המהפכה של חלוץ?

מאז התפרסם פומבית דבר מינויו של דן חלוץ לרמטכ"ל הבא, עושה שר הביטחון, שאול מופז, מאמץ גדול להציג את המינוי כהשלמה מתבקשת של ההחלטה מהשבוע שעבר, על אי הארכת הקדנציה של בוגי יעלון. מופז ער כמובן לכך שההחלטה בעניין יעלון נתפסה כחלק מעיסקה, שבה הניח לו ראש הממשלה להיפטר משנוא נפשו בלישכת הרמטכ"ל תמורת בחירה בחלוץ, הנתפס כמקורב לשרון ולמשפחתו. אבל בדרך שבה הוא מציג את הדברים, מדובר במשהו אחר לגמרי: ביומה הראשון של מהפכה בצה"ל. זה יום היסטורי, אומר מופז בשיחות.

• מופז קבע: חלוץ יהיה הרמטכ"ל הבא
• בשמאל מחו: פגיעה בטוהר הנשק
• חשש: כהונת חלוץ תהיה פוליטית
• מושב חגור: "גאים גם בו וגם באשכנזי"

המהלך הגדול, כפי שהוא מצטייר כרגע, לא אמור להיעצר במינויו של מפקד הצבא הראשון משורות חיל האוויר. המשכו אמור להיות הישארתו של גבי אשכנזי בצה"ל, כאחראי על זרוע היבשה המחוזקת: לא רמטכ"ל-יבשה (כלומר מפקד), כפי שכבר רמזו כמה אנשים, אלא האחראי המרכזי על בניית כוחו העיקרי של הצבא. מופז שואף כבר מזמן למזג את מפקדת זרוע היבשה עם אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, ולעשות צעדים נוספים שיהפכו את מפקדת זרועות היבשה (מז"י) למפקדת זרוע של ממש. צעדים שישחררו את הפיקודים והמטכ"ל למשימות פיקוד טהורות. חלוץ, שהיה חבר בכיר בצוות "צה"ל 2000" של מופז, תומך במחשבות אלה.

ההחלטה על הגבלת כהונתו של חלוץ לשלוש שנים לא תהווה כנראה מכשול של ממש בפני הארכת הכהונה ב-2008, אם יחפצו בכך ראש הממשלה ושר הבטחון של אז. אם יישאר אשכנזי, ולאור ההחלטה על הגבלת כהונת חלוץ לשלוש שנים, עשוי המהלך להיות מושלם במינויו של משה קפלינסקי לסגן הרמטכ"ל.

קפלינסקי, המועמד המועדף של שרון לרמטכ"ל הבא, אמור היה להתמנות לתפקיד ראש אגף המודיעין; אבל זהו תפקיד לשלוש שנים, שבתנאים הנוכחיים לא יאפשר לו להיות סגן הרמטכ"ל בקדנציה של חלוץ. סיכוייו של מי שלא היה סגן להתמנות לרמטכ"ל קיימים, אך בעייתיים.

לפיכך, תסריט אפשרי שיספק מענה לרצונם של שרון ומופז כאחד, יהיה אשכנזי כראש מז"י ומועמד לרמטכ"לות, וקפלינסקי כסגן רמטכ"ל יחיד ומועמד שני (ולמעשה מוביל, בפער גדול). אשכנזי עלול לטרפד את התסריט הזה אם יאמר לא. אז ייתכן בהחלט שיהיו לחלוץ שני סגנים, כפי שהיה נהוג עד היום.

עם או בלי קשר, מופז בעידן חלוץ בראשות הצבא ימצא את עצמו מול רמטכ"ל עצמאי, מודע לערכו ולמעמדו, וכזה שגבר על המכשול שעצר לפניו אנשים כעזר ויצמן, בני פלד ודוד עברי. לא פחות מזה, יהיה זה רמטכ"ל עם קו ישיר ללשכת ראש הממשלה, מה שמעמיד את התפקיד הלא תמיד מוגדר של שר הבטחון בין הפטיש לסדן. עם או בלי מהפכה, אפשר לצפות למערכת יחסים מעניינת ביותר בין הרמטכ"ל לממונה עליו: למי שמפקפק, כדאי להזכיר שמופז היה הדוחף העיקרי למינוי יעלון, ושלוש שנים אחר כך סיים בחיתוך חד את כהונתו.

איזה רמטכ"ל יהיה חלוץ? הוא איש דעתן, כריזמטי, שבא מן המערכת החזקה ביותר בצה"ל - חיל האוויר. יחד עם הגיבוי האיתן שהוא מקבל, תהיה לחלוץ יד חופשית לנסות ולהסיט את הצבא לכיוונים חדשים, במציאות של תקציבים מקוצצים. מבחנו יהיה בין השאר במטכ"ל שיגבש: האם יהפוך את המטה הכללי, שבשנות מופז ויעלון היה גוף אפור למדי, לפיקוד בעל משמעות.

עוד לפני זה מחכה לו תכנית ההינתקות. מופז צודק כשהוא אומר, שלא מדובר בשיקול מכריע במינויו של רמטכ"ל, שכן זוהי תכנית אופרטיבית של מפקדים בשטח ורמטכ"ל נמדד בניהוג הצבא. אבל כפי שלמד יעלון לפניו, חלוץ – ששמר על פרופיל תקשורתי נמוך למדי בחודשים האחרונים – עלול לגלות שבתפקיד החדש, לא המהפכות הגדולות חשובות אלא האמירות הקטנות (שבהן כבר כשל בעבר) והמבצעים המקומיים.