תקדים: כבאים הורשעו בגרימת מוות ברשלנות

לא הצילו, והורשעו: בית משפט השלום בנתניה הרשיע היום (ה') שלושה כבאים וקבלן זיפות בגרימת מוות ברשלנות, בעקבות השריפה שפרצה במרכול "היפר חביב" בפברואר 2000, ממנה נהרגו ארבע עובדות המקום - מזל טלקר, בהירה קמק, ורד ביבי ועדנה מיכאלי ניסים.

המורשעים הם ראש מדור מניעת דליקות בתחנת כיבוי בפתח תקווה, שמעון טסה, ושלושה מפקחים בתחנה - אלי דקה, יעקב בירמן ואברהם הלוי. וקבלן הזיפות דרור גלעדי.

התובעים בתיק, עורכי הדין בני שגיא, אור ממון ואופיר סטרשנוב מפרקליטות מחוז מרכז, אמרו לאחר מתן הכרעת הדין כי מדובר בהצלחה חסרת תקדים: "פעם ראשונה שהגישו כתב אישום נגד כבאים על אחריותם לתוצאות שריפה - והם הורשעו. המסר המרכזי הוא דחיית שיטת 'הסמוך' שאפיינה את פעולת הנאשמים".

תזכורת: בחודש פברואר 2000 בוצעו עבודות איטום בגג מחסן "היפר חביב" שבפתח תקווה, תוך שימוש באש גלויה. במהלך ביצוע העבודות התלקחו חבילות צמר גפן וחיתולים שאוכסנו בסמוך והאש התפשטה לכל חלקי המחסן. כתוצאה מהשריפה נהרגו העובדות. חמישה עובדים אחרים נפצעו מכוויות ומשאיפת עשן ולמרכול נגרם נזק כבד.

בחודש יולי אשתקד, במסגרת עיסקת טיעון, הודו ארבעה נאשמים אחרים באחריות לאירוע. יעקב טסאת ויוסף חביב מבעלי המרכול, שותפם יחזקאל אסלן ואחד העובדים - יהודה שבו - הורשעו בגרימת מוות ברשלנות והוטלו עליהם עבודות שירות וקנסות כספיים. ב-2003 הורשע אדם מנהל העבודה במרכול על פי הודאתו בעסקת טיעון ונידון לעבודות שירות וקנס של 5,000 שקל.

ההרשעה היום הייתה של יתר הנאשמים בפרשה, שכפרו במיוחס להם. בהכרעת הדין כתבה השופטת רות לורך כי "מדובר בשרשרת מעשים ומחדלים, כאשר כל נאשם מהווה חוליה בשרשרת הרשלנות ודי בהתנהגות לא רשלנית של אחד מהם על מנת לנתק את שרשרת הרשלנות ולמנוע את האסון".

לגבי קבלן הזיפות גלעדי כתבה השופטת כי התרשלותו מתבטאת בשיטת עבודתו, בכך שלא נקט באמצעי הבטיחות הנדרשים בעבודה באש גלויה ולא דאג לפינוי סחורה שאוכסנה במחסן בטרם החל בביצוע העבודה, אף שראה את סוג הסחורה ואופן אכסונה. 

השופטת מתחה ביקורת חריפה על העובדה שהמבקרים של תחנת כיבוי האש בפתח תקווה הסתמכו על ביקורת קודמיהם, ובכך למעשה לא תוקנו ליקויים שונים שהיו במקום, וגרמו לאסון הכבד. "שוכנעתי מעבר לספק סביר כי... הנאשמים התרשלו בתפקידם וכי התנהגותם הרשלנית היוותה גורם משמעותי במהירות התפשטותה של האש, בחוסר היכולת לכבות את האש ולחלץ את הלכודים, ובסופו של יום הביאה גם היא לתוצאות הטרגיות של השריפה".

"כל כשל, כל ליקוי, תרם את תרומתו השלילית והצדדים יחדיו חברו בכשל מערכתי כולל שהשפיע מהותית על אירוע יום השריפה ותוצאותיה הטרגיות... קיים קשר סיבתי הדוק בין כל ביקורת רשלנית... ועד האסון בשנת 2000", כתבה השופטת. 

פרקליטו של אחד הכבאים, עו"ד יוסף אהרונסון, אמר כי הכרעת הדין היא תוצאה של תסמונת הש.ג. הוא ציין כי על המפקחים מוטל עומס עבודה רב, כאשר שישה מפקחים צריכים לכסות 6,000 מבנים בשנה. 

"המפקחים ביצעו את העבודה שלהם בנאמנות. הם הואשמו על כך שמילאו את תפקידם על פי ההוראות שניתנו להם ממפקדיהם, ועל פי המדיניות שקבועה בכיבוי. מדובר באנשים נורמטיביים ולא עבריינים, ובית המשפט לא היה צריך להרשיע אותם".