רינגטונים: האם יש ערך לבלעדיות?

הטלפון הסלולרי שלנו כבר מזמן לא מצלצל – הוא מנגן. כל צלצול היום הוא מיני-יצירת אמנות, ולמהפך הזה אחראיות חברות הסלולר, שהבינו שאנשים מוכנים לשלם על צלצול של מאיה בוסקילה או עידן רייכל.

סלקום יצאה באחרונה במהלך של מיתוג כל פעילות המוסיקה שלה. כדי להפוך את ההשקה למרשימה יותר, חתמו בסלקום הסכמי בלעדיות עם משינה, שלמה ארצי והדג נחש, שעד אותו הרגע נמנעו מכניסה לשוק הזה.

קובי מרנקו, מחברת התוכן של סלקום, "לוגיה:, אומר כי מהלכים של בלעדיות על אמנים מסויימים הם בעיקר בעלי ערך תדמיתי לחברה. עם זאת, אומר מרנקו, בעתיד לא נראה הרבה מקרים של בלעדיות ברינגטונים. "כרגע זה נכון", הוא אומר.

ניר גלעד, מנהל מחלקת פרומו-תוכן בפלאפון, מציין את הצורך להגיע למגזרים ספציפיים כאתגר, ולייצר רינגטונים להיטיים למגזר הערבי או הרוסי, למשל. גם הוא מסכים כי חתימת בלעדיות היא כרגע הדרך הנכונה להפיכת הרינגטון ללהיט. "אם אני חותם עם אמן מסוים, הוא יקבל חשיפה גדולה יותר", אומר גלעד. "החשיפה הזאת תוביל להגדלת מספר ההורדות שלו. הרינגטונים הפותחים את אתר האינטרנט של חברת הסלולר הם כמו הכותרות הראשיות של העיתון – על זה כולם ידברו מחר".

לעומתם, איריס בק, סמנכ"ל התוכן והשיווק של פרטנר, לא ממש מאמינה בבלעדיות ברינגטונים. "בגדול, אנחנו לא הולכים לבלעדיות. בכלל, רינגטון לא חייב להיות מוסיקה, הוא יכול להיות גם שורות מחץ מסרטים ישראליים או קטעים מ'ארץ נהדרת', למשל. בכל מקרה, כל להיט חדש שיוצא, אנחנו משתדלים שיהיה אצלנו".

כרגע ברור שאף חברת סלולר לא תצליח להחזיר את ההשקעה שלה ברכישת בלעדיות מאמן ממכירת הרינגטונים שלו בלבד. בחברות אומרים כי המוזיקאים בישראל הבינו כי התעשייה הזאת בצמיחה, ודורשים סכומים דמיוניים עבור התקשרות בלעדית עם החברה. עם זאת, צריך לזכור כי משינה, למשל, היתה דורשת סכומים דומים על הובלת קמפיין.