בישראל אין שר רווחה. למישהו אכפת?

כ-8 חודשים אין במדינת ישראל שר רווחה במשרה מלאה. בארגונים חברתיים לא מעטים קראו אתמול את הכותרת על 6,600 המיליונרים שגרים בישראל, ולא ידעו אם לצחוק או לבכות. מעולם, כך נדמה, לא היו הפערים גדולים כל כך - ומעולם לא היתה ממשלה שכל כך לא היה אכפת לה מהחלשים בחברה. עד כדי כך, שהעומד בראשה, אריאל שרון, לא טורח למנות שר שייצג את האינטרסים שלהם ושומר את תיק הרווחה בידו. וזאת, להזכירכם, בממשלה שבה יש 20 שרים (כולל שרים בלי תיק ושר לענייני ירושלים) ועוד 10 סגני שרים.

מסתבר שזה מצב נוח לכולם: למשל לשר האוצר נתניהו ולאנשי משרדו, שאין "נודניק" שיביע התנגדות לגזרותיהם השונות. וגם לח"כ אברהם רביץ מיהדות התורה, שזכה במשרת סגן שר הרווחה כחלק מההסכם הקואליציוני. וכידוע, המשק מתאושש - אז למה צריך בכלל שר? 

שר הרווחה האחרון, זבולון אורלב מהמפד"ל, אומר ל-ynet כי הוא מודאג: "אם מצב הדברים ימשיך באותה מתכונת – ישנה סכנה לפיצוץ חברתי. החמרה ניכרת עד כדי מרד אזרחים. הציבור מרגיש שהממשלה לא סופרת אותו, שהוא שקוף ובשלב מסוים הכל יתפוצץ".

אין להם שר רווחה‏ (צילום: אלעד גרשגורן)

1

2

3

4

לדעת אורלב, סגן-שר הרווחה הוא למעשה בובה נטולת השפעה: "עם כל הכבוד לסגן-שר הרווחה, ובאופן אישי אני מעריך מאוד את הרב רביץ, פונקציה זאת היא אינה רצינית. האוכלוסיות החלשות זקוקות לשר ליד שולחן הממשלה, ושר בעל יכולת הצבעה בכל הסוגיות של חברה וכלכלה. לסגן-שר אין זכות הצבעה - כי שר הרווחה האמיתי הוא ראש הממשלה, שכידוע הולך עם שר האוצר. וגם אם ראש הממשלה היה רוצה לעשות משהו בתחום הרווחה - אין לו דקה של זמן. אני יודע שבשירותי הרווחה יש דמורליזציה. אני מקבל הרבה פניות מעובדים במערכת הרווחה על כך שהמשרד נהפך לשולי ולא-נחשב".

סיגל הרוש, פעילה חברתית ודוברת "הקשת הדמוקרטית המזרחית", אומרת כי העובדה שאין שר רווחה במדינת ישראל מעידה על העדפות הממשלה: "מסתבר כי רווחת האזרחים לא נמצאת בראש סדר העדיפויות של האוצר והממשלה. אם יש תקציב לשר לענייני ירושלים, סגני-שרים ושרים בלי תיק – אפשר למצוא תקציב גם לשר רווחה".

הרוש אומרת כי נוח לממשלה להסתמך על מוסדות צדקה פרטיים: "מצד אחד יש התנערות של הממשלה מאחריות לרווחת השכבות החלשות, ומצד שני יש פריחה של בתי תמחוי ומוסדות צדקה. מוסדות הצדקה מחזקים את הלגיטימציה שיש לממשלה לא למנות שר. מצד אחד הממשלה משילה אחריות ושמה פס, ומצד שני יש מי שעושה זאת במקומה. אז למה צריך שר רווחה? יש מי שמחלק קרטונים בחגים, העם דואג לעם. אם המצב ימשיך כך, מה שיקרה זה ששכבה שלמה תחיה על עמותות צדקה שיתחילו להרוויח מכל העניין, וזה לא הפתרון".

"אני בובה? אנחנו מחליטים, לא שרון"

סגן שר הרווחה, אברהם רביץ, שומע את הטענות נגדו ומאוד לא אוהב אותן. "זה מאוד נחמד להיות בובה, אבל מי שאמר זאת אינו מבין כלום. משרד הרווחה מתנהל באופן תקין. בוודאי שיש דברים שאין לי את סמכות החתימה עליהם, אך שר הרווחה אריאל שרון אינו חותם על שום דבר, משום שאני והצוות הקיים עוברים על כך ומסמנים וי. הוא בהחלט סומך עלינו. ברור שמשפטית וסמכותית הוא יכול להגיד 'אני לא רוצה לחתום', אבל זה לא קרה מעולם". לגבי חוסר השפעתו בוועדות, מביא רביץ כדוגמא את ועדת לרון שהכריעה לאחרונה בנושא התשלומים לנכים: "הוועדה עשתה שינוי מהפכני שלא היה חביב בשעתו על שר האוצר - המשך תשלום דמי נכות לנכים. זה בהחלט היה מנוגד לאינטרסים של שר האוצר, אולם ראש הממשלה סייע לי להעביר את החוק".

אבל יש בכל זאת, לטענת כמה וכמה גורמים, מי שסובלים מהמצב הקיים. ח"כ רן כהן, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, אומר כי מדובר בקטסטרופה עבור ילדים רבים הנמצאים בסיכון: "הקורבנות הכי אומללים של כל המצב אלו הילדים. כל זמן שמשרד הרווחה עומד חסר אונים מול העניין, המצב רק יתדרדר. אני יכול לתת לך דוגמה בה נתקלתי לאחרונה כשהעליתי הצעת חוק - חוק הנוער. מדובר בחוק הדואג למצב הילדים שמוצאים ממשפחות עקב אלימות או פגיעה מינית. החוק מדבר על כך שהמדינה תהיה חייבת לסדר לילד כזה השמה חוץ-ביתית. ישנם 500 ילדים כאלה, שבית משפט החליט שצריך להוציא אותם מביתם כי הם בסכנה. מאחר שסגן-שר הרווחה רביץ כל-כך חלש מול שר האוצר, בהצבעה הוא התנגד להצעת החוק שלי במקום שיהיה איתי. הוא היה צריך להיות הראשון שיתמוך בחוק זה, אך מאחר שהאוצר שולט שליטה טוטאלית - הוא הכריח את רביץ להיות נגד. למזלי הצלחתי להעביר את הצעת החוק, על אף שרביץ היה נגדה. הם שלחו את רביץ כעושה דברו של האוצר נגד האינטרס של משרד הרווחה. ברמה האישית רביץ הוא אדם טוב, אבל הבעיה היא שזה עניין של כוח פוליטי".

סגן השר רביץ טוען בתגובה שהיה חייב להצביע כפי שעשה בגלל שמדובר היה בהחלטת ועדת שרים: "אני נתתי לדבר הזה לעבור. במליאה דיברתי על כך באופן שבו כולם ידעו את עמדתי, אבל הייתי חייב להצביע בגלל שזו הייתה החלטת ועדת השרים".

אחת הבעיות המרכזיות, טוענים המבקרים של המצב, היא שר האוצר בנימין נתניהו. "שר האוצר לא סופר את סגן שר הרווחה רביץ. אין לרביץ שום השפעה", אומר השר לשעבר אורלב, "לדוגמא, ביום ראשון שעבר היה דיון על הרפורמה במס. הדיון לא כלל שיח רציני בין שר האוצר לבין שר הרווחה. לא שמענו אופוזיציה ממשלתית - ורפורמה זו תגדיל את מספר העניים ותעצים את החלוקה הלא שוויונית".

הרוש מסכימה. "כלכלנים תאצ'ריסטים מדברים על כך שאפילו תאצ'ר לא הזניחה את העניים כמו ביבי. אפילו היא חשבה שצריך לעשות משהו עבור הנזקקים ושכבות המצוקה, וכאשר אני אומרת ביבי אני לא מצביעה רק עליו כאשם. הוא לא פועל בחלל ריק, הממשלה שמקבלת החלטות והעומד בראשה אחראיים באותה מידה בכך שהם נותנים את האישור".

"הבעיה היא לא השר - אלא הבעיה הביטחונית" 

יש מי שסבור אחרת. פרופסור יוסי קטל, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ומרכז טאוב לחקר המדיניות בישראל, אומר כי שר רווחה אינו יכול לשנות דבר בהתנהלות הממשלה. לטענתו, עד שלא תיפתר הבעיה הביטחונית - עניין הרווחה יהיה שולי: "אני חוזה שלא יהיה שיפור במצב הרווחה, כיוון שאצלנו חסרה המחאה החברתית האפקטיבית שתתעורר רק לאחר שהמצב הביטחוני יתאזן. מה שמעניין את כולם זה הביטחון וההתנתקות, אין תשומת לב לבעיות החברתיות. אם היה שר זה לא היה משנה מאומה".

לדעת קטל, הבעיה איננה מינוי רביץ, אלא מדיניות נתניהו. "פורמלית רביץ הוא רק סגן-שר, אבל יש לו סמכויות מלאות. לגבי תפקודו – זה כבר סיפור אחר. כמובן שעדיף שיהיה שר רווחה, אך זה לא קריטי. יש במשרד הרווחה מנכ"ל מצוין וצוות עובדים טוב, זו לא הבעיה. הבעיה היא שביבי נתניהו הולך בדרכו הנחושה - ואף שר רווחה לא יכול לבלום אותו ואת מדיניותו. אם נתניהו חושב שמה שיפתור את הבעיות זה צמיחה כלכלית, הוא טועה, אבל זאת תפיסה שמקובלת על שרון ועל רוב שרי הממשלה. מה שהיה משנה את זה הייתה תפיסה חברתית במדינת ישראל. לדוגמה, סביב נושא ההתנתקות ישנה מחאה. המתנגדים להתנתקות מסוגלים להוציא אלפים לרחובות ולשבש את סדר היום במדינה, אולם סביב נושאים חברתיים אף אחד לא עושה זאת. היתה פעם ויקי קנפו, שהגיעה לירושלים למחנה אוהלים. כתבו על זה קצת בעיתונות וזהו".

ויקי קנפו של היום פסימית מאוד. מי שנאבקה במדיניות האוצר באשר לאימהות החד הוריות, סבורה שכל שר רווחה מועד להיכשל: "לא צריך במדינה שלנו שר

 רווחה, כי מדינתנו אינה מדינת רווחה. מאז שביבי נתניהו הגיע, אין לאף אחד מקום במשרד הרווחה. זבולון אורלב היה אחלה שר רווחה, איש מבין שכמעט בכה איתנו ואף בנה תוכנית מעולה - אבל נתניהו בכלל לא התייחס אליה. נתניהו שולט בכל הכלכלה, ולא יעזור שום דבר. הוא הורס אותנו לאט-לאט. אותנו זה לא רק את האמהות החד-הוריות, אלא שכבת אוכלוסייה שלמה".

אבל יש עוד אשמים, היא אומרת. "גם שרון אשם במצב. אין לי שום דבר נגדו ואני יודעת שהוא עסוק בהתנתקות, אבל הוא נמצא בראש וצריך לבוא גם אליו בטענות. הוא לא נותן את הדעת על מדיניות ביבי, על אף שזה תחום אחריותו. "אני כועסת גם על העם שלנו. כולם מקטרים אבל אף אחד לא עושה משהו. העם יודע רק להתלונן, אך לא מוכן לצאת לרחובות ולעשות רעש".

גם השר לשעבר אורלב מודה שהוא מאוכזב מהארגונים החברתיים ומשתיקת האקדמיה בנושא. "זו אותה שתיקה לאורך כל תקופת הגזירות הכלכליות הקשות. הממשלה הזו מרגישה שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה בעניינים החברתיים - והכל יעבור בשקט. אף אחד לא מפגין מחאה רצינית. אני רוצה לראות מה היה קורה לו לא היה שר חינוך 8 חודשים, או שר בריאות. מי היה מקבל את זה?"

הרוש טוענת כי צריך למנות בדחיפות שר רווחה עם ראייה חברתית, ולשקם את המשרד בדיוק כפי שעשו במשרד השיכון: "חייבים למצוא מישהו מתאים לתפקיד של שר הרווחה. תראי איזה יופי מה שעשה הרצוג במשרד השיכון – הכניסו בן אדם עם קצת ראייה חברתית והוא פתר את כל בעיית הדיור בבאר-שבע. ברגע שמכניסים מישהו מתאים למשרד מתאים, זה עובד מצוין. עמיר פרץ יכול להתאים להיות שר רווחה. עם כל ההסתייגויות, אין מישהו יותר טוב ממנו. גם יוסי שריד או יולי תמיר מתאימים".

תגובה: הכל מטופל באופן מלא

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה לכתבה: "כל הנושאים הנוגעים למשרד הרווחה ולשירותי הרווחה מטופלים באופן מלא ואין שום שחר לטענה שעניני הרווחה נדחקים משום שאינם נחשבים. ראש הממשלה מינה זה מכבר את הרב אברהם רביץ בהתאם להסכם הקואליציוני לסגן שר הרווחה, ללא שר מעליו. הרב רביץ, כאחראי על משרד הרווחה בשתוף משרד רה"מ, מטפל בעיניני הרווחה ללא לאות. הוא משתתף בישיבות הממשלה ובדיונים הנוגעים לשירותי הרווחה, וביחד עם הגורמים המקצועים במשרד מקדמים את שירותי הרווחה".