בריטמן: בני אלג'ם עוד ישקיע בישראל
רו”ח יגאל בריטמן, שייעץ לבני אלג'ם במכרז בזק, משוכנע שהלקוח שלו לא עשה טעות. פרט לכך, הוא מלא מחמאות לידידו בנימין נתניהו, דואג לאינטגרטי המקצועי שלו, ומסביר למה העדיף להישאר בארץ ולא לעבוד מניו-יורק
אפילו על רקע פרץ האופטימיות ששוטף את שוק ההון, עמדתו של רו"ח יגאל בריטמן, השותף הבכיר במשרד דלויט-בריטמן-אלמגור, ורודה במיוחד.
רו"ח יגאל בריטמן
בריטמן אומנם קשור קשר אישי לנתניהו, אבל גם לבכירים אחרים במשק. על החברות בהן הוא מטפל נמנות, בין היתר, בנק המזרחי, קוקה קולה, קומברס, קבוצת צביקה בארינבוים, סולל בונה, טאואר, אל-על, מבטח-שמיר, פולאר, ובנק ישראל.
לאחרונה ייעץ בריטמן לקבוצת אלג'ם בהתמודדות בהפרטת בזק, בה הפסידה לקבוצת אייפקס-סבן. "ההחלטה שקיבל הלקוח שלי נכונה", הוא אומר. "הוא חושב שהמחיר שבו קנו לא מתאים. לא שאני מקטרג על הקונים, אבל הקבוצה שלנו בדקה את החברה למעלה משנה וקבענו את המחיר הגבוה ביותר שנשלם. גם כך מדובר בסכום עתק, ולא חרגנו ממנו".
הפסילה של פראנס טלקום מלהשתתף בקבוצה של אלג'ם פגעה בסיכויים שלכם?
"זה לא רלבנטי היום".
אבל מה דעתך על ההחלטה?
"קשה לי להבין איך 5% מהקבוצה יכולים להפריע ואיך אפשר לדבר כך על מדינה שהיא ידידותית לישראל. ירדן ומצרים אינן במצב מלחמה עם ישראל (לפראנס-טלקום יש בהן אחזקות, מה שהביא לפסילתה, ג.ח). אני מכבד את ההחלטה. לי זה נראה לא לעניין, אבל קטונתי מלשפוט בנושאים האלה. אני לא רואה בהנהלת פראנס טלקום בלדר של מדינת אויב. לי זה נראה מוזר".
מה היתה התגובה הצרפתית?
"ממשלת צרפת הרימה גבה".
הייתם מאוכזבים בסוף התהליך?
"בפירוש לא. במחיר הזה עדיף לפרוש. המכרז התנהל בצורה הוגנת וסופר-מקצועית. האווירה בקבוצה שלנו היתה נינוחה ומושכלת. ניסינו לעבוד בצורה רציונלית ולא אמוציונלית. אני מכבד את מה שהקבוצה השנייה עשתה, אבל במחירים האלה העיסקה לא כדאית כלכלית. זה היה מאבק תרבותי, ואין לי טענות לאיש. בני אלג'ם לא גמר להשקיע בישראל".
אתה חושב שביבי יצליח להפריט את חברת חשמל, אותה השווה למשחתת ביסמרק?
. אני לא יודע אם יהיה קל להפריט אותה, אבל גם את בזק לקח 12 שנה להפריט".
"לא משוכנע שאני מסכים עם בכר"
"אנחנו נמצאים בצומת מאוד מעניינת", מסביר בריטמן את האופטימיות שלו. התוכנית הכלכלית שיושמה על ידי שר האוצר היא תוכנית שבנויה על משנה סדורה, ואת התוצאות שלה אנחנו רואים במשק הישראלי. זו היתה התוכנית הכי נכונה למציאות הכלכלית בישראל. השוק עלה ב-150%-120% מינואר 2003, ואילו הנאסד"ק עלה בתקופה הזו ב-70%-60% בלבד, אחרי שהגיע לתהום של 1,200 נקודות עם התפוצצות הבועה. זה מלמד שקרה משהו, והכל לדעתי בא בקורולציה עם התוכנית הכלכלית.
"נתון נוסף הוא שער הדולר. הפער בין הריביות בישראל וארצות-הברית הגיע לפחות מ-1%. השקל יציב בצורה לא רגילה. זה אומר שיש מספיק אנשים שמציעים בשוק דולרים, ואלה הם המשקיעים מחו"ל, שההשקעה שלהם כאן מצביעה על הביטחון שלהם בכלכלה הישראלית. עוד נתון מעודד הוא התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג, ג.ח.). כבר אין ויכוח אם תהיה צמיחה או לא, אלא אם הקצב יהיה 4% ,3.5% או 5% בשנה. אנחנו לא סין, זה נכון, אבל יחסית למערב אירופה זה מספר יפה מאוד.אבל יש לזה מחיר - אבטלה גבוהה".
למה? רמת האבטלה יורדת. היא כבר מתחת ל-10%.
"תזכור שתעסוקה מלאה זה לא 0% אבטלה. אנחנו כבר לא ברמות של 12% כמו פעם".
מה עמדתך בנושא ועדת בכר?
"אני לא משוכנע שאני מסכים באופן גורף עם ההמלצות של ועדת בכר. במשק קטן ולא משוכלל כמו המשק הישראלי צעדים קיצוניים מקבלים השפעת קצה והשוק הישראלי קטן מדי כדי להיות שוק משוכלל. ועדת בכר נועדה לפזר את מוקדי הכוח, אבל יש חשש שהיא תסיט את הריכוזיות לכוח אחר במשק - סביר להניח שמהבנקים לחברות הביטוח. מהלך רגולטורי קיצוני יביא לתוצאה קיצונית אחרת - כלומר העברת הריכוזיות מקצה אחד לשני, במקום ליצור את האיזון המבוקש.
"המשך הורדת שיעורי המס נכונה מאוד, כי מחקרים טוענים שיש קורולציה גבוהה בין שיעורי המס לצמיחה כלכלית. המהלך של הורדת שיעורי המס על תאגידים ולא על דיבידנד הוא מהלך מאוד חכם, שידחוף את הצמיחה קדימה ויגרום לכך שרווחים לא מחולקים יישארו בתאגידים ולא יחולקו. זו למעשה השקעה במשק. אני בעד.
"לשוק יש כוח להקטין את תלותו במערכת הבנקאית ולמצוא מקורות מימון אחרים. רואים את זה בכמה וכמה פרמטרים שניתן לבחון לאורך השנים האחרונות. גיוסי איגרות החוב הקונצרניות, למשל, גדלו מ-6 מיליארד שקל ב-2001 ל-33.1 מיליארד שקל ב-2004. ברבעון הראשון של 2005 גויסו איגרות חוב קונצרניות 6.51 מיליארד שקל. למעשה, החל משנת 2001 גיוסי האגח מכפילים את עצמם מדי שנה".
אבל זה נראה קצת כמו אובדן שליטה, כל העולם מגייס באג"ח.
"זו ברכה. קורה כאן משהו. נוצרת כאן תחרות למערכת הבנקאית. זה לא מראה שכבר היום הרפורמה קיימת? חברות מגייסות בשוק ההון במקום לללוות בבנקים, חברות ביטוח כמו הפניקס משקיעות בתאגידים - רק השנה הפניקס כבר הלוותה 830 מיליון שקל ל-11 לווים גדולים. זה החל עוד בהלוואה שנתנה מבטחים לנוחי דנקנר לפני שנתיים, 50 מיליון דולר לרכישת אי.די.בי. הנפקות בכמויות כאלו הן אינדיקציה לצמיחה כלכלית".
ומה לגבי המס על רווחים בבורסה?
"לא רוצה להיכנס לזה. אני לא רואה בזה אסון לאומי, אבל גם לא רואה בזה שום רווח. רק לפני שנתיים נקבעו שיעורי המס ולא כדאי לשנותם חדשות לבקרים, אפילו אם זה צעד נכון".
איך אתה רואה את מקצוע ראיית החשבון בארץ?
"אין ספק שברגע שהרגולציה מתהדקת, הצורך ברואי-חשבון הולך וגדל. העבודה בארץ ובארצות-הברית היא באותם סטנדרטים".
האם יש כיום מספיק שקיפות בשוק ההון הישראלי?
"בעולם קיימת מגמה של הגברת השקיפות בשוק ההון, והמגמה הזו תגיע גם לישראל. אין ספק שהנפילה של וורלדקום עשתה משהו לאמריקנים, שהתחילו בחקיקה של הגברת הפיקוח על החברות הנסחרות. הוועדה שהקימה הרשות לניירות ערך בישראל, ועדת גושן, חשובה מאוד, וזה היה צעד חכם להקים אותה. נושא הדיווח הכספי קיבל טלטלה לא קטנה. השוק צריך את הביטחון הזה כדי להמשיך לצמוח, והשקיפות היא הבסיס לאמינות".
אבל תמיד יהיו לחצים מצד החברות לנסות להכניס קוסמטיקה בדו"חות.
"היתה תקופה שבה לא ייחסו לביקורת את המשקל האמיתי שלה - וזו היתה שגיאה. העידן הזה מתחיל להיעלם בעולם כולו. אנשים מבינים את החשיבות של הביקורת ואת החשיבות של המהימנות בדיווח, והעימותים עם החברות היום הרבה יותר מצומצמים ועל דברים שבאיזור האפור. תמיד יש ויכוח לגיטימי בין מבקר ומבוקר. אני רואה בזה ויכוח חיובי אם הוא מושתת על עקרונות ולא על 'איך אני רוצה שיראו אותי'. הגבול מבחינתי הוא באינטגריטי המקצועי שלי. בסופו של דבר אני מאמין שאינטגריטי היא הבסיס לכל דבר שאתה עושה, ולכן גם התפטרנו ממספר תיקים".
בריטמן לא מפרט, אבל ככל הנראה מתכוון ללומניס וכים-ניר, שתי חברות שהמשרד התפטר ממשרת רואה החשבון שלהן.
הקשר שלילי נוסף בו הוזכר המשרד היה בפרשת איברהים בולוס. בשבוע שעבר הוגשו כתבי אישום נגד איש העסקים איברהים בולוס על הכללת פרטים כספיים מטעים בדו"חות הכספיים של קבוצת בולוס שבשליטתו, אי הגשת דו"חות ומתן פרטים כוזבים בדו"חות. כתב אישום הוגש גם נגד רו"ח אלימלך אביגוש ממשרד בריטמן-אלמגור, בטענה שלכאורה כלל פרטים מטעים בדו"חות. "העניין נמצא בהתדיינות בבית המשפט, ואין זה ראוי להגיב - מלבד מה שנאמר עד כה", אומר בריטמן.
"מעדיף חומוס ופלאפל"
ברייטמן (60) הקים את משרד רואי החשבון דלויט-ברייטמן-אלמגור, כיום השני בגודלו בארץ, מאפס. את ילדותו העביר בשכונת פלורנטין בתל-אביב, בדירה שכורה בת שלושה חדרים, תחת הצל המאיים של מסגד חסן-בק. אני זוכר שדוד מאמריקה שלח לנו מקרר, אבל שמנו בו קרח כי לא היה חשמל בבית. כשהיה בן שש עברה המשפחה לאיזור רחוב יהודה המכבי. לאחר שסיים שירות קרבי בצנחנים החל בלימודי חשבונאות באוניברסיטת תל-אביב ומיד אחרי הסטאז', בשנת 73', פתח משרד רואי חשבון עצמאי.
"ידעתי שאני רוצה להרים את המשרד לגבהים", הוא מספר. הלקוח הראשון שלי היה חברת טקסטיל בשם פפקו. בהמשך הצטרף אלי מוטי בר-לבב ויחד בנינו משרד גדול. התמזגנו עם פרידמן-שפירא-גולדשטיין ואחר כך גם עם אלמגור. בדצמבר 93' אישר הדירקטוריון של פירמת רואי החשבון העולמית דלויט-טוש להפוך את המשרד לחלק מהפירמה העולמית, למרות החרם הערבי, ובעקבותינו הצטרפו משרדי רואי חשבון גדולים אחרים לפירמות בינלאומיות".
מעבר להיותו השותף הבכיר במשרד שחולש על ארבע קומות במגדלי עזריאלי בתל-אביב ומחזיק סניפים בחיפה, באר-שבע, ירושלים ואילת, ברייטמן מונה לחבר בדירקטוריון העולמי של דלויט ב-98' ולמנהל תחום ההיי-טק בפירמה ב-2002.
מה משמעות התפקיד שלך בדלויט העולמי?
"זו קדנציה שנייה שלי כאחד מ-32 חברי הדירקטוריון העולמי של דלויט. המינוי נעשה על סמך יכולת אישית - אם מזהים שיש לך יכולת, מציעים אותך ובוחרים בך. כמנהל תחום ההיי-טק אני מנהל שלושה מיליארד דולר בשנה, 30 אלף עובדים ב-45 מדינות. מי שחשב שאחרי ההתרסקות ב-2001 כל תחום הדוט.קום הלך לישון טעה. האינטרנט חזר ובגדול. החברות הצומחות ביותר היום הן חברות אינטרנט, והאופטימיות שופעת גם לגבי העתיד".
היום הוא מסתובב במשך מחצית מהשנה בעולם, ומשתתף בכנסים מניו-זילנד ואוסטרליה דרך קוריאה, טיוואן וסין, דרך אירופה ועד קנדה וצ'ילה". בין לבין הוא מתראיין ברשתות הכלכליות הזרות, כשכל הצילומים והראיונות מתועדים במחשב שלו במשרד. "לא מזמן הייתי אמור לעבור לעבוד מניו-יורק עבור הפירמה, אבל סירבתי", הוא מגלה, "אני חושב שכאן מקומי וביתי. זה המקום שאליו אני שייך. אני מעדיף לאכול חומוס והפלאפל עם חברים מאשר סטייקים עסיסיים במנהטן. בנסיעות שלי בעולם אני פשוט גאה להיות שייך למדינה הזו. תראה כמה משקיעים באים לארץ. רק ברבעון האחרון נעשו השקעות בכמיליארד דולר. זו הצבעת אמון בכלכלה שלנו, ולכן הודעתי שאני נשאר בישראל".
בני אלג'ם. "לא טעה"
מומלצים
