"מדינות המזרח יובילו את חזית הטכנולוגיה"
כך אומר פרופסור רם ראו, חוקר הודי זוכה פרס "דן דוד" לשנת 2005 בתחום מדע החומר. לדבריו, ישראל צריכה להצטרף למדינות אסיה לקידום המחקר, ולקחת חלק בהתפתחות הטכנולוגי של מדינות המזרח. ראיון מיוחד
פרופסור רם ראו ממרכז ג'ווהרלל נהרו, משמש דובר חשוב של הודו בכל הקשור למדע ולטכנולוגיה. לרגל זכייתו בפרס "דן דוד" היוקרתי למדע, הוא אומר בראיון מיוחד כי לא ניתן להסתכל על מדינתו כמדינת עולם שלישי, או כמדינת אאוט-סורסינג לתוכניתנים ואנשי מדע.
בשנים האחרונות נדמה כי ההתייחסות למדע בהודו רצינית ביותר, וניכר כי השלטון נותן חשיבות רבה לקידום ועידוד המחקר. למרות שבהודו ישנם פי 200 יותר תושבים בישראל, נשיא הודו וראש ממשלתה מצאו לנכון להתקשר לפרופ' ראו ולברכו על קבלת פרס דן דוד בסמוך למועד פרסום הזכייה. לנשיא ישראל, משה קצב, ולראש הממשלה, לאריאל שרון, לקח זמן רב יותר לברך את הזוכים הישראלים הראשונים בפרסי נובל המדעיים.
פרופסור ראו הוא אחד משלושת הזוכים בפרס ממד זמן העתיד של פרס דן דוד, שהוקדש הפעם לפורצי דרך בתחום מדע החומרים. "למדתי את התואר הראשון והשני בהודו ואת התואר השלישי באמריקה. בכל 46 השנים האחרונות אני עובד בהודו כפרופסור. לימדתי עד כה המון סטודנטים - למעלה מ-130 אנשים למדו PhD אצלי. כאשר התחלתי לעבוד בתחום הכימיה של החומרים והמצב המוצק, הנושא לא היה מוכר. אני הייתי אחד החוקרים הבודדים בתחום. זה הפך להיות תחום חשוב מאוד של הכימיה ומדעי החומרים ואני שמח שועדת פרס דן דוד הכירה בחשיבות התחום", אומר ראו.
לדבריו, "אני חייב המון להודו שתמכה בי בתקופות קשות בקריירה שלי. עבדתי בחתומים רבים וכתבתי למעלה מאלף מאמרי מחקר ו-35 ספרים. עסקתי בהיבטים רבים של התחום הזה מההתחלה. כל מי שעובד בתחום מכיר אותי. גדלתי עם הנושא או אפשר לומר גם שהנושא גדל יחד איתי".
"יש שני היבטים לפרס. אני מאוד גאה באופן אישי אבל זה גם מהווה הכרה של המדע בהודו, וגם שהנושא קיבל הכרה – הפעם הראשונה שתחום חקר החומרים קיבל פרס כזה. מבחינה יוקרתית זה כמו פרס נובל. אין פרס נובל בחומרים אלא דרך פיסיקה או כימיה. זה כמו פרס נובל"
מה הייתה תרומתך הגדולה ביותר לתחום?
"העבודה הגדולה ביותר הייתה בתחום Transion Metal Oxides. חומרים אלה מראים מגוון תכונות ותופעות למשל מוליכות על, תכונות מגנטיות ייחודיות וכן הם כוללים מגוון רחב של ארכיטקטורות ומבנים. בשנים האחרונות אני עובד על חומרים היברידיים. מרבית החומרים הם או אורגנים או לא אורגנים. אני שילבתי אותם ביחד לחומרים היברידיים, שלהם תכונות ומבנים חדשים".
"יש המון חומרים שעבדתי איתם, שנימצאו להם יישומים תעשייתיים חשובים. למשל כמה מהמתכות שחקרתי - חברות מסחריות המשיכו מתודולוגיות שפותחו במעבדה שלנו. הרבה דברים שהתחלתי פתחו תחומי מחקר חדשים. אנשים יכולים לעבוד שנים רבות בכמה מהנושאים הללו. אני עצמי אמשיך עד יומי האחרון לעבוד במעבדה. הממשלה שלי חשבה שחשוב שתהיה מעבדה כמו שלי והשקיעה בה לאורך השנים. אמנם התחריתי במיטב המומחים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם אבל אם אתה רוצה להצליח במדע ובטכנולוגיה אתה צריך להתחרות בכל המדינות. אינך יכול להשיג רעיונות חדשים בחינם, למרות שהישראלים טובים מאוד בזה".
מה אתה עושה מלבד מחקר?
"אני בן 71, חוקר למעלה מ-50 שנה ואני לא רוצה חיים אחרים. אינני מעוניין לעשות שום דבר חוץ ממחקר והדרכה של סטודנטים. אבל אני גם רוצה לעודד אחרים לבחור בקריירה מדעית. אני גם מעודד את הילדים להגיע לאוניברסיטה. הכנתי ביחד עם אשתי ערכות מולטימדיה וחומרים מודפסים לילדים. אני גם נותן הרצאה של שעה מלווה בסרט בכל רחבי הודו כדי לעודד ילדים ללכת למדע. בכל שנה אני מדבר בפני למעלה מעשרת אלפי ילדים. בשנים האחרונות התבקשתי לשמש יועץ בתחום המדע לראש הממשלה – לא משרה מלאה אבל יו"ר ועדת הייעוץ למדע, שמייעצת בקביעת מדיניות, מימון המדע וכדומה".
הודו הפכה לארץ הייטק, כך זה נראה לפחות מבחוץ.
"זה נראה שאנחנו רצים מהר, אבל לטעמי קצב ההתקדמות איטי מדי. אנחנו דמוקרטיה ולכן זה לוקח יותר זמן לעומת סין שרצה מהר מאוד. צריך לערוך דיונים, להביא את זה לפרלמנט. יש דעות שונות. אבל אנחנו מתקדמים בתחום".
מה המיקוד עכשיו בהודו?
"אנחנו מתרכזים בכמה תחומים – ביולוגיה ביוטכנולוגיה, חומרים וכל ההיבטים של המחקר הבסיסי. אנחנו נותנים חשיבות למדע בסיסי. בתחום היישומי תוכנית החלל שלנו מתקדמת יפה. אנחנו עושים עבודה טובה בתחום הלווינים".
לדבריו, "התחום העתידי שבו נתמקד הוא תחום האנרגיה, במיוחד בשל המשבר המתמשך, ואנחנו עוסקים בחיפוש תחליפים לדלק הנוכחי. אנחנו גם חוקרים בתחום האנרגיה האטומית – סוגים חדשים של ריאקטורים לצורך הפקת אנרגיה. יש לנו ריאקטור של 500 מגה-ואט מסוג המכונה Fast Breeder Reactor – טכנולוגיה לא רגילה. אם זה יעבוד, לא נצטרך להשתמש בחומרים כמו אורניום אלא בחומרים יציבים ונוחים יותר לטיפול. העולם יהיה הרבה יותר בטוח עם הריאקטורים הללו, משום שאי אפשר להשתמש בהם לשימושים אחרים מלבד אנרגיה, כמו פיתוח פצצת אטום".
האם נכון לומר שהמאה הנוכחית היא המאה של המזרח?
"אני חש שאסיה תהיה כוח חשוב במאה הקרובה, ואני מקווה שישראל תהיה איתנו. ישראל אחרי הכל היא חלק מאסיה. תראה את תחום התוכנה – הודו הפכה להיות גורם חשוב בתחום התוכנה. זה לא אאוטסורסינג. התעשיה הרפואית החדשה בהודו גם היא חזקה ומבוססת על חדשנות הודית. גם תחום הביוטכנולוגיה מבוסס על פיתוחים שנעשו בהודו".
האם הודו הגדילה את ההשקעה במדע?
"אנחנו עומדים להקים קרן מחקרים לאומית עם תקציב מאוד גדול. השנה – רק בתחום הננו-מדעים הממשלה הקצתה 70 מיליון דולר. גם תחומים אחרים של מחקר בסיסי יתוקצבו. משקיעים גם המון כסף בהשכלה גבוהה – באוניברסיטאות ובמכוני מחקר".
מה חדש בתחום הננוטכנולוגיה?
"אני חוקר גם היבטים שונים של חומרים בתחום הננוטכולוגיה. בשוק כבר יישומים בתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית וחיישנים. אבל יישומים כמו ננו-אלקטרוניקה או ננו-מחשבים עדיין רחוקים. בינתיים, חומרים במבנה ננומטרי יוכלו לשמש הרבה דברים כמו יישומים מטלורגיים, פולימריים".
"לאדם הפשוט טכנולוגית הננו תהיה יישימה כאשר בשעון יד יכנסו 10,000 תקליטורים. זה ייקח זמן. יש הבדל בין הכנת פריטים בודדים במעבדה לבין ייצור המוני. אתה יכול לבנות מעגל אחד אבל לא לחבר מיליוני מעגלים ביחד. כדי לבנות מערכת משולבת עם ננו-מעגלים לוקח הרבה זמן. בכל אופן – רואים צגים עם הרבה ננו שפופורות. צריך לייצר אותם בכמות גדולה כדי ליהנות מהם. בהרצאה אתמול במכון ויצמן, חברי רשף טנא גילה תגלית חשובה – הוא גילה חלקיקים ננומטריים של חומרים אורגניים שיכולים לשמש כחומרי סיכה. אי אפשר עדיין לייצר את החומר הזה בכמות מסחרית. לא בקצב של קילוגרם בשנה אלא טונות. אנל תהיה התקדמות בתחומים הללו בשנים הקרובות".
אבי בליזובסקי הוא עורך אתר "הידען".
