שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    טיסה לשום מקום

    "נקודת ההונאה", החדש של דן בראון, שבעצם יצא לפני "צופן דה וינצ'י", לא עושה את העבודה, אפילו לא בתור ספר טיסה. מיה סלע לא מבינה למה צריך 413 עמודים, כשאפשר להסתפק בפחות

    דן בראון הוא מחבר הספר "צופן דה וינצ'י" (מקום שני ברשימת רבי המכר שלנו). "נקודת ההונאה" פרי עטו אינו ספר חדש, אלא ספר שיצא לפני "המותג" ורק עכשיו תורגם לעברית, ממש כמו "מלאכים ושדים" לפניו. יש אנשים, כמו אותו בראון, שהכישרון העיקרי שלהם הוא לעשות כסף. אלה מצליחים לעשות כסף אפילו מסִפְרות, אם כי יש אנשים שהמילה ספרות בצמוד לספרים האלה תקומם אותם.

     

    "נקודת ההונאה" (הוצאת מודן) לא מבקש להיות יותר מספר טיסה. מקובל לחשוב שספרות מטוסים אמורה להיות קלילה, כזאת שמעבירה את הזמן. הזמן שלי עם הספר עבר לאט. מאוד. דמיינתי לעצמי שאני באי בודד, ושלא שאלו אותי איזה ספר אני לוקחת איתי אלא בחרו בשבילי את "נקודת ההונאה", ואני קוראת בו עוד ועוד במשך חודשים, עד שאני מוצאת דרך להבעיר אש ולכתוב "אס. או. אס, דן בראון". אתם לא חייבים לטרוח להציל אותי, רק תארגנו לי כאן ספרות אחרת, לא גבוהה, אפילו עיתון יומי יהיה בסדר.  

     

    יותר משמעניינת אותי הפסיכולוגיה של הקוראים שנוהים אחרי סוג כזה של ספרות, מעניינת אותי הפסיכולוגיה של הכותבים אותה. למה שאדם כדן בראון יטרח לכתוב 413 עמודים כשהוא יכול היה לכתוב 213 כאלה ולחסוך מאיתנו ומעצמו סבל מיותר? ייתכן שיש סטטיסטיקות שקובעות שהאמריקאים אוהבים את הספרים שלהם ממש כמו את האוכל שלהם, מועמס על צלחות ענקיות במזללות מהירות?

     

    דן בראון, לא לנצח

     

    בשום צורה לא יצא לי באמת להתעניין ברייצ'ל סקסטון, בת הסנטור המצודדת, שיוצאת במצוות הנשיא האמריקאי למסע שבסופו ישנה תגלית מדעית שתציל את מערכת הבחירות של הנשיא ותפיל את אביה, הסנטור סקסטון. התגלית הופכת במהרה לתרמית מדעית שערורייתית, סקסטון נלקחת לקוטב הצפוני, שם, במצולות, ישנו מטאור ענק, ובתוכו מאובני חרקים שמעידים על חיים מחוץ לכדור הארץ. אבל אז מתברר

     שיש פלנקטון במים. ובצמוד להסברים משמימים על משמעות הפלנקטון, העלילה כמובן מסתבכת. יש מי שימצא שם מתח, אבל אני בעיקר תהיתי מי תשחק אותה בסרט. האם תהיה זאת ג'וליה רוברטס או אולי סנדרה בולוק? או שאולי הן מבוגרות מדי? בכל זאת הן כבר עברו את ה-35, אז אולי מוטב לו יקחו מישהי מהכוכבות הצעירות יותר. אולי את אנג'לינה ג'ולי? כן, אנג'לינה היא בחירה נהדרת. היא תהיה רייצ'ל סקסטון, והאיזורים הארקטיים שבהם תסתובב יצדיקו את התקשות הפטמות שלה מבעד לחולצתה הצמודה.

     

    ומי ישחק את מייקל שלצדה? קיאנו ריבס? או שאולי צריך מישהו עם יותר ניסיון לצד רייצ'ל האמיצה? שון קונרי למשל? עם קצת מזל הם גם יתאהבו זה בזו על הסט ויחסי הציבור של הסרט יהנו מדיווחים על רומן הוליוודי חדש ומלהיב. הם יאמצו ביחד עוד ילד קמבודי, וקונרי יחרוט על גופו כתובת קעקע "אנג'לינה לנצח". "נקודת ההונאה", בטח לא לנצח, אבל ללא ספק רב-מכר.

     

    "נקודת ההונאה" מאת דן בראון , מאנגלית: בועז וייס, הוצאת מודן
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים