שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לפי מה אנחנו בוחרים מקצוע? לא תמיד מהשיקול הנכון
    הבחירה שלנו במקצוע נובעת משיקולים כמו כסף, עניין, מעמד חברתי, ביטחון תעסוקתי והגשמה עצמית, אבל גם ממניעים שאיננו תמיד מודעים להם. כמה אנשי מקצוע מסבירים כאן את מכלול השיקולים וגם מצביעים על כך שככל שעובר הזמן מערכת השיקולים משתנה

    כשד"ר רונן השתחחר מצה"ל, הוא לא חשב פעמיים. היה לו ברור שהוא נרשם ללימודי רפואה. מה היו השיקולים שהביאו אותו להחלטה הזאת? ייתכן שהנושא עצמו משך אותו, או שהוא פשוט אוהב לעזור לאחרים. ואולי הדבר נבע מהזדהות עם השאיפות של ההורים, והרצון להגשים את הכמיהה שלהם ל"בן רופא"? כל תשובה שייתן לא תכלול בוודאי את כל הסיבות ולא תמיד נדע עד כמה היתה ההחלטה של ד"ר רונן אותנטית.

     

    כסף, עניין, מעמד חברתי, ביטחון תעסוקתי, הגשמה עצמית - אלה הן התשובות הראשונות שבוודאי נענה כשישאלו אותנו למה בחרנו לעבוד במקצוע שלנו. עד כמה הבחירה שלנו מונעת משיקולים של עניין ונטיות הלב לעומת שיקולים פרקטיים, ודפוסים חברתיים? האם ככל שעובר הזמן מערכת השיקולים משתנה? ומה השפעת ההורים בבחירות שלנו? כמה מומחים בנושא מנסים להתמודד כאן עם השאלות הללו.  

     

    מיכל פלג, פסיכולוגית תעסוקתית במכון הדסה, אומרת כי "כששואלים צעירים למה הם בחרו במקצוע שלהם, הם בדרך כלל עונים 'בגלל שזה פרקטי'. מהתנסות שלי, בגיל 40 כששואלים אנשים למה בחרת הם אומרים – 'זה היה נשמע טוב, המליצו לי, אז לא ידעתי והיום הייתי רוצה לקבל החלטה יותר מושכלת'".

     

    לדברי פרופ' איתמר גתי מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, "בגיל צעיר יותר, הכסף מדבר אליך יותר. עם הזמן התגמולים המוחשיים הולכים וגוברים, עד שמגיעים להחלטה שאולי כדאי לחשוב. אנשים עוברים תהליך, כאשר המשקל של השיקולים החיצוניים יורד בשנות הארבעים ועולה המשקל של השיקולים המהותיים. ואז הרבה מהם עושים שינוי של אמצע החיים, בחיפוש אחר מקצוע שייתן להם סיפוק והרגשה טובה".

     

    "להקשיב לאמת הפנימית"

     

    "ההחלטה על בחירת המקצוע מאוד מושפעת מההורים. השאלה היא באיזה אופן היא פועלת - היא יכולה להיות פתולוגית או תקינה", מסביר איל קומורניק, פסיכולוג קליני, מנהל מכון טריאסט-שריג בפסיכותרפיה.

     

    "ההורים יכולים לפעמים לרצות לעשות תיקון לעצמם, דרך שליחת הילד לאיזשהו מקצוע - לדוגמה אם ההורה רצה להיות עו"ד ובגלל נסיבות החיים לא היתה לו אפשרות - הוא יוכל הרבה פעמים גם באופן לא מודע לשלוח את הילד למקצוע הזה, לפעמים על ידי מסרים סמויים. ואז הילד - כמבוגר, ירצה לעשות סוג של תיקון ופיצוי-– למרות שזה לא מתאים לו הרבה פעמים.

     

    "יש גם בחירות שנעשות מתוך אירועים שפקדו אותנו בעבר - כמו למשל מישהו שהחליט להיות רופא כי אביו נפטר בגיל צעיר ממחלה, והוא חושב שאם יהיה רופא הוא יעשה תיקון".

     

    עם זאת, מדגיש קומורניק, גם כאשר הבחירה נעשית בהשפעת ההורים או אירועים מהעבר, אין זה אומר בהכרח שהיא תביא לחוסר סיפוק - זאת כאשר הבחירה מתיישבת עם צורך פנימי שלנו.

     

    "הבחירה הטובה צריכה להיות ממקום של חיבור להקשבה עצמית ולאמת הפנימית - של מה אני צריך ולא מה שמים עליי - כמו רצון לעשות תיקון למה שלא היה להורים, או מסרים כאלה ואחרים מהסביבה. אם הבחירה נקיה מהמקומות האלה והיא אמיתית וקשורה לצרכים שלו - תהיה יותר הרגשה של סיפוק ומימוש עצמי", אומר קומורניק.

     

    עוד מציין קומורניק, כי "הבחירה הנכונה לאו דווקא קשורה לגיל, אלא לרמת המודעות - יכול להיות מישהו שהוא בן 20 שיודע מה הוא רוצה, ולעומתו מישהו בגיל 40 שלגמרי לא ער לצרכים שלו. עם זאת, זה נכון שככל שאדם מנוסה יותר, ויש לו יותר זמן להתעסק בבחירות שלו, הבחירות יהיו יותר מוצלחות".

     

    "מפנימים מודלים מהבית"

     

    שרון זיו-ביימן, פסיכולוגית קלינית, ומנהלת בי"ס לפסיכולוגיה בשלוחת אוניברסיטת דרבי, מסבירה כי הרבה אנשים, באופן לא מודע, מחקים בוורציות שונות מודלים שראו בסביבה - בעיקר ההורים. "אנחנו מפנימים לא רק את התוכן, כלומר את תחום העיסוק שבו עובד ההורה, אלא גם פרמטרים אחרים - כמו היכולת לגייס כוחות למטרה. 

     

    "כך למשל, יכול להיות מקרה בו ההורה הוא עו"ד עם אג'נדה חברתית, והילד שלו יבחר גם הוא לעסוק באותו מקצוע, אבל הוא יגיד 'אני לא אהיה פרייאר כמו אבא, אלא אלך לעשות כסף', כלומר יילך לאותו כיוון אבל לנישה שונה. או, למשל נניח שיש לי אמא קרייריסטית אבל אני ביחסים גרועים אתה - אבחר להיות קרייריסטית אבל במקצוע שונה.

     

    "כאשר אין אפשרות להזדהות עם ההורים, או שהדמות ההורית משדרת תחושת כישלון, תסכול, וחוסר סיפוק - אנשים מתקשים ביצירת הזהות שלהם. ואז אנחנו רואים אנשים שלא מצליחים למצוא את עצמם. מה שנקרא, יש את כל החומרים ואין עוגה. וזה קשור לאותם מרכיבים של הקשר עם ההורה. יש אנשים שממש לא מצליחים להרגיש את עצמם ואז המטרה, באמצעות טיפול, היא לנסות לאתר את הקול הפנימי שלהם".

     

     

    אז מה עושים כדי לקבל החלטה נכונה? 

     

    אז איך כדאי מבחינה מעשית 'להתבשל' על ההחלטה בצורה הטובה ביותר, לפני שנוציא אנרגיות מיותרות (ולא מעט כסף) בבחירה בתחום לימודים שתתברר כלא טובה לנו? 

     

    פרופ' איתמר גתי גורס, שיש לעבור רצף של שלבים - לחשוב על השיקולים, לפנות לייעוץ במידת הצורך, לחפש אחר מידע רלוונטי על המקצוע המבוקש, לרבות אילו קורסים נלמדים בחוגים השונים, ולהשתמש במערכות שונות שמציעות מידע או ייעוץ בבחירת מקצוע (כמו מידעת - אתר השייך למרכז הארצי לבחינות והערכה, וכיוונים לעתיד - השייך לאוניברסיטה העברית).

     

    "אין טוב ממראה עיניים", אומרת הפסיכולגית מיכל פלג. "כדאי לדבר עם אנשים שעוסקים בתחום הרלוונטי, ובנוסף ללכת פיזית למקומות העבודה ולנסות לקבל מושג מעבר לדימוי הכללי שיש לך על המקצוע. למשל, אם מישהו שוקל לדוגמה לעסוק בפיזיותרפיה, הייתי ממליצה לו לגשת למחלקה בבית חולים".  

     

    מסקר שנערך לאחרונה בפקולטות למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית, עולה כי 30% מהסטודנטים נושרים במהלך או בסוף השנה הראשונה לשנת הלימודים.

    חלקם מחליפים לתחום אחר, וחלק עוזבים לגמרי את האוניברסיטה. "אני שואל את עצמי איך אנשים משקיעים עשרות אלפי שקלים על השנה הזו, בנוסף להשקעה בתיקוני בגרות, בפסיכומטרי, אבל לא משקיעים מספיק בהחלטה של מה ללמוד", אומר פרופ' איתמר גתי, שמנסה לעודד אנשים להשקיע יותר בתהליך בחירת הלימודים. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עופר מאיר
    "בן רופא". חלום האמא הפולניה
    צילום: עופר מאיר
    צילום: אלכס קולומוייסקי
    עורכי דין. מי בוחר במקצוע?
    צילום: אלכס קולומוייסקי
    מומלצים