תופעה: ילדים שתלטנים סובלים מצרידות כרונית
ילדים רבים סובלים מצרידות מתמשכת, בלי קשר למחלת גרון או לבעיה אנטומית כמו יבלות על מיתרי הקול. זה קורה בעיקר לדומיננטיים שבהם, אלה שרגילים לדבר בקול רם או לצעוק. חשוב לטפל בבעיה בגיל צעיר על ידי הדרכה אצל קלינאי תקשורת, שמלמד את הילד להפעיל נכון את מיתרי הקול
לפני כשנתיים, באופן פתאומי, התחיל קולו של מיכאל בנאור, אז בן 8 וחצי, להצטרד. "בהתחלה לא דאגתי", אומרת אמו לאה, רופאה במקצועה. "הייתי שקטה כי הצרידות לא באה כתוצאה ממחלת גרון או על רקע של מחלה אחרת, וגם לא נלוו לה תסמינים אחרים כמו חום, כאבים וכו'. לכן הנחתי לזה, מתוך תקווה שכמו שזה הופיע, כך זה גם ייעלם".
אבל הצרידות לא נעלמה מאליה, ומיכאל התחיל לסגל לעצמו צורת דיבור מוזרה, שהתבטאה בטון גבוה, צרוד ולא ברור. "שנתיים זה נמשך ככה עד שהחלטתי שזה לא עסק וצריך לבדוק מה קורה", מספרת לאה.
רופא הילדים שבדק את הילד ושמע אותו מדבר חשד מיד שלצרידות גורמות יבלות על מיתרי הקול ושלח את מיכאל לרופא אף-אוזן-גרון ילדים במרכז הרפואי שיבא.
"הגענו לשם, וכל תוצאות הבדיקות שמיכאל עבר היו תקינות", אומרת לאה. "הרופא הסביר לנו שהצרידות הקלה אצלו הפכה עם הזמן לכמעט כרונית, והפנה אותנו לקלינאי תקשורת".
במהלך חודשים אחדים למד מיכאל להפעיל נכון את שרירי החזה, הבטן והסרעפת, תירגל תרגילי נשימה מודרכת והתבקש להפיק קולות בסולמות שונים. "בתוך זמן לא רב נצפה שיפור, אם כי הצרידות והטון הגבוה של הדיבור עוד לא ממש השתנו. אבל זה בדרך", מקווה לאה.
תסמונת "מלכת הכיתה"
מיה, 8 וחצי, ילדה פעילה ודינמית, מלכת כיתה שרגילה לחלק הוראות לחברותיה ובקול רם, התחילה גם כן לדבר פתאום בקול צרוד. "יש למיה עוד שלוש אחיות קטנות שהיא משמשת להן מ"כית וקוראת אותן לסדר", מספרת אמה. "לכן כשהתחילה אצלה לפני שלוש שנים צרידות, הייתי בטוחה שזה בא כתוצאה מהצעקות שלה".
כשהמצב החמיר, פנתה אמה של מיה לרופאי ילדים שונים, שלדבריה ציידו אותה במרשמים לתרופות ואף בטיפול בסטרואידים. "שנה אחרי שרצתי איתה מרופא ילדים אחד לשני, הגעתי לבית החולים אסף הרופא, ושם אחרי סדרת בדיקות נמצא שמיה 'לוחצת' על מיתרי הקול שלה, ממצא שאופייני לילדים שתלטניים כמוה. היא נשלחה לקלינאית תקשורת, למדה לדבר תוך שימוש והפעלה נכונים של מיתרי הקול, ומאז אני כבר לא צריכה להגיד לה 'אל תצעקי', 'תדברי חלש' וכו'".
מתברר שיש דבר כזה צרידות כרונית בילדים. "לא מדובר בצרידות של אחרי טיול שנתי או ערב שירה או על רקע של התקררות", מסביר ד"ר אייל יחזקאלי, מומחה לרפואת אף-אוזן-גרון מבית החולים אסף הרופא, "אלא בצרידות שנגרמת כתוצאה משימוש לא נכון שעושים חלק מהילדים במיתרי הקול שלהם.
"ההורים נוטים לחשוב ש'ככה הילד מדבר' ושהבעיה תיפתר מאליה במשך הזמן, אבל הזנחת הצרידות רק תביא לקיבועה. ילד צרוד יהפוך למבוגר צרוד, שעלול אף לסבול מיבלות על מיתרי הקול".
תופעת הילדים הצרודים היא לא זניחה, ויעיד על כך מספרן הרב של קלינאיות התקשורת שמטפלות בבעיה בבתי החולים השונים בישראל. בעיקר לוקים בצרידות ילדים דומיננטיים. מדובר, לדברי רופאי אף-אוזן-גרון, בילדים נמרצים ופעילים, שמביעים את תכונת המנהיגות שלהם גם באמצעות הקול. הם צועקים, מחלקים פקודות – דבר שהופך להרגל התנהגותי וקולי כאחד.
תבנית דיבור שגויה
הילדים הצרודים מסגלים לעצמם, כאמור, תבנית דיבור שגויה, תוך שימוש לא נכון במיתרי הקול ובקופסת הגרון. "הם צועקים גם כשלא צריך ולא מבינים מדוע משתיקים אותם או אומרים להם 'דברו בקול נמוך יותר'", אומר ד"ר יחזקאלי. "הם פשוט לא מודעים לבעיה ולאופן שבו הם נשמעים.
"בנוסף, ההרגל לדבר בקול רם עלול לבודד את הילדים האלה חברתית. אצל אחדים מהם הופכת הצרידות עם הזמן לקול צפצפני, שחושף אותם ללעג ולכינויי גנאי. גם כשהדיבור כבר הופך לרגיל, הסטיגמה של 'ציפציף' נשארת".
כשילד צרוד מגיע לרופא אף-אוזן-וגרון, הבדיקה שהוא עובר שוללת או מאשרת עיוות מולד במיתרי הקול, גידולים שפירים או ממאירים עליהם, יבלות וכו'. "כשלא מתגלה ממצא אנטומי, והילד מאובחן כמי שסובל מצרידות על רקע שימוש לרעה במיתרי הקול, הוא עובר אימון והדרכה על ידי הוריו או נשלח לטיפול אצל קלינאי תקשורת, שמלמד אותו להשתמש נכון במיתרי הקול", אומר ד"ר מיכאל וולף, סגן מנהל מחלקת אף-אוזן-גרון במרכז הרפואי שיבא.
"אצל ילדים קטנים קשה להטמיע דיבור אחר, כי ילד בן 7, למשל, שרגיל לצעוק ולחלק בקולניות פקודות במגרש הכדורגל, לא יחשוב לפני שהוא צועק וינמיך את קולו. אבל בעקבות הדרכה מתאימה ואימון קבוע הוא לפחות ידבר בקול נמוך אחרי המשחק ומחוץ למגרש. לכן חשובה ההדרכה, מוקדם ככל האפשר, שמונעת את הנצחת הצרידות".
קופות החולים השונות מממנות לילדים את הטיפול בצרידות רק עד גיל 9, אלא אם מדובר בבעיה אנטומית, כמו יבלות על מיתרי הקול. מעל גיל 9 – מימון הטיפול נופל על ההורים.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
