האח הגדול יחפש בשבילכם
מנועי החיפוש הגדולים בגרמניה הסכימו לסנן אתרים בלתי הולמים, החשודים בהפרת החוק. גל מור חושב שההתקרנפות המסוכנת הזו מובילה לפוליטיזציה של מנועי החיפוש
מנועי החיפוש הם האורים ותומים של עידן המידע - הם קובעים מה נמצא, איך נמצא וכמה מידע נמצא באינטרנט. במובן מסוים, אתר אינו קיים אם דפיו אינם נסרקים על ידי הרובוט החרוץ של גוגל - ה'גוגלבוט' - ומצורף לשמונה מיליארד דפי האינטרנט שכבר נמצאים במאגר של מנוע החיפוש הפופולרי.
הצורך "להיות שם" כפה לאחרונה על הניו יורק טיימס לשנות מעט את המודל העסקי שלו ולפתוח לדפדוף חינם ברשת חלק מדפי ארכיון האתר, המיועד לצפייה בתשלום. בדרך זו, יותר משתמשים יגלשו לאתר הטיימס דרך מנועי החיפוש, אשר מעמדם ככבישים הראשיים המפנים את הגולש למידע שהוא מבקש ברשת הולך ומתחזק עם הזמן.
מסיבה זו, כל התערבות של חברות החיפוש באלגוריתמים של מנועי החיפוש מעוררת חשש מוצדק באשר לחוסר אובייקטיביות של תוצאות החיפוש. הצנזורה במנועי חיפוש אינה חדשה, לפחות לא בגוגל. בעבר פורסם כי גוגל נכנעה ללחץ של התנועה הסיינטולוגית, וצינזרה אתר שיצא נגד התנועה והשתמש כביכול בסימנים מסחריים שלה, כך שגולשים המחפשים מידע על הסיינטולוגיה לא ימצאו אותו.
גוגל התקפלה גם מול שלטונות סין כאשר התחייבה בשנה שעברה לסנן "תכנים בעייתיים" מהגירסה הסינית של מנוע החדשות האוטומטי של גוגל. גולשים סינים המחפשים מידע על התנועה הרוחנית "פאלון גונג", שהוצאה מחוץ לחוק בסין, או על זכויות אדם בסין - מופנים לדפים ריקים או לדפים מטעם הממשלה. מתנגדי המשטר ותומכי חופש הביטוי זועמים, וטוענים, שוב בצדק, כי מהימנותה של גוגל ספגה בכך מכה אנושה.
מקרה חמור במיוחד
כל אלה מחווירים לעומת הדיווח של העיתון הגרמני Heise בחודש שעבר, לפיו כל מנועי החיפוש הגדולים בגרמניה, בהם גוגל, לייקוס, AOL ויאהו!, הסכימו לסנן מרצון "דפי אינטרנט שאינם הולמים" באמצעות "רשימה שחורה ממשלתית" של אתרים אסורים. זאת, למרות שרוב הדפים האסורים מתארחים בשרתים מחוץ לגבולות המדינה. אמנם, מנועי חיפוש מציעים גם היום אפשרות לסנן תכנים למבוגרים בלבד או תכנים בעיתיים אחרים, אך גולשים בגרמניה לא יוכלו לבחור לצפות בדפים האסורים, אם ירצו בכך.
גם הצנזורה על מנועי חיפוש בגרמניה אינה חדשה, למעשה, על אף שההסדר החדש ישכלל אותה. מחקר של אוניברסיטת הארוורד, שפורסם לפני כשנתיים וחצי, גילה כי אתרים אנטישמיים וימניים-קיצוניים הושמטו מהגירסה הצרפתית והגרמנית של גוגל. הטכנולוגיה של גוגל מאפשרת לחברה לחסום אתרים מסויימים באופן כזה, שרק גולשים במדינות מסוימות יוכלו לקבל אותו - ואילו עבור גולשים במדינות אחרות הוא לא יופיע במסד הנתונים.
המחקר מבוסס על תוכנה שערכה בדיקה אוטומטית לאינדקס האתרים של מנוע החיפוש, על פי התשובות שמתקבלות בגירסאות "גוגל" בשפות שונות. על פי הממצאים, מספר האתרים שאינם נכללים בדפי התוצאות בגירסה הצרפתית והגרמנית, אך כן מופיעים בגירסאות מנוע החיפוש בשפות אחרות עולה על 113. דובר גוגל הודה כי החברה הסירה אתרים בעייתיים מהאתרים שלה בצרפתית ובגרמנית, והסביר כי הדבר נעשה כדי להימנע מהפרת החוק במדינות אלה. על פי גוגל, בגרמניה הוסרו האתרים בעקבות פנייה מהממשלה.
במקרה אחר, שפורסם לפני כשנתיים, גרם לחץ הגולשים לכך שגוגל סילק אתר שנטען כי הוא פדופילי. למעשה, האתר המדובר כלל מאמר בשם המדריך של צ'סטר: "כיצד להתחיל עם ילדות קטנות", שעיקרו הומור חולני ותו לא. אשת יחסי-הציבור של גוגל, דבי פרוסט, מסרה אז כי האתר הוסר ממסד הנתונים לאחר שהתברר שהוא עובר על החוק.
איפה עובר הגבול?
רבים יאמרו ללא היסוס כי יש להסיר ממנועי החיפוש קישורים לאתרים גזעניים ופדופיליים. הרשימה השחורה של מנועי החיפוש בגרמניה כוללת אתרים גזעניים, אנטישמיים, מעודדי פשע או אלימים במיוחד - תכנים שבהחלט אינם מלבבים. גם אני ארגיש הרבה יותר טוב אם תוצאת החיפוש הראשונה שעולה בחיפוש אחר Jew ("יהודי") בגוגל לא תוביל לאתר אנטישמי.
אולם, אם עריכת המאגרים של מנועי החיפוש מושפעת גם מלחצים פוליטיים וערכיים ולא נעשית ללא מגע יד אדם - מתעוררת השאלה היכן בדיוק עובר הגבול בין תכנים ראויים לכאלה שאינם הולמים ומי יקבע אותו. מכאן קצר המרחק עד לקביעה של מדינות מסוימות כי אתרים ישראלים מסוימים צריכים להחסם בפני אזרחיהן המחפשים מידע במנועי החיפוש - מסיבות שונות ומשונות. גם ממשלת ישראל עלולה להחליט על אתרים שחשוב להגן על האזרחים מפניהם.
ההחלטה האחרונה מגבירה את החשש מפני פוליטיזציה של החיפוש ברשת. במקום להבין כי מנועי חיפוש ראויים להגנה מיוחדת במשפט כספקי קישורים שאינם אחראים על תוכנם, מדינות - ולא רק דיקטטורות - מטילות על מנועי החיפוש את תפקיד הצנזור, האח הגדול. אפשר להתמודד עם מדיניות נפסדת כזו באמצעות כלים מקוונים - למשל, להקפיד לחפש בכמה מנועי חיפוש ולהשתמש בשרת פרוקסי, שיאפשר לאזרחים למצוא את המידע שהממשלות מנסות להסתיר מפניהם. החשש הוא כי גולשים רבים, שעדיין מאמינים באובייקטיביות של מנועי החיפוש, ימשיכו לסמוך על מנוע חיפוש אחד בחיפושיהם.