"לפתע קרס הקיר". חזרה לאסון הייזל 1985

הערב (שלישי) תיפגשנה ליברפול ויובנטוס למשחק הראשון ביניהן בשלב רבע גמר ליגת האלופות (במשחק נוסף תארח ליון את איינדהובן). מעבר לעובדה שמדובר במשחק מבטיח, הרי שלא פחות מכך הוא מסקרן בשל העובדה שזהו עימות ישיר ראשון בין שני המועדונים מאז אותו ערב שחור בהייזל, בלגיה, לפני 20 שנה.

גמר ליגת האלופות באותה שנה נערך דקות ספורות לאחר ש-39 אוהדים, מרביתם איטלקים, קיפחו את חייהם ועוד עשרות נפצעו בעקבות מהומות קשות ביציעים. הקבוצות האנגליות, בעקבות אותו משחק, הושעו על ידי אופ"א לחמש שנים מכל טורניר אירופי וקברניטי ההתאחדות במדינה הבינו כי מדובר בפרשת דרכים המצריכה טיפול שורש בתופעת החוליגנים. יובנטוס ניצחה 0:1 בסיום אותו משחק אבל אף אחד לא חגג.

איתן עמית, כתב 'ידיעות אחרונות' שנשלח לסקר את המשחק, תיאר את מה שהתרחש באותו ערב שאף חובב כדורגל באירופה לא ישכח.

"הגעתי אל האיצטדיון בשעה 5:40 אחר הצהריים, שעתיים וחצי לפני שריקת הפתיחה. כבר אז נראו המדשאות והרחבות לפני האיצטדיון כמו מיזבלה ענקית, כאשר אלפי אנגלים, שסבאו כמויות אדירות של בירה במשך כל היום והלילה שלפניו, השליכו את הבקבוקים הריקים ופחיות המשקה לכל עבר. עשרות מהם, הלומי אלכוהול, היו מוטלים על הקרקע. נסים בכר, מאמן נבחרת הנוער של ישראל שהגיע איתי לאיצטדיון, אמר לי באותו רגע: 'איך מרשים להם דבר כזה? אין כאן בכלל משטרה.

"7:00 בערב. כ-200 מאוהדי ליברפול ביציע המערבי. מרביתם שיכורים לחלוטין, פרצו את הגדר והתקרבו בריצה מאיימת אל עבר אוהדי יובנטוס. את המקלות שעליהם נופפו קודם לכן את דגלי המועדון, הפכו לכלי נשק. בעדויות של האיטלקים לאחר המשחק נאמר כי כמה מן האנגלים אף שלפו לעברם סכינים ומוטות ברזל.

"7:30 בערב. מן הלחץ העצום של האיטלקים הנסוגים קרס לפתע הקיר, קובר תחתיו עשרות אנשים. האיצטדיון נתקף אימה. ביציע שממול פרצה קבוצה של איטלקים את הגדרות והחלה לרוץ אל העבר השני במטרה לעזור לבני עמם. הם נסוגו בלחץ פרשי משטרה שהוזמנו לאיצטדיון. האימה הייתה בעיצומה. כר הדשא הוצף אנשים. מן המקום בו קרס הקיר נשמעו זעקות כאב ופחד של הפצועים. אנשי העזרה-ראשונה ניסו לטפל בפצועים ולחלץ את ההרוגים, אך הם היו מעטים מדי".

"7:40 בערב. קבוצה נוספת של פרשי משטרה ומאות שוטרים חבושי קסדות ומצויידים באלות ומגינים הגיעה לאיצטדיון והחלה להדוף את האנגלים למקומם. אנשי העזרה-ראשונה, שמספרם גדל כעת, יכלו לגשת אל המקום בו קרס הקיר ולחלץ את הגוויות והפצועים מתחת להריסות. ייללות האמבולנסים החרידו את שמי בריסל.

"8:30 בערב. השעה הייעודה לפתיחת המשחק כבר חלפה. מול יציע אוהדי ליברפול הסתדרו מאות שוטרים, אבל בעבר השני נתקפו עשרות איטלקים באמוק. באיצטדיון החלו להתפשט שמועות - '15 הרוגים, 30 הרוגים, 40 הרוגים - מרביתם איטלקים'. אוהדי יובנטוס ביציע המזרחי סירבו להירגע: חזיזים, אבנים, מקלות ובקבוקים הועפו מן היציע לעבר השוטרים הבלגים שניסו להדוף אותם.

"8:45 בערב. מישהו החליט לבקש משחקני יובנטוס לצאת אל אוהדיהם כדי לדבר על ליבם לסגת. זו הייתה שטות מוחלטת, מאות אוהדים איטלקים נוספים פרצו למגרש, הקיפו את אליליהם, סירבו לחזור למקומם ובמשך כל הזמן הזה זרמו לאיצטדיון מאות שוטרים ובהדרגה הקיפו את המגרש בטבעת-אדם חיה.

"9:30. הקפטנים של ליברפול ויובנטוס ניגשו אל המיקרופון וביקשו מהאוהדים להירגע. 'הפעילו את ההגיון', קרא פיל ניל לאנגלים. 'הישארו רגועים', התחנן גאייטאנו לאיטלקים. זה לא עזר. כמה עשרות אוהדים איטלקים פרצו מן היציע עם כרזה ענקית - 'האדומים חיות'.

"9:36 בערב. באיחור של שעה ו-20 דקות התחיל המשחק. ראשי המשטרה הבלגית וראשי ההתאחדות לכדורגל האירופית יסבירו אחר כך כי החליטו לקיים את המשחק מחשש כי אם יבוטל, יפרצו באיצטדיון מהומות-דמים נוספות, שעלולות היו לעלות בחיהם של מאות בני אדם".