שתף קטע נבחר

אנחנו, בליכוד, איבדנו את הרחמים

חברי מרכז הליכוד וח"כים של המפלגה התכנסו השבוע לדון בעתיד התנועה. רבים במרכז הליכוד מתחילים להבין כי הפיצול הפנימי בין שרון למורדים עלול להפוך אותם בזריזות לאופוזיציה לאחר הבחירות הבאות, ועכשיו מחפשים פתרון. "איבדנו את החמלה והרחמים", טען אחד הפעילים. אחרים רמזו שאולי יש להקריב את "המורדים" כדי להציל את המפלגה. ורק פייגלין, הסמן הימני, תקף את בג"ץ והתקשורת שאשמים בהכל

לאט לאט, אבל כנראה בטוח, מתחיל האסימון לצנוח אצל אנשי השטח בליכוד. יותר משנה וחצי לאחר שהוצגה תוכנית ההתנתקות, מתחילים פעילי הליכוד להבין שתנועתם שוקעת לאיטה בבוץ עמוק, בוץ שממנו לא ברור איך היא תצא. ואת הקרקעית של הביצה עלולים אנשי הליכוד להרגיש מהר מאוד, בעוד כמה חודשים אפילו, אחרי שהישראלי האחרון ינשק את עזה לשלום. או אז, מודים יותר ויותר אנשים מרכזיים בליכוד, תעמוד המפלגה עם ראש שיירשם בספרי ההיסטוריה כאיש שהוציא את ישראל מעזה, אבל עם גוף חצוי, נשמה פצועה ומדממת, אג'נדה מדינית-חברתית מבולבלת, ורקורד מרשים בחדרי חקירות ודו"חות מבקר המדינה. ועם ההכלאה המוזרה הזאת, היא, המפלגה, תצטרך ללכת לבחירות.

 

אי לכך בליכוד כולו, על שדרותיו הרחבות, מתחילים הפעילים המרכזיים להבין שעם כל הכבוד למאבק בראש הממשלה ובתוכניתו בשנה וחצי האחרונות - המאבק הגדול באמת עוד לפניהם. והפעם, יהיה זה מאבק על הקופה כולה, על הליכוד כולו. על דרכו, על מצעו, על ראשו, על עתידו ועל עוצמתו, שלו ושל אנשיו, על אופיו ועל כבודו. אם לפני חודשים אחדים היו רוב חברי המרכז המתנגדים להתנתקות זחוחים ומאיימים לסגור חשבונות עם הח"כים התומכים בנסיגה מעזה, הרי שהתחושה בשבועות האחרונים היא שמשהו מן הביטחון העצמי המופרז המאפיין את אדוני הארץ האלה נמוג לאיטו. לא, איומי הנקמה לא נעלמו, וגם לא תחושת שכרון הכוח, אבל יותר ויותר חברי מרכז מתחילים להפנים שאם לא יחול שינוי כלשהו בקרוב, אם לא יובילו הם עצמם לשינוי פנימי – עלולה תנועתם להיות בסכנה ממשית. ואת הסכנה הזאת, אומרים רבים בליכוד, צריך להסיר. בכל מחיר, אולי אפילו במחיר של פשרות.

 

מי שלא בסדר, נסגור איתו חשבון

 

בתחילת השבוע התכנסו באולמי "פלמינגו" בפתח תקווה, אולמות שאירחו בשנים האחרונות לא מעט כנסים מפוארים ושחצניים, כמה עשרות פעילים מודאגים מרחבי הארץ, כדי לדון בכובד ראש בעתיד תנועתם. תחת הכותרת "פני הליכוד לאן", ללא נציגי תקשורת ובנוכחותם של שלושה חברי כנסת "מורדים", מיכי רצון, נעמי בלומנטל, ואיוב קרא וכן של ח"כ יובל שטייניץ (השר צחי הנגבי ביטל את השתתפותו לאחר שאיבד את הקול), ניסו האנשים האלה, באווירה כמעט משפחתית, למצוא דרך למנוע את ההידרדרות של הליכוד.

 

לא רק תוצאות המאבק על ההתנתקות הובילו את מארגני האירוע, אורי פרג', יו"ר סניף פתח תקווה העוצמתי, צדוק כהן מחדרה, טובה מעוז מהצפון והרצל טובלי מגזר לכנס את חבריהם, בהם משה פייגלין ושלומי עוז, לשלוש שעות של דיבורים גלויים באולם מלא עשן סיגריות. התחושה בקרב אנשי שטח רבים בליכוד היא שגם אם לא נעים, הגיע הזמן לומר את האמת כולה, כפי שהיא: ההתנתקות תעבור, ביבי דופק את החלשים ואת העניים שעוד ינקמו את נקמתם בליכוד, ובמרכז הליכוד יש לא מעט אנשים כוחניים ומושחתים, שנורמות של שלטון נקי רחוקים מהם מרחק מזרח ומערב. האם הדברים יחלחלו ויביאו לשינוי בתוך הליכוד? לא ברור. אך למרות זאת, מעניין היה לשמוע מה באמת עובר בימים אלה בראשם של קומץ אנשים שמשפיעים על מספר לא מבוטל של חברי כנסת ושרים בישראל, ומה מטריד אותם באמת.

 

"אנחנו בדרך להפסיד את השלטון", הזהיר צדוק כהן את חבריו. "חובה עלינו להתארגן כדי להציג נבחרת מכובדת שאיתה הליכוד יוכל להתגאות". כהן לא היה לבד בהזהרותיו. "אנחנו צריכים להוקיע את מי שמתלהם", הטיח אילן גוילי באנשים שבאולם. "צריך שתהיה לנו קצת צניעות. לא צריך לעמוד כל הזמן ליד הדלתות של השרים בכנסת ולנדנד", המשיך גוילי לקול מחאותיהם של כמה פעילים שלא אהבו את המתקפה על התנהלות חברי המרכז. "זה פשוט לא מקובל מה שקורה שם. בואו נשמור על הצניעות".

 

עו"ד ירון ורד, תושב צפון תל אביב ויליד יפו, הטיף להחזיר את החמלה לליכוד."איבדנו את הרחמים", אמר עורך הדין בחליפה היוקרתית. "אנחנו צריכים לדאוג לביטחון כלכלי וגם לרמת חיים הוגנת לכולם. אני זוכר שפעם כל תלמיד קיבל ארוחה חמה, והיתה גם אחות רחמניה בכל בית ספר. אבל היום איבדנו את הרחמים".

 

גם הרצל טובלי, פעיל מרכזי מסניף גזר, קרא לעשות בדק בית יסודי. "אנחנו רוצים להחזיר את הליכוד למה שכולם מכירים", אמר טובלי. "אנחנו לא ניתן לאף אחד לקלקל לנו את התנועה. ביחד נמצא את הדרך למצוא מי לא בסדר, ונסגור איתו חשבון". גם פרג', המארח, לא חסך במילים קשות. "אני רואה את התנועה שלי שסועה לחלוטין", ציין. "כולנו אשמים בזה. יש לנו ארבעים מנדטים, אבל אין לנו עמוד שידרה. את עמוד השדרה אנחנו צריכים לחזק".

 

אחד הדוברים הבולטים והמעניינים ביותר בערב היה אליעזר חסדאי, ממלא מקום ראש מועצת יש"ע וממתנגדיו הבולטים של אריק שרון ותוכניתו המדינית בשנתיים האחרונות. חסדאי, אולי בגלל דאגה כנה לעתיד תנועתו, הרשה לעצמו לומר דברים יוצאי דופן, שלא נשמעו עד כה מפיו. "אנחנו לא יכולים להתעלם מהשאלה של הליכוד לאן", פתח חסדאי. "אפשר להיאחז בכל הכוח בצד הימני האותנטי ולא לראות בעיניים, ואפשר לראות שמשהו השתנה. אם כל אחד יתבצר בעמדתו, אני מציע לחלק מהמתמודדים לרשימה לכנסת הבאה לתלות את הנעליים. אנחנו צריכים לבנות פלטפורמה שעליה יוכלו לעמוד גם עוזי לנדאו וגם אריק שרון. אם לא נעשה זאת, נצטרך לקבל החלטה אמיצה ולקבוע לאן הולכים ומה יהיה עם הליכוד. אם אנחנו חפצי חיים, אסור לנו לוותר על המנהיגים שלנו. הם אלה שצריכים להחליט איך נראה בבחירות הבאות. המטרה היא להבין שיש גוף אחד, עם כל המחלוקות, ותפקידנו לחבר את כל השורות ואת כל הקצוות".

 

המורדים קולטים מהר

 

את משמעותם של המסרים החדשים ששידרו פעילי השטח המרכזיים של הליכוד בכנס בפתח תקווה, החלו חברי הכנסת שנכחו באולם להבין מהר מאוד. חושים טובים יש לח"כים המורדים, והם חשו שפתאום, בבת אחת, הם עלולים להפוך מיקירי מרכז עם תקוות להשתדרג למקומות גבוהים ברשימה לכנסת הבאה, לקורבנות שיוקרבו על מזבח האחדות הפנימית, אחדות שהצורך בה עלה היטב מדבריהם של רבים מהדוברים בכנס.

 

מיכי רצון, אחד ה"מורדים" המפוכחים יותר בקבוצת הח"כים המתנגדים להתנקות בליכוד, שפוטר מתפקיד סגן שר התמ"ת לאחר שהצביע נגד תוכנית ההתנתקות בכנסת, הבין מהר מאוד לאן מנשבת הרוח וביקש לעצור את הסחף ולהזכיר לפעילים מי נשכב על הגדר. "מה אתם שואלים לאן הולך הליכוד", פתח רצון בקול גדול. "יש לנו מצע, תשמרו עליו. אנחנו לא סופרמרקט, ואפילו לא מכולת. אנחנו תנועה עם רעיון ודרך. אין בניין שיכול להחזיק בלי יסודות. אל תנסו למצוא פתרונות שווא. תאמרו את האמת. אם לא, אתם תמצאו אותנו מפורקים. תשמרו על הדרך של הליכוד. תדאגו שאנשים יחזרו לדרך של הליכוד".

 

רצון גם הציע לנקות את הליכוד מבפנים. "אני מכיר את מרכז הליכוד", הוא אמר. "רוב האנשים נקיים. אבל כדאי שננקה את האורוות בעצמנו, כי אם לא, ינקו אותנו מאורוות. יש אנשים שפוגעים בשורות, וצריך לנקות את זה. המרכז הוא השלד של התנועה הזאת, אבל צריך לדאוג שהוא יהיה נקי, וצריך להקפיד על זה".

 

ח"כ איוב קרא נדרך למשמע הדברים של חברי המרכז, אבל בחר דווקא בהתחנפות ולא בהצעות פרקטיות. "כדי להשאיר את הליכוד, אתם צריכים לגבות את מי ששומר על הליכוד", צרח הח"כ הנרגש. "מנסים לחטוף לנו את התנועה בכל דרך. אנחנו נלך למלחמה בכל מי שינסה לפגוע בליכוד, לפגוע בסמכויות המרכז או להביא לפריימריס. 99.9 אחוז ממרכז הליכוד לא צריך לפחד משום דבר. כל מה שאתם רואים בחוץ זה מגמתי".

 

מה מהדברים שנאמרו בתחילת השבוע בפתח תקווה ייקבע את הקו שבו יילך הליכוד בחודשים הקרובים - עוד מוקדם לקבוע. חברי המרכז, מצידם, הבטיחו להמשיך את הדיאלוג בינם לבין עצמם, כדי לברר, מה בעצם הם רוצים. מעצמם וממפלגתם.

 

כדאי לשים לב...

 

...ולמרות כל מה שנאמר לעיל, הדברים הבאים, שהושמעו באירוע בפתח תקווה על ידי משה פייגלין, יו"ר חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד, זכו

 למחיאות כפיים סוערות מן הקהל. אף אחד לא קם למחות על הדברים החמורים נגד נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, ואף אחד לא יצא נגד הדברים הבוטים נגד מערכת המשפט. אף אחד. ואם כך מקבלים חברי מרכז הליכוד דברים חמורים כל כך נגד בית המשפט העליון - אל יתפלאו אם הציבור הישראלי יראה בהם סכנה לדמוקרטיה.

 

ואלה הדברים של פייגלין, שזכו, כאמור, לאהדה גדולה בקרב חברי המרכז: "מי עומד בראש המתקפה על חברי מרכז הליכוד? התקשורת ומערכת המשפט. מה משותף להם? איש לא בחר בהם. הם לא מייצגי ציבור. הם מייצגים את עצמם בלבד. הם נורא מפחדים ממרכז הליכוד. הם רוצים שתהיו כל הזמן עם הראש למטה. ראש וראשון לבעיה זה אהרון ברק, יש פה חונטה, ואף אחד לא בחר באהרון ברק. בג"ץ מלא שחיתויות ומינויים כל כולו. הבג"ץ זה חונטה שמנציחה את עצמה. אם נעבור ממגנה למתקפה, לא תראו יותר כתבות בתקשורת נגד חברי המרכז". מעניין לאיזה סוג של מתקפה מתכוון מר פייגלין.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי אף פי
רצון. אנחנו לא סופרמרקט
צילום: איי אף פי
צילום: טל כהן
פייגלין. לתקוף את בג"ץ והתקשורת
צילום: טל כהן
צילום: אתר הכנסת
קרא. תגבו אותנו
צילום: אתר הכנסת
צילום: אלכס קולומויסקי
המורדים. מריחים את הרוח?
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים