שתף קטע נבחר

האחים עופר: "זליכה מתנער מהסכם שהוא עצמו ניסח"

בעלי החברה לישראל מבקשים את התערבותם הדחופה של שרי האוצר והתשתיות לפתרון המחלוקת סביב שווי חלקם בחברת בתי הזיקוק, לקראת הפרטתה. משרד האוצר מגיב: "לאור כל האמור לעיל, לא ברור לנו בגין מה נדהמה כביכול החברה לישראל מאחר והדברים מדברים בעד עצמם"

"החשב הכללי, ירון זליכה, מתנער מהסכם עם החברה לישראל שהוא עצמו ניסח והגיש לבג"ץ". כך טוען יו"ר החברה לישראל, עידן עופר.

 

במכתב ששלח עופר לשר האוצר, בנימין נתניהו, ולשר התשתיות, בנימין בן אליעזר, הוא מבקש מהם להנחות את זליכה לחתום על ההסכם המסדיר את היחסים בין בעלי המניות של חברת בתי הזיקוק - המדינה והחברה לישראל.

 

לטענת האחים עופר, התנער זליכה מההסכם שגובש בין החשב הכללי הקודם, ניר גלעד, לבין החברה לישראל, בדבר ההתחשבנות על התמורה המגיעה לחברה לישראל כנגד הויתור על חלקה כבעלת מניות בבז"ן.

 

עוד טוענים האחים עופר כי זליכה יזם ניסוח של הסכם חדש ובו צורת התחשבנות שונה, בהתאם לעקרונות שנקבעו על ידי ועדת השרים לעניני כלכלה. זליכה אף דרש מהחברה לישראל, בלשון אולטימטיבית, להסכים לתוכנו. בסופו של דבר נעתרה החברה לישראל לדרישתו של זליכה והודיעה על הסכמתה לנוסח ההסכם שיזם.  

 

למרות זאת, טוענים האחים עופר, בימים האחרונים הודיע זליכה על נסיגתו מההסכם שהוא עצמו ניסח והגיש לבג"ץ, ותבע מהחברה לישראל להסכים לתוכנו בטענה כי קיימת "טעות בניסוח".

 

במכתב ששיגר עידן עופר לשר האוצר ושר התשתיות הוא יוצא אליהם בקריאה: "הנני פונה עליכם כשרים הממונים על בז"ן בבקשה כי תורו את נציגי המדינה המתאימים לחתום לאלתר על נספח ג' המתוקן של 'הסכם בז"ן', לפי נוסחו הסופי אשר הוסכם עם החברה לישראל. לחילופין, תקיימו עימנו פגישה מיידית לשם ליבון משותף של מצב הדברים". 

 

המו"מ בין הממשלה לבין החברה לישראל התפוצץ עקב סירובה של החברה לישראל לקבל מהמדינה 120 מיליון דולר עבור חלקה בבז"ן (26%).

  

הסכום שמוכנה המדינה לשלם לאחים עופר פחת לאחר שהתברר באוצר כי התמורה שתשלם המדינה עבור המניות גדולה בכ-30 מיליון דולר מהמחיר שעליו הסכימו הצדדים לפני כשלוש שנים.

 

משרד האוצר: "לא ברור לנו בגין מה נדהמה כביכול החברה לישראל "

 

תגובת משרד האוצר: "לא המדינה ונציגיה הם אלו שהתנערו מהתחייבויותיהם אלא להפך. כידוע, מטרתו העיקרית של צוות המו"מ שמונה ע"י הממשלה היתה שיפור מצבה של המדינה בתנאי הסכם העקרונות הקיים (אשר לא נכנס לתוקף), בין היתר לאור החלטות הממשלה בסוגיה".

 

"לא יעלה על הדעת כי המדינה, כטענת החברה לישראל, תחתום עימה על הסכם מתוקן בו היא עלולה לשלם לה סכום גבוה מ-570 מיליון שקל. דברים אלו הודגשו חזור ונשנה לאורך המו"מ עם החברה. דו"ח הצוות הבינמשרדי הדגיש, כי בכל מקרה הסכום שישולם לחברה לישראל לא יעלה על התמורות שהחברה היתה זכאית להן על פי הסכם העקרונות שכאמור לא נכנס לתוקף", נכתב בתגובת משרד האוצר.

 

באוצר מציינים את סעיף 4.7 בהסכם בו נכתב: "במידה ובתי הזיקוק ימכרו במחיר הגבוה מהערכות השווי תקבל החברה לישראל....ובכל מקרה לא יותר מ – 570 מיליון שקל".

 

בנוגע לתנאי המו"מ נכתב בתגובת האוצר: "לאור האמור מובן וברור כי עקרון היסוד של המו"מ שנוהל עם החברה שבכל מקרה לא ישולם יותר מהסכום הנקוב בנספח ג' המקורי (אשר כאמור לא נכנס לתוקף). גם במכתבו של החשכ"ל לחברה מיום ה-30 בדצמבר 2004, נאמר במפורש כי כפי אין בכוונתו לסטות מהחלטת הממשלה ומהמלצות הצוות שגובשו".

 

משרד האוצר מסיים את תגובתו: "לאור כל האמור לעיל, לא ברור לנו בגין מה נדהמה כביכול החברה לישראל מאחר והדברים מדברים בעד עצמם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סיון פרג'
עידן עופר, יו"ר החברה לישראל
צילום: סיון פרג'
צילום: ישראל הדרי
ירון זליכה
צילום: ישראל הדרי
מומלצים