בג"ץ לכנסת: לדון שוב בהסרת חסינות גורלובסקי

הכרעה דרמטית - בניגוד לעמדת המדינה: בג"ץ החליט הבוקר (יום ד') לבטל את החלטת ועדת הכנסת בעניין אי הסרת חסינותו של חבר הכנסת, מיכאל גורלובסקי (ליכוד) בפרשת ההצבעות הכפולות - וקבע כי העניין יוחזר לוועדה לדיון מחודש. ההחלטה מעוררת היום סערה וזעם בכנסת.

"ראינו כי בהחלטתה של ועדת הכנסת שלא להמליץ על נטילת חסינותו של חבר הכנסת גורלובסקי נפל פגם. תוצאותיו של פגם זה היא כי להחלטתה של ועדת הכנסת אין תוקף - ויש לבטלה", כתב בהחלטתו נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק. משמעות ההחלטה היא כי יהיה לכך רוב בהצבעת חברי הוועדה - גורלובסקי יועמד לדין פלילי. עם זאת, הרכב ועדת הכנסת לא השתנה מאז ההצבעה, וחברי כנסת מהליכוד ומש"ס אמרו ל-ynet כי יעמדו על עמדתם - למרות החלטת בג"ץ. ליועץ מזוז צפוי קרב קשה - אלא אם כן יחליט גורולבסקי למנוע ביזיון ויודיע על הסכמה להסרת חסינותו.

הדיון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, התקיים בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון, שדרשה להסיר את חסינותו של גורלובסקי, שהצביע הצבעה כפולה בכנסת בדיון על התוכנית הכלכלית לפני כ-8 חודשים. לגבי ההחלטה שררה תמימות דעים: השופטים חשין, בייניש, ריבלין, פרוקצ'ה, לוי וגרוניס קיבלו פה אחד את עמדתו של ברק.

השופט ברק הסביר בהחלטתו כי אין להשוות בין עניינו של ח"כ גורלובסקי בפרשה לעניינם של שלושה חברי הכנסת הנוספים אשר הצביעו מספר פעמים

 בפרשה זו, משום שלגביהם השתכנע היועץ המשפטי לממשלה כי הצבעתם הכפולה נעשתה בתום לב. "נחה דעתנו, כי מקרהו של ח"כ גורלובסקי - ויחד עמו ח"כ חזן - שונה ממצבם של שלושת חברי הכנסת האחרים, אשר עניינם נבדק... סבירותן של החלטות אלה (בעניינים של שלושת האחרים, ד.ש) כשלעצמן אינה עומדת לבחינתנו בעתירה זו. כל שאנו קובעים הוא שהן מיוסדות בטעמים ענייניים, ושאין בהן להעיד על אפליה בגישתו של היועץ המשפטי לממשלה".

"לפיכך", ממשיך השופט ברק, "הגעתי אפוא למסקנה כי בנסיבות המקרה שלפנינו הפעלה ראויה של שיקול דעתה של ועדת הכנסת היתה צריכה להוביל אותה להמליץ בפני הכנסת ליטול את חסינותו (הדיונית) של ח"כ גורלובסקי. ועדת הכנסת לא קיבלה את ההחלטה שהיה עליה לקבל".

"זה מהלך שעלול להביא לעימות"

יו"ר ועדת חוקה, ח"כ מיכאל איתן מהליכוד, אמר בתגובה: "בג"ץ הצטרף למסע הדה-לגיטימציה שחוגים מסויימים מנהלים נגד הכנסת. זו עליית מדרגה באקטיביזם של בית המשפט נגד הכנסת, ומהלך שעלול להוביל לעימות". ח"כ איתן קרא לחברי ועדת הכנסת להצביע נגד הסרת חסינותו של גורלובסקי. "בכך הכנסת תכבד את החלטת בג"ץ לקיים הצבעה חוזרת אך תכבד גם את עצמה בכך שתעמוד על דעתה".

היועצת המשפטית של הכנסת, אנה שניידר, שהגנה בבג"ץ על החלטת ועדת הכנסת, אמרה ל-ynet: "הגנתי על החלטת ועדת הכנסת כי חשבתי שהיתה סבירה. כשאראה את הנימוקים של השופטים בהחלטה - אדע כיצד לנהוג".

היו גם קולות אחרים: יו"ר סיעת שינוי, ח"כ רשף חן, שתמך בהסרת חסינותו של גורלובסקי, הגיב: "זה לא מפתיע שהחלטת הוועדה בוטלה. בוועדת הכנסת יושבים פוליטיקאים שהם האחרונים המתאימים לדון בהסרת החסינות של ח"כ אחר. עד שהסמכות לא תוצא מוועדת הכנסת - היא תמשיך להתבזות בנושא זה".

עורך הדין אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון הגיב בסיפוק להחלטה: "יצא היום מסר ברור מאד מבית המשפט העליון שכנסת ישראל לא תהפוך לעיר מקלט. ח"כים לא יוכלו לאחוז בקרנות המזבח ולהימלט מאימת הדין. המסר צריך להיות ברור גם עבור ח"כים שמגינים על בנו של ראש הממשלה. החלטת בית המשפט היא נקודת אור ברמה של שלטון החוק".

ואילו עו"ד גרשון גונטובניק, פרקליטו של ח"כ גורלובסקי, אמר: "פסק הדין קבע היום כי העניין יוחזר לוועדת הכנסת ושההחלטה בטלה. הפרק הבא מבחינתנו, הוא להתמודד עם פסק הדין לפני הוועדה והכנסת. זה עדיין לא סוף פסוק בנושא הסרת החסינות. עלינו לקרוא בעיון את ההחלטה - ולראות כיצד נתייחס אליה".

הטענה היתה: "הוא הודה ונענש מספיק"

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ביקש בעבר מבג"ץ לדחות את העתירה, מהסיבה שגורלובסקי הודה מייד במעשה ונענש בוועדת האתיקה.

לדבריו, "לאור מכלול הנסיבות, לרבות העובדה כי ח"כ גורולובסקי הודה במעשיו באופן מיידי, עניינו הובא בפני ועדת האתיקה של הכנסת שהחליטה להטיל עליו סנקציות, השיקולים שנשקלו על ידי חברי הוועדה כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, וכן החלטת ועדת הכנסת שלא להסיר את חסינותו - התערבותו של בית המשפט הנכבד אינה מוצדקת".

מזוז העניק גיבוי מלא לשיקולים של ועדת הכנסת והעומד בראשה, ח"כ רוני בראון, שאמר בתגובה: "אני מרוצה מכך שעמדת היועץ המשפטי לממשלה לבג"ץ היא כי אין להתערב בשיקולי ועדת הכנסת כפי שנשקלו בעניין גורלובסקי". עכשיו הפך בג"ץ את הקערה על פיה.