שתף קטע נבחר

איזה מאמי

אורי אומנותי הוא חד משמעית המאמי הרשמי של "טלנובלה בע"מ" ּ כתבנו התלווה אליו ליום צילומים מתיש בנווה אילן, דיבר איתו על נשיקות חד מיניות בטלוויזיה ועל הכימיה שיש לו עם עפר שכטר, יעל בר-זוהר ורון שחר

במסגרת הרוח החדשה הנושבת במסדרונות "פנאי פלוס" כעיתון מתאמץ יותר, מצאתי את עצמי מתעורר השבוע בשעות שאילולא הייתי עושה צבא, לא הייתי יודע על קיומן. מצד שני, נטחן טלנובלות כמו אורי אומנותי מודה לאלוהים שהוא צריך לקום רק ב-07.00.

 

הרעיון היה להתלוות אל אומנותי, 29, ליום צילומים סטנדרטי באולפני נווה אילן שלמרגלות ירושלים - מיקום שמחייב את השאלה מה, לעזאזל, רע בתל אביב. היום מתחיל, כצפוי, בנסיעה ארוכה במכונית, שכמו יעל בר-זוהר ועפר שכטר, גם היא נשכרה על ידי "דרסט הפקות" למשך חצי שנה. נסענו ארבעה: אורי אומנותי (ניב), רון שחר (שון), דודו הנהג, שבשבועות הקרובים מקווה להשתדרג לרמת עורך וידאו ב"טלנובלה בע"מ", ועבדכם הנאמן. למזלי, שני חבריי החדשים הסבירו לי מבעוד מועד שמשך הנסיעה ינוצל לחזרות אחרונות על הטקסטים. אחרת, סביר להניח שהייתי נבהל למדי מדיבורי הזימה על הבוקר.

 

מגיעים לנווה אילן. דורין אטיאס, הפה הכי גדול שיש אצל גיא פינס והמלבישה הרשמית של "טלנובלה בע"מ", מתקרבת לעברי. "באת לעשות כתבה על אורי?", היא שואלת. "רק שתדע שאורי הוא אחד האנשים שהכי כיף לי לעבוד איתם. בניגוד לשאר האנשים פה אני עובדת איתו ולא אצלו, ותאמין לי שזה עושה את כל ההבדל". למעמד החגיגי מצטרפים גם הספר, משה מלכה והמאפרת, רויטל חפר. "איזה כיף שסוף סוף באו לעשות כתבה על הכוכב האמיתי", הם אומרים לי בחיוך. אין ספק, אומנותי הוא המאמי הרשמי של ההפקה. הצילומים מתחילים.

 

לפני קצת פחות מעשור אומנותי עמד על במה אחת עם חבורת קומיקאים אלמונים כמוהו אז, כמו אסי כהן, גורי אלפי, אדיר מילר, רותם אבוהב, רועי בר-נתן וטלי אורן. הוא היה זה שבחר לעזוב את סיפון ה"דומינו" ולהתמזג עם בית הספר למשחק של ניסן נתיב. בדיעבד, הוא כנראה הפסיד את חשיפת חייו. במשך יום שלם ניסה אומנותי לשכנע אותי שההצלחה של החברים מ"דומינו" לא מעוררת אצלו תחושה של פספוס. אני בכל זאת מתקשה להאמין. "עניין אותי לעשות עבודה על הבמה יותר מלעשות תוכנית מערכונים", הוא מסביר. "מבחינתי השגתי את המטרה, כי בסופו של דבר עליתי על הבמה ב'הבימה' וב'בית לסין', וזה למעשה מה שרציתי. קח לדוגמה את רותם אבוהב. עשינו שני מסלולים שונים, ובסופו של דבר, אחרי שנים של עשייה בנפרד, אנחנו חוזרים לשתף פעולה באותו פרויקט. מעגלים נסגרים".

 

תראה איפה אסי וגורי היום, ואתה עדיין נאבק על חשיפה.

 

"נכון. כל אחד עשה את הבחירות שלו. אני עשיתי את שלי, ואני עומד מאחוריהן. אני מאמין שכל אחד מאיתנו עשה את מה שהוא היה יכול. אסי וגורי יכלו להרים תוכנית בעצמם, ואני הייתי שותף לעשייה הזו וגם הבנתי בדיוק את המעמד שלי. זה גם היה מאוד טבעי שהם יקחו לעצמם את התהילה ולא יחלקו אותה".

 

טלנובלה מהווה בדרך כלל מקפצה לאנשים יפים, שמקבלים הזדמנות "להוכיח" את עצמם במשחק, ואולי לזכות באהדה בקרב אנשי המקצוע של התיאטראות הרפרטואריים. מעטים מגיעים במסלול ההפוך - מאולם התיאטרון אל אולפני הדיקט של תעשיית הסבון. אומנותי טוען שעזב את התיאטרון מתוך כוונה אסטרטגית לכיבוש תפקידים גדולים יותר בעתיד. "הבנתי שמנהלי התיאטראות מעניקים תפקידים לפרצופים מוכרים", הוא אומר. "מכך הסקתי שעל מנת להתקדם בתיאטרון אני צריך לצאת ממנו, לצבור תהילה על המסכים, להיות פרצוף יותר מוכר ואז לחזור לבמה, לתפקידים מרכזיים יותר". את ההחלטה האסטרטגית הזו מייחס אומנותי לאוהד אשכנזי (העורך הראשי של ערוץ הצחוק, ביפ), שלדבריו שכנע אותו לבצע את המהלך, קודם ב"הרצועה" עם טל ברמן, ועכשיו כניב ב"טלנובלה בע"מ".

 

אומנותי לא היה היחיד ברשימת הליהוק לתפקיד של ניב, כמובן. במבחנים הסופיים הוא התחרה מול מושיק גלאמין. "ברגע שהבנתי שזה מושיק, ידעתי שהפסדתי את התפקיד", הוא אומר. "אני לא מטומטם, וידעתי לאן לוקחים את הטלנובלה הזו. רוצים לעשות ממנה קן של כוכבי נוער, ומול מנחה 'אקזיט' לשעבר אני מפסיד בליינד".

 

אז איך הגיי שלך ניצח את זה של מושיק?

 

"פשוט לא עשיתי גיי. יכולתי רק לדמיין מה גלאמין עשה שם, והדבר היחיד שנותר לי לעשות הוא את הבידול בין שנינו".

 

זו לא הפעם הראשונה שאומנותי מוצא את עצמו בתפקיד של חובב גברים. "כשהשתחררתי מצה"ל השתתפתי בסרט 'בעל בעל לב' של איתן פוקס, בתפקיד הגיי", הוא נזכר. "מאז מותגתי לתפקידים של גאים וחנונים. הפריצה הגדולה שלי היתה בפרסומת של 'בזק', שם נתן לי שחר סגל לשחק את החייל המאצ'ו. מאותו יום חל מהפך בחיי המקצועיים, נשלחתי לתפקידים גבריים מאצ'ואיסטיים חסרי מעצורים, והתלבשתי על המשבצת של החייל".

 

היום, אחרי שלוש שנים אצל ניסן נתיב, ארבע הצגות בתיאטרון הרפרטוארי ועשרות הופעות אורח אצל החבר'ה מ"דומינו", חוזר אורי אומנותי לכבוש את משבצת הגיי, שבה התחיל. "אני מרגיש עכשיו הרבה יותר שלם עם גילום תפקיד של גיי. ביחד עם שי קפון, הבמאי, הגענו לגיבוש של דמות נטולת מניירות של אוחצ'ות, בלי 'אחותי, שיואו, איזה כוסית את'. למען האמת, עפר שכטר לוקח על עצמו את כל הצבעוניות, ומשאיר אותי עם דמות נייטרלית שכל אחד יכול להזדהות איתה".

 

פחדת לעשות גיי בפריים טיים?

 

"מאוד. מצד אחד רציתי את העבודה, את הכסף, את הכבוד. מצד שני ישבו לי בראש יונתן קוניאק ואורנה בנאי, אנשים שהיה להם קשה להתנער מהטייפ-קאסט, מהדמות שהם תפרו על עצמם. התייעצתי עם קוניאק, והוא הרגיע אותי שאני אזכר יותר כגבר לוהט ופחות כהומו נלעג. לשם אני באמת לוקח את זה".

 

ואיך התגובות?

 

"מבטים כל הזמן. בעיקר בני נוער צועקים לי 'היי אתה ההומו', ומהר מאוד גם מתנצלים שהם התכוונו לסידרה ולא למציאות. אני מקבל גם המון אהבה, כי אני החבר של עפר שכטר עם המצפון הטוב, בינתיים".

 

את בני הנוער האלה אומנותי פוגש, בין היתר, באולפני הטלוויזיה החינוכית, שם הוא החל לאחרונה להגיש את שעשועון המתמטיקה "כמה-כמה".

 

לא מפריעה לך ההתעסקות במיניות?

 

"מצד הצופים לא, כי הם רוצים להתקרב ולדעת יותר מתוך אהבה וכבוד. מהעיתונאים כן, כי הם מנסים לעשות את זה צהוב יותר".

 

מה צהוב, השאלות שלנו?

 

"תמיד עשיתי הפרדה בין חיי המקצועיים לפרטיים. מאז עלייתה לשידור של הטלנובלה, הכל נעשה הרבה יותר אינטנסיבי וחיי האישיים מיטשטשים עם חיי הדמיוניים. בערב יום שישי אבא שלי קורא לי ניב, כדי לבדוק אם אני מגיב, דברים קטנים כאלה.

 

"בכלל, אני רוצה לציין פה את ההורים שלי", הוא ממהר לתת קרדיט. "אנחנו לומדים ביחד טקסטים וזה מגיע למצבים ממש הזויים כשאבא שלי משחק למשל את שון, או כשאמא שלי, המורה הזו, מגלה את הסלנג מחדש עם מילים כמו קינקי".

 

מה עם סבתא שלך, היא צופה?

 

"בטח. נלהבת".

 

היא לא נבהלת לראות את הנכד שלה הומו?

 

"היא כבר ראתה אותי בתפקידים הרבה יותר קיצוניים. היא עושה סבב טלפונים לכל החברות כמו יחצנית ממולחת, לפני ואחרי הסידרה".

 

השבוע נודע שמנהלי התוכן של HOT החליטו למתן את התכנים ההומו-אירוטיים בסידרה, בנימוק שהם "לא ראויים לצפייה בערוץ שמיועד לכל המשפחה".

 

מה אתה חושב על רוח הצנזורה המנשבת?

 

"לא ידוע לי על שום קטע שצונזר, או שעובר את גבול הטעם הטוב".

 

ואיך אתה לקחת את כל עניין רון שחר?

 

"האמת היא שהיתה בהתחלה מתיחות מאוד גדולה ושנינו היינו מאוד לחוצים, אבל אחרי סצינת הנשיקה פתאום נעשינו הרבה יותר רגועים. עכשיו הכל טוב בינינו, לא צריך לדאוג".

 

סליחה על הבנאליות, אבל מה אחרי?

 

"אני בונה עכשיו רעיון עם חברים להעלות לייט נייט, מה שנקרא להכות בברזל כשהוא עוד חם. חכה שנייה, אני חייב לשאול את יעל בר-זוהר איך זה הולך", הוא לוקח טלפון ליד ומתקשר. אחרי שיחה קצרה הוא מכתיב לי: "אין לי ספק שהטלנובלה תהווה לי מקפצה רצינית לתיאטרון. או לפסטיגל".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אורי אומנותי. בלי מניירות של אוחצ'ות
צילום: יקי אסייג
לאתר ההטבות
מומלצים