דו"ח: מצב הנשים בעולם הורע בעשור האחרון

הוועידה התכנסה לבחינת מצב הנשים בעולם, עשר שנים לאחר שנחתמה האמנה העולמית לקידום מעמד האישה בבייג'ינג, ולקראת יום האישה הבינלאומי שיצויין בשבוע הבא.

הדו"ח הקיף נשים מ-150 מדינות, והוא מעיד למעשה על כשלונם של ממשלות ומשטרים ברחבי העולם בקידום מעמדן של נשים. זאת על אף המחוייבות שקיבלו על עצמן 189 מדינות בשנת 1995 בעניין, בוועידת בייג'ינג. הדו"ח מצביע על כך שהגישה של קידום זכויות נשים בהדרגה, לא השיגה את יעדיה.

"נשות העולם אינן זקוקות עוד למילים והבטחות מממשלותיהן. הן רוצות בפעולה, הן מעוניינות שהממשלות יגנו על זכויותיהן האנושיות", סיכם הדו"ח, שכותרתו "בגידת בייג'ינג".

העומדת בראש הדו"ח, ג'ון זיטלין, הסבירה כי "מצבן של נשים גרוע בהרבה מהמצב שבו נדמה שהן נתונות, לפי הנתונים שמציגות ממשלותיהן. הגידול בעוני, תהליכי המיליטריזציה  ואי השוויון פוגעים במיליוני נשים ברחבי העולם. על ממשלות לפעול באופן נחרץ כדי לאזן את הכוחות הללו, אך לצערינו הם לא עושות כן", הסבירה.

אמנם מספרן של המדינות שהתחייבו לאמנת 1979 בדבר מניעת אפליית נשים עלה מ-146 לפני עשור, ל-179 כיום. אך המציאות לא השתנתה. ארה"ב, למשל, לא אישררה את ההסכמות הללו.

אלימות נגד נשים זוכה להתייחסות נרחבת בדו"ח, ומצויין בו כי אלימות זו מהווה בעיה חמורה שמשפיעה על שני שלישים מנשות העולם. בקזחסטן, לדוגמא, 60% מהנשים סבלו מאלימות מינית או פיזית לפחות פעם אחת בחייהן. בארה"ב 31% מהנשים נוצלו מינית בידי בני זוגן. בשנת 2000, 44% מהנשים הנשואות בקולומביה סבלו מאלימות שהפנו כלפיהן בני זוגן.

ממשלות העולם לא נוקטות אמצעים מספקים כדי להפסיק סחר בנשים ובילידם, נישואים בכפייה, הדחה לזנות ועבדות. יותר מ-175 אלף נשים ממזרח אירופה נאלצות לשמש בתעשיית המין במערב היבשת בכל שנה. הדו"ח מצביעעל עלייה מתמדת במספרן של נשים מברית המועצות לשעבר, שנסחרות ומועברות לצפון אמריקה.

גם ההבטחה שניתנה בבייג'ינג לגבי שיפור שירותי הבריאות "נכבלה בידי אנשי דת קיצוניים". נשים וילדות מהוות את קבוצת הסיכון הגדולה ביותר בהידבקות בנגיף האיידס, "בראש ובראשונה עקב שימור דפוסים של ניצול מיני", צויין.

ההבטחה שסיפקו ממשלות העולם בבייג'ינג לגבי שילובן של נשים בעמדות של קבלת החלטות, לא "סייעה בהרבה", לפי הדו"ח לקדם נשים. רק חמש מדינות הצליחו להעסיק נשים בשליש מהמשרות הציבוריות בשנת 1995, עשר מדינות עשו כן בשנת 2000, ו-15 מדינות עמדו בכך בשנת 2004. המדינות בהן אין ייצוג נשי כלל בפרלמנט: בחריין, כוויית, מיקרונזיה, סעודיה, נאורו, פלאו, איי שלמה, איחוד האמירויות הערביות, טונגה, טווולאו וגינאה ביסאו.

ובכל מקרה, בכל רחבי הגלובוס מעמדן של נשים עדיין אינו שווה לזה של גברים בבית, במקום העבודה ובממשל. רוב אוכלוסיית העוני של העולם מורכבת מנשים. מאז החתימה על הסכמות בייג'ינג נרשמה הרעה ברוב תחומי חייהן של נשים: העסקתן בסיכון, חוסר ביטחון חברתי ושירות ציבורי לו הן זוכות.

החופש הכלכלי ותהליכי הגלובליזציה הפכו עבודות רבות בהן הועסקו נשים בעבר לבלתי מושגות עבורן כיום. 90% מנשות הודו המועסקות, עובדות בחקלאות, וכך גם 75% מנשות זמביה, ו-66% בדרום קוריאה. 43% מהנשים מעל גיל 15 באיזורים העירוניים במדינות אמריקה הלטינית אינן משתכרות כלל.