"חתכו את הילדה שלנו, ועכשיו מטייחים"

"המשטרה חקרה את הילדה שוב ושוב, כאילו היא אשמה. החוקרים ניסו להכשיל אותה - והיא שבה וסיפרה מה שקרה: שני הילדים תקפו אותה בשירותי בית הספר וחתכו את אחת מפטמותיה במספריים. ועכשיו יש ניסיון לטייח את כל הסיפור מצד כולם".

מ', אמה של הילדה בת ה-6, זועמת. בימים האחרונים, מאז התפרסמה הפרשה לראשונה ב-ynet, עוברים על המשפחה המתגוררת בישוב בשרון ימי גיהנום. מקורבן של הפרשה, אומרים ההורים, הפכנו לשקרנים, לכאלה שצריכים להוכיח שבכלל קרה משהו. למה אף אחד לא מאמין לילדה שלנו? למה בית הספר שלה מנסה לטאטא את התקיפה תחת גגו - מתחת לשולחן?

כמה ימים אחרי האירוע, הילדה לא חזרה לעצמה. "המצב שלה הולך ומשתפר, אבל לאט", מספרת האם מ' בראיון ל-ynet. "בלילה היו לה סיוטים ומספר פעמים

 היא התעוררה מפוחדת ועברה אלינו למיטה. בבוקר שלחנו אותה לבית הספר, למרות שהיא לא רצתה ללכת. לפני הארוע היא הייתה הולכת כל בוקר בשמחה ללימודים. אתמול לקחנו אותה למסיבת הסיום. היא חיכתה לה המון ולא רצינו שהיא תרגיש שהיא בעונש בגלל שתקפו אותה. אבל היא עדין לא חזרה לעצמה".

ההורים כועסים מאוד, למרות שלדבריהם זכו לתמיכה רבה. "יש הרבה הורים והרבה תלמידים שלא מפסיקים להתקשר, לעודד ולהזדהות. זה עוזר, אבל צריך לפתור את הבעיה בבית הספר ולא לנסות להסתיר אותה ולטייח. אולי שם בית הספר חשוב ולא צריך לפגוע בתדמית אבל השם לא יפתור את האלימות, אותה צריך לעקור מהשורש כמה שיותר מהר".

הבוקר נקראו ההורים לשיחה אצל מנהלת בית הספר. "הלכנו לשיחה וחשבנו כי נשמע ממנה פתרונות, אבל במקום זה שמענו רק על חשיבות התדמית והשם של בית הספר", מספרת מ' ביובש. "היא אמרה לנו שהיא צריכה לשבת עם יועצים ולדבר עם משרד החינוך כי הגרסה של הילדה לא ברורה. כששאלנו אם מתכוונת להעביר את הילדים הפוגעים מבית הספר - היא אמרה שמדובר בסוף שנה ואין מה לעשות כעת. וחוץ מזה, עברה על בית הספר שנה טובה וחבל לקלקל ולפגוע בשם שלו. היא מתכוונת לומר לילדה שלא תדבר עם שני הילדים, ובהפסקות מורה תשגיח על שלושתם. יצאנו מהפגישה איתה בהרגשה גרועה והבנו שהיא לא מתכוונת לעשות כלום ופשוט לטייח את הפרשה".

אתמול, בסיום הלימודים, קיבלו כל תלמידי בית הספר מכתבים להורים שבהם כתבה המנהלת כך: "ברצוני להביא לידיעתכם כי התרחש בבית הספר אירוע חריג של אלימות שהיו מעורבים בו תלמידים מבית הספר. אני מבקשת לעדכנכם שהאירוע נמצא כרגע בבירור של הגורמים המוסמכים ופרטיו אינם ידועים לנו במלואם". אמש התקיימה בבית הספר מסיבת הסיום של שכבת כיתה א'. הורים שהיו בשכבה מספרים כי בדברים בפני ההורים והתלמידים הדגישה המנהלת את החשיבות לשמור על שם בית הספר, שפעל ופועל נגד האלימות.

אחד ההורים מציין כי "יצאנו בהרגשה שמה שחשוב למנהלת זה לא לפגוע בתדמית". הורים אחרים אומרים כי נתנו להם להבין ש"יותר קל להעביר תלמיד אחד מבית הספר משני תלמידים". 

"למה לא מאמינים לילדה שלי?"

אתמול החליטה המשטרה להפסיק לחקור את תלונת הילדה, משום שבמילא מדובר בילדים קטנים שלא ניתן להעמידם לדין. אבל אופן החקירה, טוענים ההורים, מעלה תהיות לא מעטות. שני הילדים החשודים, למשל, תוחקרו פעמיים - פעם על ידי שוטרים ופעם על ידי פקידת סעד. הם הכחישו כי ביצעו את המעשה. לעומת זאת, הילדה הנפגעת נחקרה לא פחות מ-5 פעמים - ארבע חקירות משטרתיות ואחת של פקידת סעד. במשטרה מודים כי הילדה הייתה עקבית בגרסתה, למרות ניסיונות שונים של טכניקות חקירה.

אתמול אחר הצהריים הגיע חוקר משטרתי לבית ההורים, על מנת לגבות ממנה עדות נוספת. "החוקר שאל אותה על מה שקרה והיא חזרה שוב על גירסתה",

 מספרת האם מ'. "השוטר ניסה להכשיל אותה בשאלות כמו החוקרים האחרים אבל היא דבקה בגירסתה. הוא שאל אותה אם היא ניסתה לעשות פירסינג בפטמה. והיא השיבה: מה זה בכלל פירסינג? כשהוא הסביר לה, היא השיבה - נראה לך שאני אכאיב לעצמי? אין סיכוי. הוא ניסה לדובב אותה ושאל אותה אם יש לה סיפור אחר על מה שקרה - והיא השיבה שאין סיפור אחר ורק מה שהיא סיפרה זה מה שקרה".

ההורים כואבים במיוחד את השמועות שהופצו בפרשה לפיהן הילדה פגעה בעצמה ובדתה את הסיפור. "הדבר שהכי מפחיד אותה זה שיהיה לה כואב", אומרת האם, "ניסינו בעבר לשכנע אותה לעשות עגילים באוזניים - והיא לא מוכנה בגלל שזה יכאיב לה. אתמול היינו אצל הרופא על מנת שהיא תקבל זריקת טטנוס בגלל הפציעה במספרים. היא השתוללה שם, אבל לא הייתה ברירה. ארבעה אנשים החזקנו אותה על מנת שהיא תקבל את הזריקה. אז עכשיו אומרים שהיא פצעה את עצמה. זאת שטות גמורה. הרי שני רופאים בדקו את החתך הזה וטיפלו בה".

מ' אומרת כי מה שנותר מהפרשה, הוא תחושה מרירה לפיה מנסים "להפיל את התיק" על בתם. "משום מה הם מעדיפים להאמין לשני ילדים שמוכרים כבעייתים ואלימים - ולא לה. לא פעם התלוננה הילדה על כך ששני הילדים האלה מתנכלים לה. פנינו לבית הספר והם הבטיחו שהם מטפלים בזה. אבל תמיד זה נמשך. בבית הספר, במקום לעשות מעשה ולמצוא פתרונות לא עשו דבר. למה? כי חשוב לשמור על שם בית הספר? לא איכפת להם שהילדה עוברת טראומה? גם במקרה הזה, למרות הארוע שעברה הילדה, אף פסיכולוג מבית הספר לא בא לדבר איתה. היא עברה חקירות של המשטרה, תיחקור של עובדת סוציאלית... היא לא בדתה את הדבר הזה, זה היה מתגלה. לא ייתכן שילדה בת שש תהיה עקבית כל כך, אם זו לא האמת".

תגובה: "לילדים יש המון מניעים"

רחל רווה, ממלאת מקום מנהלת אגף החינוך בישוב, אמרה בתגובה לטענות ההורים: "התחלנו בטיפול ברמה המערכתית. הגיעו היום שלושה פסיכולוגים לבית הספר. כל המחנכות קיבלו היום כלים איך להתמודד עם המקרה, ויש כוח אדם נוסף בכיתה. באשר למעשה עצמו, אנחנו עדיין לא יודעים אם אכן האירוע התרחש. מדובר בקטינים. הילדה מתפקדת כרגיל, ובמצב רוח נפלא. יש לזכור ששני הילדים עליהם מדובר הם עדיין חשודים וצריך להתייחס אליהם כפי שמתייחסים לכל חשוד אחר".

רווה הוסיפה: "צריכה להיות חשיבה יותר מקפת עם ראיה יותר רחבה של כל הגורמים הנוספים כדי להבין מה באמת התרחש שם. אין פה ניסיון לטייח, לו רציתי לטייח לא הייתי מדברת עם התקשורת. אני, כמנהלת אגף חינוך, יש לי רצון וחובה לשקם את מה שנעשה בבית הספר, לו אכן הייתה מתרחשת תקרית שכזו. אין כרגע טיפול פסיכולוגי פרטני מאחר והם קטינים, ונדרשנו לא לתחקר אותם או ליצור סיטואציה העלולה לפגוע בחקירה. צריך לזכור שילדים לפעמים עונים את מה שמצפים לשמוע מהם, וצריך מומחה לעניין. לילדים יש המון מניעים, ולפעמים גם להורים יש מניעים".

ממשרד החינוך נמסר, כי "מנהלת בית הספר דחתה את הטענות בדבר טיוח, וציינה כי בית הספר עושה כל מאמץ לתת מענה טיפולי לתלמידה. ועדה בין-מקצועית שהוקמה לבדיקת העניין אמורה לתת מענה נוסף של ליווי והדרכה הנדרשים מכול המעורבים, וגם מענה בעת חופשת הקיץ. הורי התלמידה הוזמנו היום על ידי מנהלת בית הספר כדי לערבם בכל מערך הטיפול הבית ספרי".