מעל דפי ההיסטוריה: אליזבת בלקוול

בכל מקום כיום אנו פוגשים בנשים שעובדות כרופאות, שופטות, טייסות ואפילו כְּאַסְטְרוֹנָאוּטִיּוֹת. אבל, האם ידעתם שפעם, לפני הרבה שנים, זה היה ממש לא מקובל? תפקידן של הנשים היה ברור לגמרי... הן היו צריכות להישאר בבית, לגדל את הילדים, לכבס, לבשל, לעזור בהכנת השיעורים ובערב - לקבל את פניו של הבעל החוזר מהעבודה. ברוב המקומות בעולם נשים כלל לא למדו בבית הספר... פשוט כי לא היה בזה שום צורך.

אולם, אֶלִיזָבֶּת בְּלַקְוול חלמה כבר מגיל צעיר להיות רופאה. כן, רופאה ולא שום דבר אחר. ואם אתם חושבים שזה היה קל, אתם טועים בהחלט! כל מי ששמע על חלומה חשב שמדובר בבדיחה לא מוצלחת וגם הציע לבְּלַקְוול להפסיק לחלום ולחזור למציאות. היו גם כאלה שעיקמו את האף וקבעו נחרצות ש"אישה רופאה - לא יקום ולא יהיה!". אולם, בְּלַקְוול לא ויתרה. היא רצתה להיות רופאה ויהי מה.

צעדים ראשונים בדרך לחלום

אֶלִיזָבֶּת בְּלַקְוול נולדה בְּאַנְגְּלִיָּה בשנת 1821 וכבר בהיותה נערה צעירה הודיעה לכולם שהיא תהיה שונה, ובניגוד לנשים אחרות - תעשה משהו חשוב בחייה - תעסוק ברפואה. אולם, חלום לְחוּד ומציאות לְחוּד. ואכן, דרכה של בְּלַקְוול לא הייתה קלה - כל בתי הספר אליהם ביקשה להתקבל בשנת 1840 סגרו את שַׁעֲרֵיהֶם בְּפָנֶיהָ והודיעו לה שהם לא מוכנים לקבל נשים. בְּלַקְוול כל כך הִתְעַקְּשָׁה, עד שחבריה יעצו לה לנסות וּלְהַעֲרִים על המערכת: להתקבל לבית הספר כשהיא לבושה בבגדי גבר. בְּלַקְוול, שלחמה למען זְכויּוֹתֵיהֶן של הנשים, סירבה בתוקף.

היא חשבה שהיחס שקיבלו הנשים פשוט לא היה הוגן. היא גם האמינה כי לנשים מגיע יחס דומה לזה של הגברים ולכן החליטה שלא לוותר. היא שלחה לא פחות מ-16 פניות לבתי ספר שונים, ובכל פעם קיבלה תשובה שלילית. ואתם בטח מבינים עד כמה זה היה מְתַסְכֵּל ומרגיז... לאחר שכבר כמעט הרימה ידיים, קיבלה בְּלַקְוול מכתב קַבָּלָה ללימודי רפואה במכון הרפואי של "קוֹלֶג' זֶ'נֶבָה" בִּנְיוּ יוֹרְק.

אתם בטח שואלים: למה דווקא שם? ובכן, ועדת הקבלה, שקיבלה את מכתבה של בְּלַקְוול, חשבה כי נפלה טעות בטופס או שזו איזו בדיחה מצחיקה. כי הרי לא יעלה על הדעת שאישה תלמד רפואה, נכון? כשבסופו של דבר הבינו אנשי הוועדה כי באמת מדובר בתלמידה שהיא אישה... כבר היה מאוחר מדי מכדי לשנות את דעתם. וכמו שאומר הפתגם: "צוחק מי שצוחק אחרון". ולמרבה המזל הייתה זו אֶלִיזָבֶּת בְּלַקְוול שצחקה אחרונה.

מאבקים וקשיים

גם בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה הַיוקְרָתִית, לעומת זאת, חייה של בְּלַקְוול לא היו קלים. למרות שהתקבלה כתלמידה מן הַמִּנְיָן – חֲבֵרֶיהָ לספסל הלימודים הטילו עליה חֵרֶם, לא עזרו לה ולא שיתפו אותה בפעילויות השונות. גם המורים התייחסו אליה בזלזול רב, ואפילו סירבו לאשר לה להשתתף בקורסים מסוימים – רק בגלל שהיא אישה.

אבל, כל זה לא הפריע לבְּלַקְוול לסיים את לימודיה עם ציונים גבוהים מאוד ולהפוך לרופאה הַמּוסְמֶכֶת הראשונה בַּמַּעֲרָב. ואת הפרצופים החמוצים של התלמידים שקיבלו ציונים פחות טובים אפשר רק לדמיין...

כאן לא רוצים נשים רופאות!

לאחר קבלת התעודה, בְּלַקְוול ניסתה להתקבל לבתי חולים שונים בְּפָּארִיס כדי להשלים את הַכְשָׁרָתָהּ, אך גם שם סגרו בפניה את הדלתות. "אישה רופאה? לא אצלנו!", אמרו רבים מהם וְשִׁילְּחוּ אותה לדרכה. לבסוף, בְּלַקְוול התקבלה לקורס מְיַלְּדוֹת בבית הספר למְיַלְּדוֹת.

הקורס היה מיועד, אומנם, לנשים בלבד, אך היא האמינה כי גם זו תהיה קפיצת דרך עבורה. לאחר זמן מה, החליטה לעבור לְאַרְצוֹת הַבְּרִית, כי האמינה שהיחס שתקבל שם יהיה טוב יותר. אולם, גם שם לא שמחו במיוחד לקבל את פניה של הרופאה הצעירה והמוכשרת. אף רופא לא הסכים לעבוד עימה או לעזור לה למצוא מקום שבו תוכל להקים מרפאה משלה.

העקשנות משתלמת

כמו שאתם ודאי מבינים, המילים "לא" ו"אי אפשר" רק הופכות את גיבורת הסיפור שלנו לעקשנית וְלִנְחוּשָׁה יותר. ואכן, מתברר שֶׁעַקְשָׁנוּתָהּ לבסוף הִשְׁתַּלְּמָה. לאחר כשנתיים של מגורים בִּנְיוּ יוֹרְק פתחה בְּלַקְוול מרפאה עַצְמָאִית לנשים ולילדים עניים. זמן קצר לאחר הפתיחה, המרפאה כבר שקקה חיים וכל מי שלגלג על בְּלַקְוול בעבר, יכול היה עכשיו רק לעמוד מהצד ולקנא. המרפאה, שהייתה מקור גאוותה של בְּלַקְוול, פועלת עד היום בִּנְיוּ יוֹרְק.

שנים לאחר שהצליחה להגשים את חלומה, בְּלַקְוול זכתה לפתוח, בסמוך למרפאתה, את בית הספר הרפואי לנשים. לאחר שזכתה לפרסום באַרְצוֹת הַבְּרִית חזרה לְאַנְגְּלִיָּה בשנת 1969 וגם שם פתחה בית ספר רפואי לנשים. כעת קיבלו את פניה של בְּלַקְוול בְּכָבוֹד שֶׁל מְלָכִים.

גם חֲבֵרֶיהָ לְמִקְצוֹעַ הָרְפוּאָה הבינו, כי לפניהם עומדת רופאה מכובדת שלא כדאי לזלזל בְּהֶישֵּׂגֶיהָ. אֶלִיזָבֶּת בְּלַקְוול זכתה להיות האישה הראשונה שנרשמה בספר הרופאים הבריטי ולאחר מכן אף זכתה לעיטור הכבוד המלכותי מִידֵי הַמַּלְכָּה. כשבְּלַקְוול הלכה לעולמה בגיל 89, נשים רבות כבר עסקו בתחום הרפואה והפכו לחלק רגיל וטבעי מנוף בתי החולים.

ואם לפעמים אתם מתייאשים וכמעט מוותרים על החלום שלכם... היזכרו באֶלִיזָבֶּת בְּלַקְוול, הרופאה הראשונה, ותבינו שאין דבר העומד בפני הרצון. זו עובדה!

רוצים לדעת עוד? - סיפור חייה של אֶלִיזָבֶּת בְּלַקְוול .