שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אז מתי ישתלטו הרובוטים על העולם?

    לפני שבועות ספורים התבשרנו על כך שחוקרים באוניברסיטת קורנל בניו-יורק פיתחו רובוט שיודע לשכפל את עצמו. האם זוהי אבן הדרך הראשונה בדרך למציאוּת האפוקליפטית שבה המכונות משתלטות על הגזע האנושי? מהם החסמים שיעמדו בדרכם של הרובוטים והמחשבים, ומה הסיכויים שתרחיש כזה אכן ייצא אל הפועל?

    רובוטים הבונים את עצמם, ובכך יוצרים צבאות אינסופיים ובלתי-נגמרים של יצורים ממוכנים, הם דימוי שחביב מאוד על סופרי המדע הבדיוני. רוב היוצרים ייחסו לתבונה המלאכותית יכולות שבסופו של דבר התגלו כהרות-אסון למין האנושי - הרובוטים, גלמי הדור החדש, קמו על היוצר והשתלטו עליו. שני מרכיבי מפתח נשענים על התפיסה המעט-פסימית הזו: הבינה המלאכותית (ויכולת התפיסה העצמית) מצד אחד, והיכולת של הרובוטים לייצר את עצמם ולא להיות תלויים בחסדיהם של בני אדם.

     

    אך בעוד שהנבואה הקודרת נראית לנו רחוקה ופנטסטית, כמו רבות אחרות שטמונות בין מאות אלפי כותרי המד"ב, פירסם (הקריאה בתשלום) כתב העת המדעי Nature כתבה על פיתוח טכנולוגי חדש,

    שמסמן V קטן באחת מבין שתי המשבצות של תרחיש האימים הרובוטי. קבוצת חוקרים אמריקנים מאוניברסיטת קורנל שבניו-יורק, פיתחו רובוט פשוט, המסוגל לשכפל את עצמו באמצעות חלקי חילוף בסביבתו.

     

    מטרת החוקרים, כפי שתוארה בכתב העת, היא להוכיח כי יכולת ההתרבות אינה ייחודית לביולוגיה, וכי גם מערכות מעשה ידי-אדם יכולות להתרבות ואולי גם להתפתח. מהירות ה"התרבות" של הרובוט החדש מעוררת השתאות, אף על פי שמדובר בסך-הכל בשלוש קוביות קטנות המחוברות זו לזו בחיישנים. בתוך פחות מדקה, מצליח רובוט פשוט ליצור העתק אחד שלו. כל העתק כזה יכול ליצור העתקים חדשים – כך שקצב הריבוי שלו דומה לזה של מושבות חיידקים המכפילים את עצמם בקצב מהיר ומוגבלים אך ורק במשאבי הסביבה.

     

    יתפתחו עד לבינה מלאכותית

     

    החוקרים אומרים כי כרגע, מטרת הניסוי היא להוכיח פונקציונליות אפשרית של הרובוטים. או במילים אחרות, להוכיח כי גם "יצור" שאינו אורגני, יכול "להתרבות". אפילו תוצאות הניסוי הראשוניות, שפורסמו בחלקן בלבד, הצליחו להפתיע רבים שלא ציפו לראות את החזון של מכונות שיוצרות את עצמן קורם עור וגידים כל-כך מהר.

     

    בטווח הרחוק יותר, עומדת בפני הרובוטים שבונים את עצמם רשימת מטרות ארוכה. מכונות הבנייה הנבונות יוכלו לבצע עבודות שחורות בחלל, לעבוד במבנים עמוק מתחת לאדמה או לפני הים, בתוך מכרות או במתקנים גרעיניים או במקומות שכוללים חומרים מזוהמים, ואינם מתאימים לעבודה אנושית.

     

    הרובוטים-פועלים יתוכננו כך שיוכלו "להבין" את הבעיות שיתגלו במהלך עבודתם, וינסו לפתור אותן באמצעות "חשיבה" אוטומטית – בהתחלה באמצעות שגרות (רוטינות) מתוכנתות וקבועות מראש, ולאחר מכן באמצעות תרחישים (סקריפט – SCRIPT) אליהם יוכנסו יותר ויותר משתנים עם התפתחות הטכנולוגיה, עד למצב של בינה מלאכותית.

     

    שלא תגידו שלא אמרנו לכם

     

    כאשר יצרו את ה"מטריקס", תיארו האחים ואשובסקי מציאות שבה בני האדם מתעמתים עם המכונות האינטליגנטיות, הרובוטים. הרובוטים מקימים מושבות חדשות, שם הן מפעילים "רובוטים בונים" – רובוטים שבמקור תוכננו לבניית ערים ומבנים בעבור המין האנושי – לתועלת הרובוטים. הבינה הלא-מוגבלת שלהם,

    האוטומיזציה והיכולת להתגבר על מכשולים הקשורים במשאבים הדרושים לקיומם של אורגניזמים חיים (חמצן, מים, אור, חום) הופכים את הרובוטים לשליטי הפלנטה, ואת בני האדם ללא יותר מסוללות להנעת מפעלי הענק הרובוטיים.

     

    תרחיש זה פנטסטי ביותר, והוא אינו היחיד שבו מתוארת מציאות שבה רובוטים ותוכנות בעלות בינה מלאכותית משתלטים על העולם ומנסים לשעבד את בני האדם. יש המסבירים את התופעה בכך שבני האדם, מטבעם, חוששים מטכנולוגיות חדשות ופיתוחים מדעיים. הלא-נודע נראה מפחיד ומאיים, ובאופן טבעי אנו בוחרים את הצד הקיצוני, שבו העתיד מאיים עלינו ועל שלומנו. ויש הטוענים כי זהו אמצעי שעשוע, שבסופו ניתן להיאנח בהנאה ולראות איך, למרות הכל, מצליחה חירות המחשבה האנושית להתגבר על כל מכשול טכנולוגי וחכם ככל שיהיה.

     

    כשאנו מכבים את מסך הטלוויזיה או סוגרים את הספר, המטריקס נשאר שם והחיים ממשיכים כפי שאנו מכירים אותם. אבל האם ייתכן והמציאות הזו, אותו תרחיש אימים שחוזר על עצמו בלא מעט יצירות ואצל כותבים מזמנים שונים ומקומות שונים בעולם, יכול לצאת אל הפועל ביום מן הימים? והאם לרובוט שלוש-הקוביות, הבונה את עצמו ללא הרף, יש תפקיד בתרחיש הזה? האם הוא אבן דרך חשובה ומרכזית במסע שלנו אל עבר שעבוד, מלחמות ומאבק באומת-רובוטים אימתנית?

     

    מירוץ המכשולים של הרובוטים

     

    מספר מכשולים מפחיתים משמעותית את הסיכויים לכך שתרחיש כזה יהפוך למציאות. הראשון שבהם הוא, כמובן, הפער הטכנולוגי. הצלחת החוקרים לבנות רובוט המורכב מארבע קוביות, ויודע לשכפל את עצמו, רחוקה מלהיות הישג מדעי מדהים. עדיין לא מדובר ברובוטים בעלי מודעוּת עצמית או תבונה כלשהי, הם יודעים לבדוק מצבים לפי סדרת פעולות מוגדרת מראש, ולהתנהג לפי המצב הנתון. זהו לא חידוש מדעי יוצא דופן, וייחודי הוא אך ורק בכך שמדובר במטלה של יצירת רובוטים אחרים ולא צביעת מכונית או הלחמת מעגלים חשמליים, פעולות שרובוטים עושים עבורנו כבר שנים ארוכות מאוד.

     

    הבינה המלאכותית היא אפוא המכשול הגדול ביותר בדרך לתרחיש האימים. כל עוד לא הבנו לגמרי מהי "בינה", וכיצד היא מתנהגת, איננו יכולים ליצור אותה באמצעים טכנולוגיים. הניסיונות לייצר בינה מלאכותית, עד היום, התבססו על שורה ארוכה של רעיונות ותפיסות, החל במערכות לחיזוי סיכויים וסטטיסטיקות, וכלה במערכות הבוחנות את מצבן הנוכחי, ו"מחליטות" על צעדים לפי מידע קודם. זוהי אנליזה מושכלת, אולי סוג של רציונל חצי-מכני. אבל זו עדיין לא תבונה.

     

    כשנבין מהי התבונה, ונדע ליצור אותה, אזי יעברו הרובוטים את השלב הראשון והמכריע ביצירת מציאות חדשה לגמרי בעבור המין האנושי. בפעם הראשונה יהלכו (או יסעו, או יתגלגלו) על הפלנטה יצורים בעלי חשיבה עצמאית ומודעות, שאינם ממקור אורגני, או תוצר של מיליוני שנות אבולוציה. הם ידלגו בקלילות על המכשולים שאנו, כיצורים אורגניים, עברנו באיטיות ויגיעו לקו הזינוק מתוך עמדה של כוח – ההיסטוריה האנושית כולה, על מחקריה, תפיסותיה ומושגיה יעמדו לרשותם. זו אמנם ספקולציה פנטסטית, ולא לגמרי מבוססת, אבל היא יכולה לעורר חשש גם בליבו של חובב הרובוטים הגדול ביותר.

     

    מדע בדיוני יהפוך למציאות

     

    אך לפני שנתחיל לחשוד במחשבים כשרים ולהתבונן בטמאג'וצי שלנו בחשש, כדאי לזכור שמלבד הבינה המלאכותית, תחום שרחוק מלהיות מובן וברור למדע כיום, מחכים לרובוטים של העתיד מכשולים רבים אחרים. יהיה עליהם להתגבר על מגבלת החומר המוגבל, חומרי הגלם הדרושים לעבודתם, וכמובן על מגבלת האנרגיה.

     

    אבל לפני שנאנח בהקלה, כדאי לזכור דווקא מגבלות חמורות שהולכות ומתבררות כאסונה של האנושות, כמו זיהום האוויר והמים, ההתחממות הגלובלית והחור באוזון, התדלדלות מאגרי הנפט ומקורות האנרגיה, לא יטרידו את הרובוטים. האסונות שלנו יכולים להיות עד מהרה היתרון הגדול שלהם. היום אנחנו מתעדים לשלוח את הרובוטים לאזורים קשים למחייה, כמו החלל או מעמקי כדור הארץ. לא יהיה מוגזם להעריך שבעוד כמה עשורים בודדים, בהנחה וההתייחסות שלנו לסביבה לא תעבור שינוי משמעותי, כל מקום על פני כדור הארץ יהיה מקום קשה למחייה לאדם שאינו מצוייד באמצעי מיגון נכונים.

     

    מטריד מאוד לראות שהתרחישים האיומים ביותר של סופרי המדע הבדיוני הולכים ומתגבשים לנגד עינינו. כאן אין הכוונה לפלישת חגבי ענק ממאדים או מפלצות תת-ימיות גדולות, אלא למציאות שאילו נתבונן החוצה מבעד לחלון, נראה כיצד היא מבשילה והולכת לקראת נקודת האל-חזור.

     

    הספקולציות האלה, משעשעות ככל שתהיינה, הועלו ותוארו על ידי עשרות אנשים, ותרחישי האימה האלה, שלעתים פולפלו בפניקה והוגזמו במסגרת הז'אנר (ובעיקר הקולנועי) עלולים להפוך למציאות. הרובוט הבונה את עצמו, יחד עם הצעדים המדהימים לכיוון הבינה המלאכותית והאוטונומיה ההתנהגותית של יצירי כפינו, הרובוטים והמחשבים, יכולים להיות ראשית ימיה של ממלכת החי הראשונה בעולם שאינה חיה – ממלכת הרובוטים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מכונה אינטלגינטית. האסימו מגויס ביפן ללמד ילדים את מקצוע המדע
    צילום: איי פי
    מומלצים