ראש מועצת עזה לתושבים: תוכנית ניצנים - הונאה

מחלוקת חריפה בתוך גוש קטיף האם להיענות לבקשת נציגי הממשלה, ולחתום על הטפסים המאשרים את המעבר שלהם לניצנים או לא. המתנחלים נתבקשו להשיב עד ליום הזיכרון להצעת הממשלה האם ברצונם לעבור יחד לניצנים או להתפנות כבודדים. 

גורמים בגוש קטיף אומרים הבוקר (יום א'): "אין שום תשובה לשרה לבני שתאפשר לה את הפסקת המאבק. לא ניפול במלכודת הדבש הזו. חובתה של הממשלה לספק 100 אחוז פתרונות אופטימליים לתושבים ללא שום קשר למאבק החריף שימשיך ולכך שאנו לא נדבר בשום פנים ואופן מעכשיו על הפיצויים שלאחר האונס". גורם אחר אומר: "אנחנו מתנגדים שיאנסו אותנו, ואחר כך ישאלו כמה כסף לשלם".

ביום שישי שלח ראש המועצה האזורית חוף עזה, אבנר שמעוני, הודעה מוקלטת לתושבי גוש קטיף ובו קרא לתושבים שלא להסכים לתוכנית ניצנים בטענה כי "מדובר בתוכנית הונאה גדולה, שמאחוריה עומדים עמרי שרון ואינטרסים פוליטיים". בסוף השבוע אסר גם יו"ר ועד הרבנים בגוש קטיף, הרב יגאל קמינצקי, על קיום משא-ומתן עם הממשלה. כאמור, מחרתיים אמורים לתת נציגי המתנחלים תשובה האם הם מוכנים לחתום על הטפסים או לא.

עו"ד יצחק מירון, מפורום המשפטנים למען ארץ ישראל, מסביר את הבעיה. לדבריו, הבעיה הראשונה היא שהממשלה דרשה שהתושבים יחתמו על טפסים מסוימים שבהם הם מוכנים לעבור לניצנים, כאשר הגישה המרכזית היא שלא רוצים לחתום. "אנחנו כפורום משפטנים למען תושבי הגוש מוכנים וחובתנו לעזור לחברים שאם תהיה עקירה נמזער את הנזק כמה שיותר", אמר עו"ד מירון. לדבריו, הדיון שהוא בידיים של התושבים, האם לחתום על אותם טפסים או לא, כאשר התושבים נוטים שלא לחתום על הטפסים כיוון שמכאן משתמע שאם הם יחתמו על הטפסים, הם גם יוותרו על המאבק.

הבעיה השנייה והיא המהותית יותר, על פי עו"ד מירון, שמדובר בעקירה כפולה. לדבריו, הממשלה קיבלה את תוכנית ניצנים, אך בגלל שהיא התחילה לטפל בנושא באיחור, בשלב הראשוני יהיו מחנות זמניים. "כמו שהביאו את האתיופים לארץ ושמו אותם בקרוואנים כמו בגבעת המטוס ובחצרות יסף, ההבדל הוא שהאתיופים הגיעו בלילה מסודן, ופה מדובר בתושבים שגרים עשרות שנים בבתים, בווילות של 250-300 מ"ר. אנשים שהקימו בידיהם את בתיהם, יש להם שם משפחות, והממשלה רוצה לעשות את זה בשני שלבים. האחת, לשים אותם בקרוואנים במשך שנתיים עד שלוש ורק אחר כך להעביר אותם לניצנים", אומר מירון.

המגורים הזמניים בקרוואנים יתבצעו במספר מקומות, חלק על יד היישוב ניצן – במקום ההרחבה, חלק בשפיר – מרכז שפירא, וחלק ביד-בנימין כאשר למשפחות החילוניות אף אחד מהמקומות לא מתאים, כיוון שמדובר ביישובים דתיים ואת החילוניים מתכוונים לפצל בין כל מיני יישובים אחרים.

לדברי עו"ד מירון, "הרעיון הוא ללכת ביחד כקהילה אחרי הטראומה של העקירה, ומה עושים? מפזרים את התושבים ורק בעוד כמה שנים אומרים להם – תהיו ביחד. יש אנשים שאומרים לי עדיף לנו לגור באוהל מאשר לגור שנתיים עד שלוש במחנה פליטים". לדבריו אנשים לא יוכלו להחליט מה לעשות לפני שיציגו להם תמונה ברורה. יש לזכור, שבעיה נוספת במגורים זמניים בקרוואנים היא נושא הילדים ואיפה הם ילמדו, והחברים מהם ייאלצו להפרד ולכן, אומר עו"ד מירון: "מדובר בעקירה כפולה".

ביום שלישי יתקיים דיון במועצה הארצית לתכנון ובו אמור לעלות נושא תוכנית הסדר הקבע בניצנים. נציגי הממשלה ביקשו מהמתנחלים להעביר את הטפסים לפני הישיבה, על מנת לדעת כמה רוצים לעבור אך הערכתו של עו"ד מירון כי רוב התושבים לא ישלחו טפסים, אם ביום שלישי ואם בכלל.

"אנחנו אומרים – תתחילו לגלגל את המהלך, בלי כל קשר", אומר עו"ד מירון. לגבי מה שצפוי ביום שלישי, אומר עו"ד מירון: "המלצתי לאנשים שלא לחתום על הטופס, משום שאני חושב שזה לא מוסרי לחייב אנשים שמתנגדים לעקירה לבוא ולוותר מראש על זכותם האלמנטרית להילחם על ביתם. יחד עם זה, כדי שהממשלה לא תבזבז כספים על פעילויות מיותרות הסכמנו שאחרי שהממשלה תבהיר בדיוק מה היא מציעה לתושבים, אנחנו נגיב על זה, נעיר הערות וניתן הערכות על כמות התושבים שיהיו מוכנים אחרי העקירה להגיע לניצנים".

כאמור, עדיין לא התגבשה החלטה והמתנחלים מקיימים דיונים פנימיים בנושא. התשובה צפויה להינתן בערב יום הזיכרון.