות כשווים", אומר חאלד, וסוהא עונה לו: "אנחנו הורגים ונהרגים, ודבר לא משתנה לעולם".

בכתיבת התסריט התבסס אבו אסאד על רישומי חקירותיהם של מחבלים מתאבדים שנתפסו, ועל שיחות עם בני משפחה וחברים של מחבלים שביצעו פיגועי התאבדות.

אבל גם הומור לא נפקד מהסרט: מצלמת הווידאו לא עובדת כשחאלד מקדלם את מניפסט ההתאבדות שלו, וכשהיא לבסוף עובדת הוא מסתכל לצד השני של הרחוב ורואה אנשים אוכלים פיתה.