שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בשורה לחולי-לב: תוכנית שיקום ייחודית המצילה חיים

    חולים שסובלים מאי ספיקת לב קשה יכולים להציל את חייהם באמצעות תוכנית שיקום שכלולה בסל הבריאות • מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי שיבא בראשות ד"ר יהודה אדלר חושף נתון מדהים: שיעור התמותה בקרב חולים שהשתתפו בתוכנית השיקום ירד ל-4 אחוזים, בעוד שאצל מי שלא השתתפו בתוכנית הוא עמד על 33 אחוז

    תוצאות מחקר ישראלי חדש, שבדק את יעילותו של שיקום הלב בקרב חולים באי ספיקת לב, הדהימו את החוקרים בארץ ובעולם. מתברר שהחולים נהנו לא רק מעלייה בתפוקת הלב, אלא גם שיעורי התמותה בקרבם ירדו כמעט ל-0%.

     

    סא"ל ('מיל) יוסף גנץ (72) השתתף במחקר. לדבריו, איכות חייו השתפרה מאוד בעקבות השתתפותו בתוכנית השיקום. "השיקום הוא אחד הדברים הכי טובים

    שקרו לי בחיים", הוא אומר. "זה העמיד אותי על הרגליים, החזיר לי את הביטחון בעצמי ואיפשר לי לחזור לחלק גדול מהפעילות שהייתי רגיל אליה לפני שחליתי".

     

    עד שהשתחרר מצה"ל היה גנץ איש בריא שהרבה לעסוק בפעילות ספורטיבית במסגרת הצבאית והאזרחית. "ואז, די קרוב לשחרור, חליתי ועברתי ניתוח מעקפים", הוא מתאר. במשך שמונה שנים שכח, לדבריו, את ליבו החולה, עד שהמעקפים שהושתלו בו נסתמו, והוא לקה באי ספיקת לב.

     

    "סבלתי מתחושה של מחנק, טופלתי בתרופות רבות, וכמעט בכל שבוע הגעתי באמצעות שח"ל לבית החולים. מצב הרוח שלי היה בשפל, ומאדם פעיל ראיתי איך אני הופך לחסר אונים, מצמצם פעילויות ועיסוקים ומקדיש את זמני בעיקר לביקורים תכופים בבית החולים", הוא מתאר.

     

    לפני כשנתיים וחצי, בעקבות אשפוז שעבר בשל אי ספיקה קשה ומסכנת חיים, המליץ לו רופא המחלקה, ד"ר דב פריימרק, שהיה גם מיוזמי המחקר במרכז הרפואי שיבא, להצטרף לתוכנית לשיקום לב. "זה מצא חן בעיניי מהרגע הראשון, ומאז אני מתמיד בתרגול פעמיים בשבוע. התברר שזוהי תרופת הפלא למצב שלי, כי מאז שאני מתאמן במכון לא אושפזתי אף פעם, ואני מרגיש שחרור ממועקה קשה שהיתה לי.

     

    "אני מקפיד שלא לפספס אף אימון. כל פגישה כזאת נמשכת כשעה, ובמהלכה אני מדווש על אופניים ומשתמש במכשיר להפעלת שרירי הידיים תוך שאני מחובר למוניטור, ואחיות קרדיולוגיות צופות בצג שמולן. לחץ הדם שלי נבדק לפני ואחרי המאמץ ומושווה לאימונים קודמים. נוסף על כך אני עושה התעמלות מבוקרת למתקדמים, משתמש בייעוץ דיאטני ומרגיש שהשיקום הזה עשה מה שאף רופא ושום תרופה לא הצליחו לעשות – להעמיד אותי חזרה על הרגליים".

     

    לא זקוקים להשתלה

     

    לפני שנתיים לקה כנאפו פלאח (68) באי ספיקת לב קשה והיה מועמד להשתלת לב.  "הייתי מת", הוא מתאר בפשטות. "לא היה לי אוויר, לא יכולתי לעמוד על הרגליים והרגשתי שזהו, החיים שלי נגמרים. לא יצאתי מהבית ורק סבלתי. כשהרופא הציע לי לעבור שיקום לב, חשבתי שהוא עושה צחוק. איך אני אעשה שיקום כשאני לא יכול ללכת? אבל הוא שיכנע אותי, ומאז שאני בשיקום אני מרגיש הרבה יותר טוב.

     

    "למרות שאני גר בנתניה, ומכון השיקום הוא בשיבא, ולא קל בנסיעות, אני לא מפסיד אף ביקור. פעמיים בשבוע, כמו שעון, אני מגיע בשעה קבועה, עושה פעילות וחוזר הביתה בהרגשה מצוינת", הוא מתאר.

     

    ישראל נחשבת לאחת המדינות החלוצות בתחום של שיקום חולי לב כבר משנות ה-60. אך למרות ההשפעות המיטיבות המוכחות של השיקום על תפקודם הגופני והנפשי של משתתפי התוכנית, שיעור המשתתפים נמוך מאוד. "סקר העלה שרק 5.9 אחוזים ממנותחי הלב ו-5 אחוזים מהחולים שלקו באוטם שריר הלב השתתפו בתוכנית שיקום לחולי לב", אומר ד"ר יהודה אדלר, רופא מחוזי של קופת חולים לאומית, האחראי על שיקום הלב בבית החולים שיבא ומזכיר החוג לשיקום הלב מטעם האיגוד הקרדיולוגי.

     

    את הסיבות הוא תולה בחוסר מודעותם של רופאים להישגים המשמעותיים שמושגים בתוכנית השיקום. "רק 7 אחוזים מכלל החולים מגיעים לשיקום לב, בשל בורותם וחוסר ידיעתם או מודעותם של הרופאים", הוא קובל. "התוצאות המרשימות שהושגו במחקר מעידות באופן חד משמעי וברור על הפוטנציאל התרפויטי העצום שיש בשיקום, והוא אף הוכר על ידי משרד הבריאות ונכנס לסל, אבל יעבור, לצערי, עוד זמן – ובמהלכו ימותו חולים – עד שהשיקום יהפוך לנורמה שגרתית ויוכר כלא פחות ממציל חיים".

     

    במחקר שהוא עמד בראשו השתתפו 44 חולים, ו-12 חולים נוספים היו קבוצת הביקורת. "המחקר היחיד שבדק את יעילות השיקום בקרב חולי אי ספיקה התחיל לפני כחמש שנים", מתאר ד"ר אדלר. "כבר בחודשים הראשונים מתו ארבעה מקבוצת הביקורת, לעומת שניים מהמשתתפים בתוכנית השיקום".

     

    ההמשך היה מעודד עוד יותר. "במסגרת המחקר עשינו מבחני הליכה ומאמץ במשך שש דקות למשתתפי התוכנית ולקבוצת הביקורת ומדדנו את תפוקת הלב, את התנגדות כלי הדם ההיקפיים ועוד. התברר שבקרב המשתקמים במכון השתפרו הפרמטרים הנבדקים והגיעו לערכים כמו אצל אנשים בריאים, ואילו בקבוצת הביקורת, שקיבלה רק תרופות, חלה החמרה בכל אחד מהפרטים שנבדקו".

     

    הממצא המרשים ביותר שעלה מהמחקר הוא ש-50 אחוז מכלל מי שהיו מועמדים לניתוח להשתלת לב (שהיו 70 אחוז מהמשתתפים בתוכנית השיקום) לא הזדקקו לו יותר. "במהלך שנות המחקר מתו רק 4 אחוזים ממשתתפי התוכנית לשיקום הלב, ואילו מקבוצת הביקורת שיעור התמותה עמד על 33 אחוז", אומר ד"ר אדלר. "החולים שהמשיכו להשתתף בתוכנית הלכו והשתפרו, ולא נרשמו בקרבם מיתות נוספות".

     

    מהי אי ספיקת לב

     

    "אי ספיקת לב היא מצב שבו הלב לא מסוגל לספק את תפוקת הדם שדרושה לצרכי הגוף במאמץ או במנוחה בשל הפרעה בהתכווצויות", מסביר פרופ' חיים לוטן, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הדסה עין כרם. "המצב הזה יכול להיגרם כתוצאה ממחלת לב איסכמית (אחרי אוטם שריר הלב), מקרדיומיופטיה (מחלה של שריר הלב), ממחלת לב מסתמית ולעיתים אף כתוצאה מזיהום או ממחלה דלקתית שפוגעת בשריר הלב".

     

    אי ספיקת לב, לדבריו, מתבטאת בחולשה, בעייפות, בקוצר נשימה במאמץ ולעיתים בבצקת ברגליים. דרגת המחלה נקבעת לפי חומרת ההגבלה התפקודית. "במקרים הקשים של אי ספיקת לב נשקלת האפשרות להשתיל לב", הוא מציין.

     

    "שיעור התמותה בקרב החולים האלה", מציין ד"ר אדלר, "עומד על 50 אחוז לאורך חמש שנים, משום שהטיפול התרופתי הקונבנציונלי כבר לא נותן מענה למצוקתם".

     

    אי ספיקת לב נחשבת למגפה של העולם המערבי, ששכיחותה עולה עם הגיל. היא נפוצה במידה שווה בקרב בני שני המינים ונחשבת למחלה הקשה והממיתה ביותר מבין מחלות הלב. בישראל יש כ-80 אלף חולים במחלה הזאת. 8 אחוזים מכלל האוכלוסייה במערב עתידים להיפגע ממנה.

     

    מנתוני האיגוד הקרדיולוגי הישראלי עולה שבשל המחלה הזאת ישנם בארץ 450 אלף אשפוזים מדי שנה, ו-9 אחוזים מהחולים יזדקקו לפחות לאשפוז חוזר אחד. עוד עולה ש-8 אחוזים מהמאושפזים הם מעל גיל 65, ו-50 אחוז – מעל גיל 75.

     

    בארה"ב – כך עולה מנתוני המכון הקרדיולוגי האמריקאי – סובלים כ-5 מיליון איש מאי ספיקת לב. חצי מיליון חולים חדשים מאובחנים בכל שנה. שיעור התמותה מהמחלה בעולם מגיע ל-15 אחוז בשנה. "המחלה מתאפיינת בירידה מתמשכת וקבועה באיכות החיים, בנטייה להפרעות קצב מסכנות חיים, וכן תיתכן גם הפרעה בתפקודם של איברים אחרים כגון כליות, ריאות, שרירים ומוח", אומר ד"ר אדלר. "אי ספיקת לב היא מהמחלות הבודדות שמספר הלוקים בהן עולה בכל שנה, והיא מטילה עומס קשה על מערכת הבריאות".

     

    למרות הממצאים המעודדים מדגישים המומחים שרצוי לא להסתפק רק בפעילות גופנית, אלא להוסיף לה גם תזונה בריאה יותר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    העמיד אותי על הרגליים. יוסף גנץ
    צילום: צביקה טישלר
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים