תובעים 2 מיליון ש"ח מ'שיבא': "גנבו איברי בננו"

האם בית החולים "שיבא" קצר איברים להשתלה בחמישה חולים שונים מגופתו של נער פלשתיני בלי שקיבל את רשות הוריו? השאלה הזאת עולה בעקבות תביעה שהגישו הוריו של הנער נגד בית-החולים. לטענת ההורים, להיטות בית-החולים לבצע השתלות גרמה לו לרמוס את החוק ברגל גסה.

בתביעה, שהוגשה לפני כמה ימים לבית-משפט השלום בתל-אביב, נטען כי הנער, נאיף דראג' מהכפר חרבתא אל-מצבאח, נהרג בתאונת דרכים לפני שש שנים כאשר היה בן 17. באותה תאונה נפצע קשה אביו, מוחמד דראג'. הבן פונה לבית-החולים "שיבא", ואילו האב פונה לבית-חולים בירושלים.

נאיף דראג' הגיע לבית-החולים "שיבא" במצב קשה מאוד. הרופאים עשו מאמצים רבים לייצב את מצבו, אך לאחר יממה הם נאלצו לקבוע כי הוא מת מוות מוחי. באותו הזמן היתה האם, נאדיה, ליד מיטת בעלה בירושלים.

שמונה שעות וחצי לאחר שנקבע כי נאיף מת מוות מוחי נלקחו איברים מגופו להשתלה אצל חמישה חולים. בכתב-התביעה נטען כי לקיחת האיברים נעשתה בלי שניתנה הודעה על פטירתו של נאיף להוריו ובלי שנעשה ניסיון כלשהו לאתר אותם.

פרקליטי ההורים, עורכי-הדין יעקב אביעד ושירלי פורר, טוענים כי בתיק הרפואי של נאיף דראג' נמצא טופס הסכמה המתעד, לכאורה, הסכמה של המשפחה ללקיחת איברים. מתברר כי מתאמת ההשתלות של בית-החולים ניהלה שיחה בנושא עם דודו של נאיף דראג' ועם מוכתר הכפר וביקשה מהם הסכמה לקציר האיברים. לשיחה זאת, לפי כתב-התביעה, היה שותף גם ד"ר חאג' יחיא סלים, מנתח לב בכיר בבית-החולים "שיבא".

בכתב-התביעה מובאת טענתו של ד"ר סלים כי דיבר עם אחיו בן ה-25 של נאיף דראג' וקיבל ממנו הסכמה, אך ההורים מכחישים שהתקיימה שיחה כזאת. יתר על כן, התביעה מדגישה כי בכל מקרה לא היה האח מוסמך על-פי החוק לתת אישור לקציר האיברים. החוק קובע במפורש - נכתב בכתב-התביעה - כי במקרה של לקיחת איברים מנפטר שאין לו בן-זוג או ילדים יכולים רק ההורים לתת הסכמה לכך.

פיצויים בגין זלזול

לכתב-התביעה מצורף מכתב של סגן מנהל בית-החולים בתל-השומר, שנשלח לפרקליט של משפחת דראג' ושבו נאמר: "ד"ר חאג' יחיא דיבר עם אחיו של נאיף דראג' וקיבל ממנו הסכמה כאשר הוא מבין כי ההסכמה היא על דעת המשפחה. מכיוון שמרשך ביקש פיצוי כספי, הועבר הטיפול למבטחים".

הוריו של נאיף דראג' מבקשים מבית-המשפט לחייב את בית-החולים לשלם להם פיצוי בסך 2 מיליון שקלים על פגיעה חמורה בכבוד בנם ובזכותם כהורים. כמו כן טוענים ההורים כי נגרמו להם טראומה ונזק נפשי, ושיש להטיל על בית-החולים פיצוייי עונשין בשל הזלזול המופגן שנהג בהם.

דוברת בית-החולים הגיבה אתמול: "כתב-התביעה טרם הגיע לידינו".

מה קובע החוק?

החוק מחייב את בית-החולים לקבל את הסכמת המשפחה הקרובה להוצאת איברים מהמת לצורכי השתלה. הנוהל האחרון שהוציא מינהל הרפואה במשרד הבריאות בנושא קובע כי על-פי החוק "ההסכמה צריכה להינתן על-ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה לפי הסדר הבא: בן-זוג; בהעדר בן-זוג – ילדיו; בהעדר ילדיו – הורים; בהעדר הורים – אחים ואחיות. ההסכמה צריכה להיות מרצון חופשי ומתוך דעה צלולה ומתועדת בטופס מתאים".

הנוהל מגדיר כמה דרכי פנייה למשפחה:

פנים אל פנים: מתאמת ההשתלות פונה באופן אישי אל המשפחה ומתעדת את הסכמת המשפחה בנוכחות אדם נוסף מבית-החולים או על-ידי חתימת בני המשפחה על טופס מתאים. רצוי להחתים את המשפחה על הסכמה לתרומת איברים, אך אין חובה כזאת. ההחלטה שתתקבל תתועד בגיליון הנפטר על-ידי המתאמת. 

פנייה טלפונית: המתאמת פונה למשפחה באמצעות הטלפון ודואגת לנוכחות איש צוות נוסף הדובר את שפת המשפחה ושמקשיב לשיחה. בגמר השיחה מתועדת החלטת המשפחה בגיליון הנפטר על ידי המתאמת (באותו הטופס).

פנייה טלפונית כאשר המתאמת מחוץ לבית-החולים והמשפחה בבית-החולים: המתאמת דואגת במקרה כזה שאיש צוות רפואי יעמוד ליד המשפחה ויקשיב לשיחה. את השיחה ואת ההחלטה שמתקבלת בשיחה חייב איש הצוות שהיה עד לשיחה לתעד בגיליון הנפטר.

פנייה טלפונית כאשר המתאמת והמשפחה מחוץ לבית-החולים: במקרה כזה יש לבצע שיחת ועידה טלפונית עם אדם נוסף הדובר את שפת המשפחה, יקשיב ויהיה עד לתוכן השיחה. השיחה וההחלטה יתועדו בגיליון הנפטר על-ידי המתאמת מהר ככל האפשר.

מאמץ סביר

עוד קובע הנוהל כי "בכל המקרים שנדרשת הסכמת משפחה יש לעשות מאמץ סביר לאתרם ולקבל את הסכמתם. במסגרת הזמן והמאמץ הסביר יש להביא בחשבון שבתות ומועדים של בני המשפחה בהתאם לנהוג על-פי דתם... אם לא ניתן למסור הודעה – מחמת חוסר אפשרות לאתר בן משפחה – מותר לבצע את הניתוח, ובלבד שנעשה מאמץ סביר כאמור בסעיף הקודם. על מנת להגדיר 'מאמץ סביר' מתייעצים בכל מקרה עם הלשכה המשפטית של משרד הבריאות בכל עת".

יש לציין כי הנוהל האמור יצא רק בינואר 2003. נוהל קודם, משנת 1990, קבע כי "מייד עם קבלת הודעה על הימצאות תורם איברים פוטנציאלי העומד בקריטריונים הרפואיים המתאימים להשתלת איברים באחד מבתי-החולים בארץ, יטיל מנהל המרכז על יחידת ההשתלות שאליה מסונף בית-החולים שבו נמצא התורם את ביצוע הפעולות הבאות: קבלת הסכמת המשפחה לתרומה ושליחת צוות לביצוע כריתת האיברים".

הנוהל מ-1990 אינו מפרט את הדרך לקבלת הסכמת המשפחה. לדברי מתאמת השתלות ותיקה, גם לפני הנוהל החדש היתה חובה לקבל את הסכמת המשפחה. אך כמו היום – לא היתה חובה להחתים את המשפחה אלא די היה בעדות בכתב של שני אנשי צוות בדבר הסכמת המשפחה. את העדות צריך היה לצרף לגיליון הנפטר. 

הצילום שבו נראה אבי התורם כשהוא מברך על תרומת האיברים

                                                                                   צילום: זום 77

בצילום זה מינואר 1999 נראים מוחמד דראג' (שוכב על המיטה בבית-החולים) ואסף גבאי (אז בן 17) רוכן מעליו. בגופו של אסף הושתל הכבד של נאיף המת, בנו של מוחמד, ובצילום הוא נראה מגיע למוחמד (שנפצע בתאונה שבה נהרג בנו) כדי להודות לו על התרומה.

אף שמוחמד לא התבקש לאשר את ההשתלה, הוא נישק את אסף ואמר לו: "תהיה בריא עד 120, ככה אני רוצה. אתה כמו ילד שלי. הבן שלי מת, אבל טוב שאפשר היה לקחת ממנו משהו עבור מישהו אחר. אצלנו לא מסתכלים על יהודים או ערבים, הרי כולנו בני אדם". לבסוף הביט באסף והוסיף: "אתה גם דומה לו". (שיר-לי גולן מאירי)